בעל עסק זוכה מנהיגה במהירות מופרזת – אף שהעובד שנהג ברכב לא אותר

בעל הרכב קיבל דו״ח לאחר שרכבו נתפס במצלמת מהירות. הוא ביקש להישפט בטענה שעובד שלו קיבל את החזקה ברכב בתקופה הרלוונטית. בית המשפט קבע שגרסתו אמינה וזיכה אותו מחמת הספק.

בהכרעת דין שפורסמה באחרונה זיכתה השופטת ענת יהב בעל עסק שהואשם בנהיגה במהירות מופרזת. הנאשם טען שהרכב שנתפס ב-2015 בחוק היה באותה עת בשימוש עובד של העסק שלו, שפוטר זמן קצר לאחר מכן. הוא לא הצליח להביא לעדות את העובד אך השופטת יהב קיבלה את גרסתו על סמך מסמכים שהציג.

לפני כשנתיים קיבל בעל עסק דו״ח על נהיגה במהירות מופרזת. הוא ביקש להישפט והודה שהרכב שנתפס בעדשת מצלמת המהירות נמצא בבעלותו אך הכחיש שהוא זה שנהג ברכב. הוא הבהיר שמדובר ברכב של העסק הפרטי שלו ואדם שעבד באותה תקופה בחברה השתמש ברכב.

הנאשם הציג מסמך שעליו חתם העובד באפריל 2015, זמן קצר לפני מתן הדו״ח, בו אישר כי קיבל לידיו את רכב החברה. הוא הגיש מסמך נוסף בו העובד התחייב לשלם את הקנסות שיוטלו על הרכב ולהתייצב בפני בית המשפט בגין התקופה שבה הרכב אצלו. לדבריו, מדובר בעובד שהועסק אצלו רק 3 חודשים בעסק והיו איתו ״לא מעט בעיות״.

העובד זומן פעמיים להעיד אך לא הופיע ולא ניתן היה לדעת אם ההזמנה נמסרה לידיו כי הוא לא אותר.

המדינה ביקשה להרשיע את הנאשם על פי ״חזקת הבעלות״ הקבועה בפקודת התעבורה. לדבריה, אישור קבלת הרכב שהציג הנאשם בו העובד חתם לכאורה על הרכב הוא כללי ללא תאריך סיום. בנוסף, לא הוצג יומן נסיעות והנהג עצמו לא התייצב לדיון כך שלא ניתן להוכיח שחתימתו על מסמכי העסק בו הוא נוטל לכאורה אחריות על הנעשה ברכב היא חתימת ידו.  

היא הוסיפה שצילום רישיון הנהיגה של העובד שהציג הנאשם אינו קריא ולא ברור מה הפרטים המופיעים בו.

הנאשם מצדו הדגיש את הניסיונות לאיתור הנהג שלא צלחו וטען שהמסמכים שהגיש מוכיחים שלא הוא נהג ברכב במועד הרלוונטי.

דובר אמת

השופטת ענת יהב מבית המשפט לתעבורה בתל אביב קבעה שהנאשם הצליח לסתור את חזקת הבעלות הקבועה בחוק. היא הסבירה שפקודת התעבורה קובעת כי אם נעשתה עבירת תנועה רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב באותה שעה, אלא אם כן הוא הוכיח מי נהג ברכב או למי מסר את החזקה ברכב.  

לדבריה המסמכים שהוגשו מטעם ההגנה מספקים כדי לסתור את חזקת הבעלות במאזן ההסתברויות ואף יותר מכך.

השופטת ציינה כי התרשמה מעדותו של הנאשם שהייתה ברורה, עקבית והגיונית וניכר כי הוא דובר אמת. לדבריה, השתכנעה שאותו עובד עבד אצלו כ-3 חודשים מהיום בו קיבל לחזקתו את הרכב ומכלל הראיות עולה שהנאשם העביר את הרכב המדובר לעובד קודם ביצוע העבירה והאחרון נטל אחריות על קבלת החזקה, על כל המשתמע מכך.  

עוד ציינה השופטת את ניסיונותיו הכנים של הנאשם לאתר את העובד.

בנסיבות אלה היא זיכתה את האיש מחמת הספק.

• ב״כ המאשימה: עו"ד תעבורה גוחשטיין
• ב״כ הנאשם: עו"ד כפיר דור

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין