כשהיא ללא משקפיים ועם כיסוי בד לרגליה, החליקה התובעת בדרכה לחדר הניתוח בגלל מפגע - ושברה את עצם הזנב. ביהמ"ש הטיל את האחריות כולה על המרכז הרפואי
בת 65 שהגיעה לניתוח שאיבת שומן תפוצה במאות אלפי שקלים - ולא בגלל רשלנות רפואית. בדרכה לחדר הניתוח, כשהיא ללא משקפיים ועם כיסוי בד לרגליה, החליקה בגלל מפגע ונפלה בעוצמה על גבה. השופט שי משה מזרחי מבית משפט השלום בבת ים קבע לאחרונה שהאחריות לתאונה כולה רובצת על המרכז הרפואי, ללא רשלנות תורמת מצד התובעת.
התובעת (65) - שמאית, כלכלנית ומרצה בטכניון - ביקרה במאי 2021 במרכז הרפואי "עתידים מד", לצורך ניתוח לתיקון בטן ושאיבת שומן. היא סיפרה שלאחר שאיחסנה את חפציה, לבשה בגדי מנותחת כשלרגליה ולראשה כיסויי בד. כמו כן משקפיה הוסרו ממנה והיא החלה לצעוד, בליווי אח, במסדרון המוביל לחדר הניתוח.
בשלב זה לדברי האישה, בשל הפרשי גובה של כ-3 ס"מ ברצפה שלא הבחינה בהם, היא החליקה לאחור, נפלה בחוזקה על הגב, ונחבלה באזור עצם הזנב ובשורשי הידיים. טענתה המרכזית הייתה שאי-אזהרתה מראש על אודות המפגע כשהיא נטולת משקפיים ועם ערדלי בד לרגליה, מהווה התרשלות מצד "עתידים".
בתוך כך שיתפה התובעת, בכאב ובדמעות, שנכותה אינה מאפשרת לה לחזור לעבודתה במתכונת דומה לזו שלפני התאונה. מאדם שהיה שקוע כל כולו בעבודה מבוקר עד ערב - היא צמצמה עד מאוד את עיסוקיה כשמאית וכמרצה בתחום.
מנגד טענה מפעילת המרכז הרפואי שלא היו דברים מעולם. לשיטתה לא הוכחה התרשלות כלשהי מצדה, ועל כן יד לדחות את התביעה נגדה.
"מכשול בפני עיוור"
השופט מזרחי קיבל גרסת התובעת לתאונה ואת טענתה בדבר אחריות המרכז הרפואי. הוא ציין אומנם שהוצמד לתובעת אח אשר ליווה אותה במסדרון לעבר חדר הניתוח, ואולם לדבריו "מקום בו ניטלו מהתובעת משקפיה והושמו לרגליה ערדלי בד כאשר בדרכה ניקרה מדרגה בת 3 ס"מ, או כל הפרש גובה אחר שגרם לשיבוש מדרך רגלה של התובעת - מהווה 'מכשול בפני עיוור' ומכאן קמה ההתרשלות שיש לחייב את הנתבעת בגינה".
מאותם נימוקים קבע השופט כי אין לייחס אשם תורם לשמאית והכלכלנית, אותה כינה בפסק הדין "אשת אשכולות". חרף הודאתה שמשקפיה בעלי מספר נמוך יחסית, הוא כתב שהם משמשים אותה לראייה למרחוק - ומכאן שאין לבוא אליה בטענות על כך שלא הבחינה במדרגה שניצבה בדרכה. עוד קבע השופט בהקשר הזה כי הגם שהתובעת סובלת מזה שנים מוורטיגו (סחרחורת), לא הוכח כי זה היה הגורם לנפילתה.
בסוגיית הנזק קבע השופט, על סמך חוות דעת מומחים, שהאישה סובלת כתוצאה מהתאונה מנכות נפשית ואורתופדית קבועה, כאשר להתרשמותו השבר בעצם הזנב מהווה את מגבלתה העיקרית. "התרשמתי שהתובעת שקועה כל כולה בתאונה ובתוצאותיה", כתב והוסיף: "היא מרגישה שחייה נהפכו על-פיהם ומאישה פעלתנית הפכה לשבר כלי, המנסה בשארית כוחותיה לשמור על עיסוקיה כשמאית וכאשת הוראה".
בנסיבות אלה פסק השופט לטובת האישה פיצוי בסך 707,000 שקל בגין כאב וסבל, הפסדי הכנסה, עזרת צד שלישי וכיוצא באלה. כמו כן חויבה "עתידים" לשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 167,726 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד זרחין
- ב"כ הנתבעת: עו"ד חטיבה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.