ביטוח לאומי סירב לשלם לאישה דמי אבטלה בטענה שהייתה בעלת שליטה בחברה. בית הדין לעבודה קבע כי אין בסיס לטענה והראיות מצביעות על כך שהאישה הייתה שכירה לכל דבר.
עובדת בכירה פוטרה ב-2017 מחברה ששייכת לבעלה. ביטוח לאומי דחה את תביעתה לקבל דמי אבטלה בטענה כי היא הייתה בעלת שליטה. בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה העובדת נגד המוסד וקבע כי אין הוכחה לכך שהיו לה מניות או זכויות הצבעה, על אף הקשר המשפחתי.
חוק הביטוח הלאומי קובע כי בעל שליטה ב״חברת מעטים״ (חברה שיש בה לכל היותר 5 בעלי שליטה) אינו זכאי לדמי אבטלה במקרה של סיום העסקתו בחברה ומעמדו כשל ״עצמאי״ לעניין זה. הרציונל שבבסיס הסעיף הוא חשש שבעלי שליטה יבצעו מניפולציות שונות כדי לזכות בדמי אבטלה גבוהים יותר, למשל, יעלו את שכרם לפני פיטוריהם.
בתביעה שהגישה באמצעות עורך הדין ירון בן אור המתמחה בפתרון בעיות מורכבות לחברות ולעסקים, טענה האישה כי הועסקה כשכירה בחברה המספקת שירותים למוסדות בכל רחבי הארץ ומעסיקה כ-400 עובדים שנמצאת בבלות מלאה של בעלה, שייסד את החברה.
במסגרת תפקידה היא הייתה אחראית על רכש וספקים בין השנים 2010-2017. ב-2012 מינה הבעל אדם אחר לעבוד כמנכ״ל החברה, במקומו. בעקבות שינויים שהכניס המנכ״ל החדש עבר תפקידה צמצום ושינוי.
התובעת הוסיפה כי בינה לבין המנכ״ל החדש היו חילוקי דעות בנושאים מסוימים ולפני כשנתיים הוא הוא החליט לפטר אותה. בנסיבות אלה לטענתה, היא זכאית לדמי אבטלה.
ביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו״ד אירית רייכנברג, טען כי התובעת עונה על הגדרת ״בעלת שליטה בחברת מעטים״ ולכן אינה מבוטחת בביטוח דמי אבטלה. בין היתר הוא ציין כי משכורתה הייתה גבוהה יחסית והיא קיבלה רכב מהחברה.
כפופה למנכ״ל
השופטת מיכל נעים דיבנר מבית הדין לעבודה בתל אביב קיבלה את התביעה. היא הבהירה כי על פי הפסיקה, על מנת להכריע בשאלת ה״שליטה״ בחברת מעטים לצורך קביעת הזכאות לדמי אבטלה יש לערוך בחינה מהותית הנוגעת למידת ההשפעה של מי שנטען לגביו כי הוא ״בעל שליטה״ (למשל שליטה בזכויות ההצבעה, בהון המניות, בזכות לקבל רווחים או בזכות למנות מנהל). זאת, תוך התמקדות בבחינה של היקף ההשפעה שניתן לייחס לו על התנהלות החברה, בהיבטים הרלוונטיים לביטוח אבטלה.
השופטת קבעה שביטוח לאומי לא הוכיח את טענתו כי התובעת הייתה ״בעלת שליטה״ בחברה ואף הוכח ההיפך. היא ציינה כי על אף שלתובעת היה תפקיד בכיר בחברה, הוכח בבירור שהיא הייתה כפופה להוראות המנכ״ל ודרישותיו, עד כדי כך שבסופו של דבר הוא החליט על פיטוריה, בניגוד לרצונה.
זאת ועוד, לא הוכח שלתובעת הייתה שליטה על שכרה או כי שכרה מעיד על היותה בעלת שליטה. גם העובדה שקיבלה רכב מהחברה אינה עולה כדי סממן לשליטה בחברה, מה גם שהוכח כי עובדים נוספים בחברה קיבלו רכב צמוד.
השופטת סיכמה כי ביטוח לאומי לא הוכיח שהתקיימו בתובעת סממנים המאפיינים בעל שליטה בחברה והיא זכאית לדמי אבטלה בגין תקופת עבודתה בחברה.
ביטוח לאומי חויב בהוצאות בסך 6,500 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין