האיש הועסק אצל אחיו בדירה שהייתה מלאה פסולת בניין ונפצע ברגלו. בית המשפט קבע שביצוע הריסת הקיר באתר כזה מהווה שיטת עבודה לא בטוחה. הפיצוי ישולם על ידי ״הפניקס״ שביטחה את האח בפוליסת חבות מעבידים
באוגוסט 2014 נפגע אדם בן 45 בתאונה כשעבד בשיפוצים בעסק של אחיו. במהלך הריסת קיר הוא קרס על רגלו והותיר אותו עם 20% נכות. השופט דב גוטליב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש הנפגע נגד האח והמבטחת שלו, חברת הפניקס. בפסק הדין נקבע כי היה על המעסיק לוודא שהפסולת פונתה טרם הריסת הקיר. על הנפגע הוטל אשם תורם.
התובע סיפר שביום התאונה התבקש לסייע בעבודות של הריסת קירות בדירה בבניין בתל אביב. בזמן שעמד ליד אחד הקירות בדירה, שהיה שבור ומוחלש, הקיר קרס לפתע וחלקים ממנו נפלו על רגלו הימנית והוא נפגע.
התובע ציין שבזמן התאונה הדירה כולה הייתה מלאה בערימות של פסולת שהצטברו בעקבות עבודות ההריסה. הוא עמד בין ערימת פסולת גבוהה לבין הקיר שהתמוטט, ולכן גם לא יכול היה לחמוק מהלבנים שנפלו על רגלו.
המבטחת הכחישה את נסיבות התאונה ואת אחריותה לנזקי התובע. לחילופין נטען שהתאונה נגרמה, אם בכלל, באשמתו הבלעדית של התובע.
בעניין הנזק ונוכח הפער בין חוות דעת הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט שהעריך כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות בשיעור 20%.
עקבי והגיוני
השופט דב גוטליב מבית משפט השלום ברמלה ציין שהתובע נחקר על גרסתו ביחס לנסיבות התאונה וחזר עליה באורח עקבי והגיוני. הוא הסביר שהקיר שקרס היה הרוס בצורה חלקית, ונמצא באזור חדר האמבטיה. ביחס למצב הדירה מסר התובע בעדותו כי "הדירה הייתה מלאה פסולת".
עם זאת, השופט דחה את גרסת התובע שלפיה הקיר קרס ללא כל פעולה אקטיבית מצידו. נקבע שהתאונה התרחשה כשהתובע עסק בשבירת קיר ובשלב מסוים במהלך העבודה, חלק מהקיר קרס על רגלו הימנית והתובע נפגע ונחבל.
לקביעת השופט, האח לא הנהיג שיטת עבודה בטוחה במקום העבודה. "התובע נדרש להרוס קיר כאשר הוא עובד בסביבת עבודה שיש בה פסולת בנייה. שוכנעתי כי פסולת זו מנעה מהתובע את האפשרות להתחמק משברי הקיר שפגעו בו", כתב.
לפיכך, היה על המעסיק לוודא את פינוי הפסולת הסמוכה לקיר עליו עבד התובע טרם ביצוע עבודות ההריסה ולהנחות את התובע לעבוד תוך שמירה על מרחק סביר מהקיר. בכך ניתן היה למנוע את התאונה.
עם זאת, לנוכח ניסיונו הרב של התובע בעבודות מסוג זה הטיל עליו השופט אשם תורם של 20%.
בסופו של דבר ובניכוי תגמולי ביטוח לאומי ואשם תורם חויבה הפניקס לשלם לתובע 941,691 שקל. במקביל נקבע שעל התובע לפנות לביטוח לאומי לצורך מיצוי זכויותיו בנוגע להחמרה במצב הרגל, ובמידה שתאושר תביעתו המבטחת תוכל לנכות תגמולי ביטוח לאומי נוספים.
המבטחת חויבה בשכ״ט עו״ד בסך 20% מהפיצוי ובהוצאות.
- ב״כ התובע: עו"ד א. פרויליך ואח'
- ב״כ הנתבעים: עו"ד רוית גיא דרור ואח'
עו"ד מור דביר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין