נתן לאשתו את הדירה והתחרט: "ההסכם נועד להבריח כספים מנושים"

במסגרת סכסוך רכושי עם אשתו לשעבר טען הגרוש שהסכם המתנה שנחתם לפני כעשור ובמסגרתו העביר לה את חלקו בדירה המשותפת היה פיקטיבי. מהצד השני האישה התעקשה שמדובר בהסכם אמתי. מי צודק?

בית הדין הרבני בירושלים קיבל באחרונה תביעה לביטול הסכם מתנה שנחתם לפני יותר מעשור, ובמסגרתו קיבלה האישה את זכויות בעלה בדירת המגורים המשותפת. הדיינים קבעו כי הבעל עדיין רשאי לחזור בו מהמתנה ומעבר לכך, מדובר ממילא בהסכם פיקטיבי שנועד להברחת הדירה מפני נושים.

בני הזוג התגרשו ב-2011 ומאז הם מתכתשים על הזכויות בדירה המשותפת, שבשנת 2006 הועברה במלואה לאישה בהסכם מתנה.

במסגרת ההליכים שהתנהלו בבית הדין הרבני טען האיש שהסכם המתנה היה "למראית עין" ונחתם כדי להבריח את זכויותיו בדירה מפני הנושים הרבים שצבאו על דלתותיו. לעומתו, טענה האישה שההסכם שריר וקיים וכי האיש העביר לה את זכויותיו כפיצוי על כך שבגד בה עם חברתה.

במרץ 2014 קבעו שניים מתוך שלושה רבנים כי הסכם המתנה היה פיקטיבי ולכן הוא מבוטל. דיין אחד, שנותר בדעת מיעוט קבע לעומת זאת, כי הראיות שהוצגו אינן מאפשרות לקבוע זאת חד-משמעית.

מנאז' א טרואה

על בסיס דעה זו, האישה ערערה לבית הדין הגדול, שם נקבע כשנה לאחר מכן, שעל מנת להגיע להחלטה סופית בעניין על בית הדין האזורי לשוב ולבחון את ההסכם, העדים והשאלות המשפטיות.

בהתאם לכך, הדיינים אוריאל לביא, דוד מלכה ושלמה תם התכנסו לדון בתיק מחדש. הרב לביא, אב בית הדין שפתח את הדיון, סבר שלפני השאלה האם ההסכם פיקטיבי או לא, כדאי לענות על השאלה האם האיש יכול בכלל לחזור בו מהסכם המתנה – שכן מענה חיובי יפטור את הצורך בדיון בשאלת הפיקטיביות.

במקרה הזה, לשיטתו, האישה לא הסתמכה על הדירה כנכס ששייך לה משום שרובצת עליה משכנתה של 1.6 מיליון שקל והזכויות בה עוד לא ברורות. מלבד זאת, הבעלות בדירה לא הועברה על שמה באופן רשמי בטאבו וכל שיש לזכותה היא הערת אזהרה. על כן, המתנה נחשבת עדיין להתחייבות ולא ל"מתנה מושלמת" ובמצב כה החוק מאפשר לגרוש להתחרט.

לעומתו, הרב דוד מלכא דווקא כן בחן את שאלת הפיקטיביות והגיע למסקנה שבני הזוג חתמו על ההסכם כדי לעשות "יד אחת" נגד הרשויות והנושים של הבעל, ולפיכך הוא פיקטיבי לחלוטין. אחד מהסבריו היה טמון דווקא בטענותיה של האישה, לפיהן הבית ניתן לה כפיצוי על בגידותיו של בעלה.

הרב ציין שמעדותו של האיש עלה שהאישה היא זו שהביאה את חברתה לדירת הזוג, והם שלושתם קיימו יחסים, ביזמתה. בנוסף, האישה עצמה בגדה באיש עם בעלה של החברה. מכאן שלא "בגידה" הביאה לחתימת הסכם המתנה.

הרב שלמה תם הסכים עם דברי שני חבריו להרכב והצביע על ראיות נוספות המוכיחות שלהסכם אין תוקף, למשל העובדה שבטיוטת הסכם הגירושין נכתב כי הזוג מבקש למכור את דירתם המשותפת ולחלק את תמורתה שווה בשווה, וכן עדותו של עורך הדין שאישר כי ההסכם המתנה נערך בזמן שיחסי הזוג היו טובים ונחתם כדי להבריח נושים.   

לפיכך נקבע פה אחד כי ההסכם מבוטל, כי יש למחוק את הערת האזהרה לטובת האישה וכי הדירה שייכת לשני הצדדים שווה בשווה.

ב"כ התובע:עו"ד מקסים ליפקין

ב"כ הנתבעת: עו"ד שירה דרורי -סאלם ועו"ד הילה גלבוע

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין