לאחר שהחברה שילמה את החובות וההליך נגדה נמחק, היא טענה שהבקשה גרמה לה נזק בלתי הפיך. השופט ציין שבקשת הפירוק הוגשה בחוסר תום לב, אך דחה את התביעה במלואה מאחר שלא הוכחו נזק או עוולה
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה תביעה של חברה לפיצוי בסך 2.5 מיליון שקל נגד מי שלטענתה הגישו בקשה לפירוקה בזדון וללא סיבה וגרמו לה נזק כבד וצניחה בדירוג האשראי. הנתבעים טענו שבקשת הפרוק הוגשה לאחר שהחברה לא שילמה להם חובות, ושלא נגרם לה שום נזק. השופט מגן אלטוביה קבע שהתובעת לא הוכיחה שתביעת הפירוק הוגשה ללא סיבה שכן בפועל החברה שילמה את החוב בעקבות בקשת הפירוק. כמו כן, לא הוכח שנגרם לחברה נזק. עם זאת ציין השופט שבקשת הפירוק הוגשה בטרם מוצו הליכי הגביה מתוך כוונת זדון להרע לחברה ולמנהלה.
בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים שונים שבגדרם חויבה התובעת - חברה בע"מ, לשלם לנתבעים - שתי חברות ובעליהן, הוצאות משפט בסכום כולל של 17,000 שקל, בהחלטה מדצמבר 2018.
בינואר 2019 הגישו הנתבעים בקשת פירוק נגד התובעת למימוש וגביית החוב. בתגובה, התובעת הפקידה את סכום החוב בקופת בית המשפט והליך הפירוק נסגר.
בתביעה שהגישה מאוחר יותר באותה שנה, באמצעות עו"ד מיכה בר, החברה טענה שפתיחת הליך הפירוק על ידי הנתבעים נעשתה בכוונת זדון וגרמה לה נזק. סכום התביעה עמד על 2.5 מיליון שקל. לטענתה, הנתבעים פעלו בחוסר תום לב כשפתחו בהליך פירוק עוד לפני שפנו אליה בעניין החוב. במעשיהם אלו, נטען, עוולו הנתבעים כלפיה בעוולות נגישה ורשלנות לפי פקודת הנזיקין. עוד טענה החברה כי בעקבות הבקשה לפירוק נגרם לה נזק כבד, בחלקו בלתי הפיך, שכן דירוג האשראי שלה צנח והתאושש רק כעבור שנה. היא צירפה חוות דעת של רואה חשבון על אודות הנזק שנגרם לה.
הנתבעים, באמצעות עורכי הדין אוריאל חור נזרי ופז יצחקי-וינברגר, טענו שבקשת הפירוק הוגשה לפי הדין לאחר שהתובעת סירבה לשלם את החוב הפסוק. רק בעקבות בקשת הפירוק הפקידה התובעת את סכום החוב, והיא מנועה מלהעלות טענות נגדם כעת. הנתבעים הוסיפו כי בקשת הפירוק נסגרה תוך מספר ימים ולכן לא נגרם לתובעת כל נזק, בטח שלא בסכום שנתבע, וגם לא הוכח כל קשר בין בקשת הפירוק לבין הנזק הנטען.
השתהתה בתשלום החוב
השופט אלטוביה דחה את התביעה. הוא דחה את טענת התובעת לעוולה לפי פקודת הנזיקין כיוון שהליך הפירוק לא הסתיים לטובתה, אלא היא חויבה להפקיד את סכום החוב. כלומר, לא מדובר בבקשת סרק.
בנוסף ציין השופט כי השתהות התובעת בתשלום החוב לאחר פתיחת בקשת הפירוק מלמדת שהיא עצמה לא צפתה שעלול להיגרם לה נזק מאותו הליך. הרי אחרת, הייתה דואגת לתשלום החוב הזעום מיד לאחר פתיחת הבקשה לפירוק.
השופט דחה את חוות הדעת מטעם התובעת וציין שהיא לא מוכיחה את סכום הנזק.
עם זאת, הוא ציין כי נראה שהתביעה לפירוק הוגשה מתוך זדון ושימוש לרעה בהליכי משפט, שכן הנתבעים לא מיצו קודם את הליכי הגבייה בהוצאה לפועל. מסיבה זו, לא נפסקו לטובתם הוצאות משפט.
לקריאת פסק הדין בתיק 21126-06-19
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.