שופטת: "יש לקדם צעדים בוני אמון מול הורים מתנגדי חיסונים"

אגב דיון בבקשת הרווחה לחסן ילד נגד טטנוס בכפייה, קראה השופטת ל"חשיבה רב-מערכתית" והזהירה שפתרון נקודתי שכזה עלול להרחיק הורים מטיפול ולפגוע בילדים רבים

"אני קוראת לקיום חשיבה רחבה ורב-מערכתית של גורמי רפואה, רווחה ומשפט, לשם יצירת התנהלות בונת אמון מול הורים מסרבי חיסון" - כך התבטאה לאחרונה סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בטבריה, השופטת אביבית נחמיאס. דבריה הובאו אגב הכרעה בבקשה דחופה שהגישה הרווחה לחיסון ילד שנחתך מפני נגיף הטטנוס, בהינתן התנגדות הוריו.

ברקע הקריאה הדרמטית ניצב מקרה פרטני של ילד כבן 7.5 שנפל ארצה ונחתך בגבה, אחרי שנפל מקורקינט עליו רכב. הקטין נבדק על-ידי רופא ונקבע שעליו לקבל מיידית חיסון כנגד טטנוס, אלא שהוריו סירבו לכך. בפסק הדין צוין שמדובר בזוג קיבוצניקים שכל חמשת ילדיהם לומדים בחינוך ביתי ואינם מחוסנים.

השניים נימקו את סירובם בכך שהם חוששים מהשפעות החיסון, רוצים בטובת בנם והחלטתם היא "מהסתכלות מפוקחת של המצב". האם הוסיפה שכלל אינה חושבת כי הכרחי לתת לבנה חיסון מכיוון שהוא "נפצע מהקורקינט עצמו, שלא אמור להיות נגוע בטטנוס". האב, מצדו, טען שאם היה משוכנע שבנו אכן בסכנה - היה מטפל בו מיידית, אלא שזה לא המצב.

על הרקע הזה, אחרי שהרופא דיווח לרווחה על הצורך המיידי בחיסון והתנגדות ההורים - היא הגישה את הבקשה הדחופה לבית המשפט ועתרה לכפות על השניים לחסן את בנם מפני טטנוס. כחלק מההליך, ולצורך המחשת חשיבות קבלת הטיפול, הוגשה חוות דעת רפואית שלפיה שיעור התמותה בקרב חולי טטנוס שלא חוסנו הוא קרוב ל-100%, בעוד שאצל מחוסנים הוא יורד דרמטית לכ-20%.

ההורים לא התייצבו לדיון בבית המשפט, ולמעשה נעלמו.

חשש מחרב פיפיות

השופטת נחמיאס קיבלה אומנם את הבקשה העקרונית, אך בכפוף לתנאים שיאפשרו הימנעות מחיסון; זאת מאחר ששוכנעה כי מדובר בהורים נורמטיביים הדואגים באמת ובתמים לשלום ילדיהם, שאם יובאו בכוח למרפאה לשם מתן החיסון במעורבות משטרתית, עלול הדבר להיצרב בתודעת בנם בצורה קשה וטראומטית.

החלטת השופטת בנסיבות הפרטניות שהובאו לפניה הייתה שעד ליום ה-21 מפציעת הילד - תום תקופת דגירת נגיף הטטנוס - יצטרכו הוריו להביאו לבדיקה רפואית מדי יום, על מנת לבדוק אם מצבו הקליני מחייב חיסון: אם המסקנה תהיה שכן, הוא יחוסן ללא צורך בהסכמתם. ככל שלא יימצאו סימנים המעידים על התפתחות המחלה, לא יינתן חיסון.

פסק הדין הסתיים בקריאת השופטת לחישוב מסלול מחדש בקשר ליחסי רפואה ואפוטרופסות על ילדים, בהקשר של התנגדות לחיסונים. "אני קוראת לקיום חשיבה רחבה ורב מערכתית של גורמי רפואה, רווחה ומשפט, לשם יצירת התנהלות בונת אמון מול הורים מסרבי חיסון", כתבה.

במסגרת זו, ציינה השופטת, יש להביא בחשבון מספר שיקולים כגון אופי המשפחה והסיכון שבנתינת חיסון כזה או אחר לעומת זה שעלול להיגרם בהיעדרו. "אין דומה חיסון טטנוס לחיסון כלבת במקרה של חשיפה. אין דומה משפחה נורמטיבית הרואה את טובת הילדים ושלומם הגופני והנפשי, להורים המזניחים את ילדיהם ויש חשש כי פועלים שלא לרווחתם ושלומם", נתנה כדוגמה.

לסיום העלתה השופטת את החשש שהכרחת אנשים לחסן את ילדיהם בניגוד לרצונם - כפי שמבוקש בהליך שלפניה - עלולה לפעול כחרב פיפיות, ולהרחיק הורים אחרים מלפנות לקבלת טיפול רפואי במקרים המתאימים, "ובכך חלילה הפתרון הנקודתי לקטין אחד - עלול להוביל לפגיעה פוטנציאלית בקטינים רבים".

• ב"כ המבקשת: עו"ד אנה גלקין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.