קצין התגמולים נאחז בעמדה רפואית שלפיה התקף אחד לא גורם לאפילפסיה ואף הכחיש שתנאי האימון היו חריגים. אולם ביהמ"ש העדיף את גרסת החייל שהציג גישה אחרת.
ועדת הערר שלפי חוק הנכים היושבת בבית משפט השלום בחיפה הורתה לאחרונה לקצין התגמולים להכיר בלוחם לשעבר בנח"ל כנכה צה"ל על כל התגמולים הכספיים והזכויות הנובעים מכך. חברי הוועדה העדיפו את עמדת המומחה הרפואי מטעם הצעיר על פני זו מטעם קצין התגמולים, וקבעו בהתאם כי התקף אפילפטי שהתפרץ אצלו לאחר לילה חסר שינה בתנאי שטח קשים היה הטריגר לפרוץ מחלת האפילפסיה ממנה הוא סובל מאז.
בספטמבר 2013, חודש לאחר ששוחרר עקב מצב רפואי משירותו הצבאי כלוחם בפלוגת הסיור של חטיבת הנח"ל, התבקש קצין התגמולים להכיר בחייל המשוחרר כנכה צה"ל.
לבקשתו צירף החייל חוות דעת של נוירולוג שאישר כי התקף אפליפטי בו לקה לאחר לילה ללא שינה, והוביל אחריו להתקפים נוספים, נגרם עקב התנאים הקיצוניים ששררו באימון הלחימה בו השתתף.
אלא שנוירולוגית מטעם קצין התגמולים שללה את האבחנה הזו וקבעה כי החייל סובל ממחלה גנטית שאין בינה לבין השירות הצבאי כל קשר.
בערעור שהוגש על ההחלטה באמצעות עו"ד גיל קלופשטוק, הודגש כי אין במשפחתו של המערער נטייה גנטית לאפליפסיה וכי הוא התגייס שלם ובריא עם פרופיל 97.
המערער תיאר בעדותו את תנאי הקור הקשים שלא אפשרו לו לעצום עין בלילה שלפני ההתקף. לפי גרסתו, הוא ישן במבנה ללא דלת ועם גרר מחורר שגשם דלף דרכו והרטיב את שק השינה שלו.
חברו לפלוגה אישר בעדותו את הדברים תוך שהדגיש כי היה זה לילה שאחרי אימון פיזי קשה, שבו הם נדרשו לישון בשיא הקור של שלהי חודש דצמבר במבנים פתוחים שחדרו דרכם מי גשמים.
"רעד מקור בתוך שק שינה רטוב"
מהצד השני, עו"ד תמר שחף טענה בשם קצין התגמולים כי בהתאם לחוות דעתה של המומחית, התקף אפילפטי יחיד לא גורם למחלה אפילפטית מהסוג שבו לקה המערער.
בנוסף הוכחשו התנאים הקשים שתיארו המערער וחברו. מפקד הפלוגה העיד כי האימון היה מתון וכל החיילים צוידו לקראת הלינה בדובון, גטקס, גופיה ארוכה ושקי שינה. לדבריו הוא עצמו ישן מצוין אם כי אישר כי לא נכח במבנה בו שהה המערער.
חברי הוועדה בראשות השופט אורי גולדקורן העדיפו את עדויות המערער וחברו על פני עדות המפקד שלא היה לצד המערער בלילה הגורלי.
בהתאם לכך נקבע כי המערער "רעד מקור בתוך שק שינה רטוב", לא הצליח לישון בלילה שלפני ההתקף, וסבל מחוסר שינה עוד קודם לכן.
הם הוסיפו כי שני המומחים מסכימים כי חסר בשינה עלול לגרום להתפרצות של התקף אפילפטי אלא שהיו חלוקים לגבי משמעות ההתקף.
מכל מקום, חברי הוועדה החליטו שהם מעדיפים את חוות הדעת מטעם המערער. בפסק הדין נכתב כי "יש לפרש את חוק הנכים בצורה ליברלית וברוחב לב", וכי "במצב של 'תיקו' בין אסכולות רפואיות מבוססות... תועדף האסכולה המיטיבה עם המערער".
לפיכך הערעור התקבל והחלטת קצין התגמולים בוטלה. המערער הוכר כנכה צה"ל ואף זכה בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 7,000 שקל.
לפסק הדין בתיק ע"נ 47041-12-14
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין