אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> תקנת השוק או תקנת העשוק

תקנת השוק או תקנת העשוק

מאת: צבי מונדשיין, עו"ד וכלכלן | תאריך פרסום : 08/08/2007 12:00:00 | גרסת הדפסה

מבוא

ברשימה זו אעמוד על ההבדלים העקרים בין תקנת השוק כפי שמשתקפת במקורות המשפט העברי לבין מעמדה במשפט האזרחי, תוך שימת דגש על יישום התקנה במסגרת חוק המכר בהתייחס לגניבת המיטלטלין הנפוצים ביותר- רכבים.

כן, אתייחס למאמצים החקיקתיים שנעשו בתקופה אחרונה על מנת להביא לשינוי המצב החוקי הקיים היום.

תקנת השוק

אחת התקנות המרכזיות שנועדו לייצב ולהסדיר את חיי המסחר בעבר ובהווה, הנה תקנת השוק.

עיקרה, הסדרת היחסים בין בעליו החוקיים של נכס מסוים, לבין קונה אותו נכס אשר רכשו בתום לב ממי שלא היה מורשה לכך, קרי גזלן, או אדם אחר אשר בעלי הנכס לא הסמיכו למכרו.

מצד אחד, טוען בצדק בעל הרכוש כי מן הדין שרכושו אשר נגנב ממנו יוחזר אליו ללא תנאי, ולכן אין לתת תוקף למכירה אשר העבירה את הבעלות ברכוש הגנוב לצד ג' ללא אישורו והסכמתו. מן הצד האחר טוען הקונה, כי אין להשית עליו את השבת הגזילה לבעליה כיוון שהוא שילם תמורתה בעודו מסתמך על ההנחה כי המוכר היה מורשה למכרה, וכי לא הייתה לו כל סיבה נראית לעין לחשוש כי עומד הוא לקבל לידיו רכוש גנוב.

תקנת השוק במשפט העברי

מצוות השבת גזילה לבעליה, הנה מצוות עשה מן התורה. אין במעשה הגזילה כדי להפקיע את בעלותו של הבעלים בחפץ, אלא אם כן ברור הדבר כי התייאש הבעלים מהחזרת הנכס לידיו והפקירו לכולי עלמא. אף בהעברת הנכס הגנוב לצד ג' בהיותו תם לב, אין בה כשלעצמה כדי להפקיע את זכות הבעלים הראשונית ואת החיוב החל על הרוכש להחזיר את הנכס הגנוב לבעליו המקוריים.

מצב בו הרוכש נשאר ללא הנכס בידיו ואף ללא התמורה אותה שלשל לידי הגנב, עלול להביא למצב לפיו אנשים היו נמנעים מביצוע עסקאות בשוק, דבר אשר היה בהכרח פוגע בחיי המסחר התקינים הנחוצים לקיומה של כל חברה יצרנית.

תקנת השוק במשפט העברי מציעה פיתרון לקונפליקט הקיים בין זכותו הקניינית של הקונה לבין זכותו הקניינית של הבעלים המקורי, וקובעת כי על הקונה תם הלב להשיב את הנכס לבעליו תמורת קבלת הוצאותיו אשר הוציא במסגרת עסקת הרכש .

כך, הרוכש חוזר למקומו כפי שהיה לפני הקנייה, והבעלים המקורי מקבל לידיו את הנכס הגנוב. רש"י במסכת בבא קמא מסביר את מהותה של התקנה:"תקנת השוק, על שקנאו לוקח בשוק, בפרהסיא, ולא הבין בו שנגנב עשו תקנה שישלם לו בעל הבית מעותיו...".

פיתרון זה למעשה נותן אפשרות לבעלים המקוריים לבחור האם לפדות את הרכוש הגנוב תמורת תשלום הוצאות הרוכש במידה ואכן מתווה זה הנו כדאי לו מבחינה כלכלית או מבחינה אחרת מטעמיו הוא (נוסטלגית וכו') , או שמא מעדיף הוא להשאיר את הנכס בידי הרוכש, ולמחול למעשה על זכויותיו הקנייניות.

תקנת השוק במשפט הישראלי

תקנת השוק במשפט הישראלי, לא אמצה את מודל תקנת השוק במשפט העברי, אלא העדיפה כאינטרס-על את טובת יחסי המסחר ואת הדאגה לתקינותם אף על חשבון זכויותיו הקנייניות של הבעלים המקורי של הנכס הגנוב.

מאידך, העמידה החקיקה שורה של תנאים מחמירים אשר רק בהתקיימם, ייהנה רוכש הנכס מחסינות בפני תביעות וטענות של צדדי ג' באותו נכס ,אותם תנאים המפורטים בחוק המכר בסעיף 34 : " נמכר נכס-נד על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה הייתה במהלך הרגיל של עסקיו, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בממכר אף אם המוכר לא היה בעל הממכר או לא היה זכאי להעבירו כאמור, ובלבד שהקונה קנה וקיבל אותו לחזקתו בתום-לב". (ההדגשה שלי צ.מ.) לבעלים המקוריים נשארה למעשה האופציה לילך ולחזר אחר המוכר בניסיון להוציא את דמי הנכס מידיו.

