דירת הסבתא נרשמה על שם שלוש נכדות – אבל רק אחת תקבל אותה

בתביעה שהגישה אישה נגד שתי אחיותיה היא טענה שהיא זכאית למלוא הזכויות בדירה שרשומה על שם שלושתן, מכיוון שירשה את מלוא הזכויות מסבתן. בית המשפט קיבל את גרסתה.

השופט ניר זיתוני קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד שתי אחיותיה הגדולות. הוא קבע שרישום דירה שהייתה שייכת לסבתן על שם שלושתן הוא שגוי והיא זכאית למלוא הזכויות בהתאם לצוואת הסבתא.

בתביעה סיפרה האחות שסבתה נפטרה בשנת 2000, שלוש שנים לאחר מות אמה. דירה שהייתה בבעלות סבתה רשומה כיום בבעלות משותפת שלה ושל שתי אחיותיה (הנתבעות), כך שעל שמה רשום 10/12 מהנכס ועל שם כל אחת מהאחיות 1/12.

היא טענה שהיא זכאית למלוא הזכויות בנכס שכן סבתה העניקה לה אותו בצוואתה מ-1998 מכיוון שרצתה לדאוג לה, כנכדתה הצעירה, לאחר מות האם. את הצוואה ערכה אחותה הבכורה, הנתבעת, בנוכחות ובהסכמת כל הצדדים.

התובעת סיפרה שמדובר בדירה שהייתה משותפת לסבה וסבתה. לאחר פטירת הסב ב-1987 חלקו בנכס הועבר לסבתה ולאמה, כשהאחרונה ויתרה על חלקה לטובת הסבתא. בנסיבות אלה, הפכה הסבתא לבעלים של מלוא הזכויות בדירה.

ב-2001 ניתן צו קיום צוואה לצוואת הסבתא. האחות הבכורה פעלה לרישום הזכויות והסבירה לה שאין אפשרות לרשום על שמה את מלוא זכויות בנכס משיקולי מס, והבטיחה לה שתשלים את הרישום בעתיד.

ב-2011 עקב התדרדרות במצבן הכלכלי של האחיות היא גילתה שהן לא מתכוונות להשלים את העברת הזכויות על שמה כפי שסוכם.

היא ציינה שכיום יש ביניהן נתק מוחלט. ב-2017 היא קיבלה מכתב התראה מבא כוחה של אחותה הבכורה שדרש ממנה תשלום על דמי שימוש בנכס עבור 7 השנים האחרונות.

האחיות הציגו גרסה שונה. לטענתן, לאחר פטירת הסב חלקו בנכס (מחצית) הועבר לסבתא ולבתו (אמן של האחיות) כך שהסבתא הפכה לבעלים של 75% מהנכס ובתה לבעלים של 25% ממנו. לדבריהן, בצוואת האם מ-1990 היא הורתה שכל זכויותיה יועברו לשלושת בנותיה בחלקים שווים, והוראה זו תקפה גם ביחס לחלקה בדירת הסבתא. בנסיבות אלה הן טענו כי אחותן הצעירה זכאית רק ל-9/12 מהזכויות בדירה.

דרישת כתב מרוככת

השופט ניר זיתוני מבית המשפט למשפחה בקריות העדיף את גרסת האחות הצעירה.

לדבריו, עדותה גובתה בראיות אובייקטיביות כמו תצהיר מנהל העיזבון וצוואת הסבתא. מאידך, גרסת האחיות היתה פתלתלה ולא הגיונית ונמצאו בה סתירות רבות. בנוסף, גרסתן לא נתמכה בבדל ראיה נוספת מלבד הרישום בלשכת המקרקעין.

הוא קבע שהאחות הבכורה ערכה את צוואת הסבתא בניגוד לחוק המגדיר אותה כאחת היורשות הפוטנציאליות. בנוסף, לא ברור מדוע לא ציינה במפורש בצוואה שזכויותיה של הסבתא בנכס חלקיות.

לדבריו, אמנם אין מסמך בכתב המעיד על הסתלקות אמן של האחיות מחלקה בדירה לטובת הסבתא, בניגוד להוראות חוק הירושה. עם זאת, דרישת הכתב ״רוככה״ עם השנים וניתן ללמוד על רצונה של האם לוותר על חלקה גם מראיות אחרות.

בסופו של דבר קבע השופט שהתובעת זכאית להירשם כבעלים של הדירה בשלמותה. דרישת האחיות לדמי שימוש נדחתה.

האחות הבכורה חויבה בהוצאות בסך 3,000 שקל ובשכ״ט עו״ד בסך 23,400 שקל. האחות השנייה חויבה בהוצאות בסך 1,000 שקל ובשכ״ט עו״ד בסך 5,850 שקל.

• ב״כ התובעת: עו"ד אדוארד סגל
• ב״כ הנתבעות: עו"ד אברהם מולכו

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין