מדינת ישראל נ' בודקר

ביום 31/10/17 ולאחר שנשמעו כל ראיות התביעה וההגנה בפני ואף סוכמו הראיות, הודעתי על זיכויו של הנאשם מחמת הספק לפי סעיף 182 לחסד"פ וקבעתי באותה הכרעת דין כי הנימוקים לזיכוי יינתנו בתוך 30 יום.

ההליכים קודם שמיעת הראיות:

ביום 26/12/16 התייצב סנגורו של הנאשם וביקש להסב את הדו"ח על שם הנהג בפועל, אולם המאשימה טענה כי המסמכים אינם קריאים דיים ועל כן סירבה להסב את הדו"ח (עמוד 1).

משכך, כפר הנאשם באמצעות בא כוחו בעובדה, כי הוא זה שנהג ברכב וטען, כי אחר בשם יהודה כליפה ת.ז. XXXXX הוא זה אשר נהג ברכב.

משכך נקבע התיק לשמיעת הוכחות.

בנוסף ולאחר הפקדת הוצאות מטעם ההגנה ניתנה הנחייה להזמין את עד ההגנה על פי הפרטים אותם מסר הנאשם.

ביום 22/3/17 נדחה מועד ההוכחות לאור העובדה, כי העד אשר זומן לא הופיע ולא ניתן היה לדעת האם ההזמנה נמסרה לידיו. במעמד זה שוב נקבע דיון הוכחות נוסף.

ביום 23/5/17 שוב חזר אותו עניין על עצמו כאשר ההזמנה של העד חזרה בציון "לא נמצא בבית". שוב נדחה מועד ההוכחות וזאת לצורך ניסיון נוסף להבאת העד.

ביום 31/10/17 - מועד ההוכחות השלישי הסתבר שהזימון חזר בציון "לא ידוע במען".

ב"כ הנאשם טען כי אף על פי שיש בידיו פרטים אין להם דרך לאתרו ועל כן מבקש להעיד את הנאשם, להגיש את המסמכים לבית המשפט ולטעון את טענותיו, בקשתו נתקבלה, לאור הדחיות ודיון ההוכחות נשמע במועד זה.