במידה ואחד התנאים איננו מתקיים, למשל כאשר המוכר אינו עוסק במסחר מסוג הנכס המדובר, או כאשר הקונה ידע שהנכס אינו בבעלותו החוקית של המוכר, הקונה אינו זכאי ליהנות מתקנת השוק כאשר מתעוררת שאלת זכותו של צד ג' בנכס, ולמעשה חשוף לתביעת צד ג' להשבת רכושו.

במשך שנים התלבטו בתי המשפט בדבר שאלת אכיפתה של תקנת השוק במקרים הרבים בהם התעוררה שאלת בעלות על כלי רכב גנובים, בעיה אשר זה מכבר הפכה למכת מדינה (כותרת בעיתון הארץ מתאריך 10.7.07 טוענת כי " ישראל במקום האחרון בעולם המערבי בהשבת מכוניות גנובות: רק אחת מארבע מכוניות גנובות בישראל חוזרת לבעליה"). התברר, כי גנבים רבים ניצלו את תקנת השוק בכך שמכרו רכבים גנובים לבעלי מגרשים לממכר מכונית, ואלו מכרו אותם ללקוחותיהם אשר לא טרחו לבצע בדיקה מעמיקה של זכויות המוכר בנכס בהסתמכם על ההגנה הקנויה להם מתוקף תקנת השוק (בהנחה שעמדו בשאר תנאי הסעיף).

לא אחת הועלתה השאלה והועלו הרהורים –

האם תקנת השוק אכן תורמת ליציבות המסחר, צודקת מבחינה משפטית, או שמא מנוצלת ובכיוון הלא נכון?

עוד בשנת 1975 העיר השופט ד"ר בייסקי במסגרת ה.פ 10756/75 :" עדים אנו לאחרונה לריבוי מקרים של מכירת מכוניות גנובות במגרשים לסחר במכוניות או במוסכים... באותם המקרים שעפ"י הנסיבות זוכה הקונה בתום לב להגנה מכח סעיף 34 הנ"ל, נותר מי שממנו נגנבה המכונית ללא תרופה אם היא אינה מבוטחת בערכה המלא..."

אף השופט בדימוס אורי שטרוזמן במאמרו "תקנת השוק במשפט העברי" (הפרקליט, ל"ד תשמ"א-תשמ"ב 1981-1982 ) מוצא פגמים ניכרים בתקנת השוק כנוסחה בספר החוקים, וטוען כי אין בתקנה משום איזון אינטרסים בין הנגזל והקונה, אין הצדקה לייחס את התקנה דווקא לקונה מסוחר שעיסוקו בכך, ואין בתקנה משום תרומה לצמצום אפשרויות מכירת הנכס הגנוב ע"י הגנבים. כפיתרון מציע השופט שטרוזמן שילוב של נוסחה הנוכחי של תקנת השוק עם עקרונות התקנה עפ"י המשפט העברי.

לפי הצעתו, הקונה נכס נד ממי שאינו בעליו וקבלו לחזקתו בתום לב, יהיה מוגן מפני תביעת צד ג' כלשהו. משהוברר כי הנכס גנוב, יהיה רשאי הבעלים המקורי לפדותו מידי הקונה תם הלב תוך כיסוי הוצאות הרכש של הקונה. מי שקנה ממוכר שעיסוקו בכך, חזקה עליו שקנה וקבל את הנכס לרשותו בהיותו תם לב.

מספר הצעות חוק בכנסת השש עשרה ובכנסת השבע עשרה ניסו לטפל בבעייתיות המיוחדת בשוק הרכבים המשומשים והגנובים. דומה כי חשיבותן חורגת מהמקום שהוקצה להן, ואשר מבחינתן עולה כי יש בהן משום אינטרס לכלל הציבור.

"הצעת חוק המסחר ההוגן ברכב משומש" הונחה על שלחן הכנסת השש עשרה ע"י מספר חברי כנסת מרשימת המפד"ל. עיקרה, חיוב הרשויות אשר הוסמכו לרשום הגבלות על זכות הבעלות כגון שעבודים או עיקולים, בחובת דיווח למשרד הרישוי. זה מצידו יהיה חייב לדווח להעביר את המידע שניתן לו לכל רשות או מוסד שהוסמך לבצע העברת בעלות ברכב משומש , כמו רשות הדואר.

הצעת החוק מנסה לשנות את המצב השורר כיום לפיו רוב קוני הרכב המשומש מסתמכים על הרשום במשרד הרישוי, בלא לדעת כי רישום זה הינו חלקי ביותר, ולמעשה אינו משקף באופן אמין את הבעלות החוקית ברכב או את ההגבלות החלות על העברת הבעלות ברכב.

