בצוואתו האחרונה הוריש המנוח את כל רכושו לבנו עורך-הדין, תוך נישול יתר ילדיו. אלה הגישו התנגדות בטענה שהוא סבל באותה תקופה ממחשבות שווא, אך נדחו: "היה כשיר"
עורך דין יזכה בכל עיזבון אביו, למגינת לבם של אחיו - כך נקבע לאחרונה בבית המשפט למשפחה בפתח תקווה. השופטת עידית בן-דב ג'וליאן החליטה לקיים את צוואתו האחרונה של המנוח, אב ל-3, בה הוריש את מלוא רכושו לבנו המשפטן, תוך הדרת ילדיו הנותרים. האחרונים ביקשו לקיים צוואה קודמת ושוויונית יותר, בטענה שבמועד חתימת הצוואה המאוחרת אביהם היה בלתי כשיר, אך נדחו.
שני הנתבעים והתובע, עורך דין במקצועו, הם אחים - ילדי גבר שהלך לעולמו באוקטובר 2020, בגיל 88. טרם מותו ערך המנוח שתי צוואות בהפרש של כשנה: בראשונה, מדצמבר 2018, ציווה שדירתו תוענק אחרי מותו לבנו המשפטן, בעוד יתר רכושו יחולק לשלושת ילדיו שווה בשווה; בשנייה, מינואר 2020, ציווה את כל עיזבונו לתובע בלבד.
סמוך לאחר מות אביו הגיש בנו עורך הדין את תביעתו לקיום הצוואה המאוחרת, בעוד אחיו הגישו התנגדות, בצירוף בקשה לקיים את זו המוקדמת. לטענתם במועד חתימת צוואת 2020 אביהם לא היה כשיר וסבל ממחשבות שווא, ואחיהם ניצל את מצבו כדי להשתלט על רכושו. הם טענו כי המנוח היה "אדם שדגל בשוויון" ולכן אין היגיון בבחירתו לנשל אותם ואת אימם מירושתו.
מנגד טען הבן עורך-הדין שאביו היה צלול עד יום מותו, ובפרט במועד חתימת צוואתו האחרונה. הוא סיפק שני מניעים לבחירתו של המנוח להוריש לו הכול: האחד, יחס מחפיר של אחיו כלפי האב בשנותיו האחרונות; השני, תיקון עוול היסטורי - אחרי שאביו תמך כספית כל חייו בנתבעים וקיפח אותו.
חותמת של רשמת הירושה
השופטת בן-דב ג'וליאן דחתה את טענות האחים המנושלים לאי-כשירות וחוסר היגיון בצוואה המאוחרת, שלשיטתם גוררים את בטלותה.
ביחס לסוגיית הכשירות אימצה השופטת את חוות דעת מומחה בית המשפט, אשר קבעה, ללא כחל ושרק, כי המנוח היה כשיר במעמד צוואת 2020. בתוך כך דחה המומחה את הטענה שהמנוח סבל באותה תקופה ממחשבות שווא, והשופטת קיבלה ספציפית גם את הקביעה הזאת.
לעניין זה היא הבהירה שאף במנותק מחוות הדעת, עולה שמצב המנוח בתקופה הרלוונטית איפשר לו בהחלט לערוך צוואה. כך למשל, בתיעוד מאוקטובר 2020 - תשעה חודשים אחרי עריכת הצוואה האחרונה וכארבעה שבועות טרם מותו - הוגדר המנוח כ"צלול ותפקודי".
יתרה מכך, כתבה השופטת, "המנוח היה עצמאי בכל פעולות היום יום ולא הזדקק לעזרת אחרים. היה מתנייד ללא סיוע, היה פעיל בדיור המוגן, בילה במועדון, נהג ללכת לבנק, ללכת להסתפר. היה מיוצג בהליכים משפטיים שניהל ונפגש עם עורכת הדין".
בפסק הדין הודגש שהמנוח אפילו לא נזקק לעזרה כדי לאשר את צוואתו בפני רשמת הירושה. הוא נסע לשם לבדו במונית והגיש את המסמך לרשמת, שהקריאה בפניו את הצוואה ובהמשך אישרה כי היא נערכה על ידו ומרצונו החופשי.
לסיום דחתה השופטת את הטענה שהצוואה המאוחרת לא הגיונית. זאת, על רקע ההסבר שכתב המנוח בצוואה זו, כי נפגע מילדיו הנתבעים בערוב ימיו. "הם ניסו להפריד ביני לבין אשתי, להוציא אותי מהדיור המוגן ולהפוך אותי לבלתי כשיר", כתב שם.
בנסיבות אלה הורתה השופטת על דחיית ההתנגדות, קיום הצוואה האחרונה לטובת הבן עורך-הדין, וחיוב אחיו ב-95,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד לטובתו.
- ב"כ התובע: עו"ד מאיר בר מוחא ועו"ד גיא אברהמי
- ב"כ הנתבעים 1-2: עו"ד אברהם לוי
- ב"כ הנתבעת 3: עו"ד דניאלה דויטש
עו"ד לי אמילי אביטן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.