למשל, משכון או עיקול הרובצים על הרכב, אינם נרשמים כלל במשרד הרישוי אלא ברשויות חיצוניות כמו רשם המשכונות. חיוב רישום כל הזכויות במשרד הרישוי, יכול למנוע תאונות משפטיות רבות הנובעות מהתנגשות זכויות סותרות בנכס, היו יכולות להיפתר בקלות ע"י רישום אותן זכויות במשרד הרישוי, ולמעשה יצמצם את ההסתברות לפיה רוכש רכב בהסתמך על המרשם במשרד הרישוי, רכש נכס אשר לצדדי ג' זכויות קניינות בו.

סעיף 6 להצעת החוק מתייחס לתקנת השוק וקובע כי : " נמכר כלי רכב משומש בלא שמטיל ההגבלה דיווח לרשות הרישוי על קיומה של ההגבלה, תעבור הבעלות לקונה נקייה מכל הגבלה, ובלבד שהקונה שילם בעבור הרכב וקיבל את כלי הרכב לחזקתו בתום לב. ".

סעיף זה מרחיב את תקנת השוק הקיימת כיום, בכך שאיננו מגביל את תקנת השוק אך ורק למקרה בו הרכב נרכש ממי שעיסוקו בכך, אלא לכל עסקת קנייה בין אנשים פרטיים, ומטיל את האחריות על מי שלזכותו הייתה קיימת הגבלה על הרכב אולם לא דיווח עליה למשרד הרישוי. במקרה כזה, יפסיד בעל הזכות הלא רשומה את זכותו ברכב, וזו תעבור לקונה נקיה מכל רבב. וכך הופך מרשם הרשות ממרשם דקלרטיבי אשר אינו קובע זכויות קנייניות בנכס, למרשם קונסטיטוטבי לאמור, "אני רשום, משמע אני קיים" (בדומה לאופי מרשם המקרקעין).

הצעת חוק נוספת הונחה על שולחנה של הכנסת השבע עשרה ע"י מספר חברי כנסת וכותרתה :" הצעת חוק המכר (תיקון-תקנת השוק ברכישת כלי רכב), התשס"ו- 1996, ועיקרה תיקון סעיף 34 לחוק המכר ע"י הוספת תת סעיף זה : " נמכר רכב מנועי כהגדרתו בפקודת התעבורה (להלן –הרכב) עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת ברכב, אף אם המוכר לא היה בעל הרכב או לא היה זכאי להעבירו כאמור, ובלבד שהקונה קנה וקיבל את הרכב לחזקתו בתום לב ואחר שווידא ברשות הרישוי כי המוכר רשום כבעלים של הרכב וכי אין לצד שלישי זכויות ברכב על פי רישומי רשם המשכונות ורשם החברות". משנקט רוכש הרכב בכל הצעדים האמורים בתיקון, היינו בירר בצורה יסודית את הזכויות ברכב, וכי המוכר אכן זכאי ורשאי למכרו עפ"י הרשום, מוצע לראותו כמי שרכש את הרכב בהתאם לתקנת השוק , אף אם המוכר איננו סוחר אלא אדם מן השורה.

(אם נשלב את שתי הצעות החוק, הרי שהסיפא של התיקון מיותרת, כיוון שהרישום במשרד הרישוי יישקף את כל מצבת הזכויות המשפטיות ברכב, בלא לבדוק בדיקה נוספת במרשמים אחרים). רוכש הרכב מחויב במשנה זהירות בבואו לרכוש רכב משומש, ולאחר ששוכנע,לאחר בדיקות, כי מוכר הרכב אכן הנו הבעלים החוקיים, אזי קנייתו תהיה מוגנת בפני תביעות צדדי ג' ברכב.

הצעת החוק אף מרחיבה את תחולת תקנת השוק, ומתאימה עצמה למצב השורר בו רוב רוכשי רכב משומש מבצעים עסקאות מול אנשים פרטים ולאו דווקא מול סוחרי מכוניות מקצועיים.

סיכום

קבלת הצעות החוק יש בה כדי למזער באופן משמעותי קיום מצב לפיו אדם אשר רכש רכב במיטב כספו, ימצא עצמו עומד למול בעל זכות נוגדת. מצב זה יושג כאמור ע"י שקיפות מלאה ומחייבת של כל הזכויות הקניינות ברכב באמצעות הטלת חובה חקוקה על הרוכש הפוטנציאלי לבדוק את מרשם רשות הרישוי ולהיות משוכנע כי אכן המוכר הנו האדם הרשאי והמוסמך למכור את הרכב.

בנוסף, יש להניח כי הפיכת הליך הרכישה להליך מסודר וקפדני, תוך בדיקות אשר לא היו נצרכות עד עתה, ירתיעו גנבי רכב בפוטנציה אשר כעת מכירת הרכב הגנוב תדרוש רמת תחכום וזיוף גבוהה יותר, רמה אשר יש להניח תרתיע רבים מן החושבים לשלוח ידם לרכב לא להם.


* הכותב הינו עו"ד בתאגיד בנקאי, עוסק בתחומי המשפט האזרחי: חוזים, נדל"ן תאגידים וכו', ומשלב בעבודתו את הייעוץ המשפטי באוריינטציה פיננסית כלכלית. בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים, לימודי תעודה בניתוח חברות.

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