אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> ראיון מיוחד עם ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא רון וח"כ יריב לוין לאור החוק המחייב את לשכת עוה"ד לעשות פרו בונו

ראיון מיוחד עם ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא רון וח"כ יריב לוין לאור החוק המחייב את לשכת עוה"ד לעשות פרו בונו

מאת: שירה הימן, עו"ד | תאריך פרסום : 21/10/2009 12:00:00 | גרסת הדפסה

לפי סעיף 3 לחוק לשכת עורכי הדין, הלשכה רשאית בין היתר לתת סעד משפטי למעוטי-אמצעים.

תיקון לחוק שהתקבל אתמול בכנסת בקריאה ראשונה, הופך את הרשות לחובה, כך שהלשכה מחויבת למעשה ליתן סעד משפטי למעוטי יכולת.

אתר פסקדין מציג סקירה של החוק והצעת החוק, וכן ראיונות מיוחדים עם עו"ד יורי גיא רון, ראש לשכת עורכי הדין וח"כ יריב לוין – יוזמי התיקון.

נוסח החוק החדש קובע: "הלשכה תיתן סעד משפטי למעוטי-אמצעים". בכך למעשה, הפכה תכנית "שכר מצווה" של לשכת עורכי הדין מרשות לחובה.

תוכנית "שכר מצווה" הוקמה ע"י לשכת עורכי הדין בישראל בשנת 2002, כשמטרתה הינה הרחבת הנגישות למערכת המשפטית גם לאוכלוסייה שידה אינה משגת לשכור שירותים משפטיים. במסגרת התוכנית מתנדבים למעלה מ- 2,000 עורכות ועורכי דין, ומופעלים 43 מרכזי זכויות מקרית שמונה ועד באר שבע.

מדובר במערך סיוע ארצי, במסגרתו ניתן סיוע משפטי בתחומים אזרחיים בלבד (דיני עבודה, דיני משפחה, הוצאה לפועל, פשיטות רגל, צרכנות ועוד). הסיוע אינו ניתן בתחום הפלילי, או בתביעות נזיקין או תיקים אותם ניתן לנהל כנגד שכר מותנה.

במסגרת התכנית, ניתן לקבל ייעוץ ראשוני כללי, הכוונה כללית, מענה לשאלות בנושאים משפטיים, עזרה בהכנת מכתבים ומסמכים, וכן ייצוג משפטי בהליכים משפטיים בכפוף לקריטריונים ענייניים וכלכליים שקבעה הלשכה.

חשוב לציין, כי הייצוג המשפטי במסגרת התוכנית הינו משלים (ולא חופף) לסיוע המשפטי הניתן מטעם המדינה.

בפסקי דין רבים, חזר ביהמ"ש העליון וציין את מעמדה העליון של זכות הגישה לבית המשפט. כך, לדברי כב' השופט (בדימוס) חשין בעניין ארפל:

"...זכות הגישה לבית המשפט אין היא זכות-יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות יסוד. שייכת היא למיסדר נורמות אחר בשיטת המשפט. ניתן לומר - וכך אומר אני - כי נעלה היא על זכות-יסוד. זכות הגישה לבית המשפט הינה צינור החיים של בית המשפט. התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק".

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר, כי למרות שזכות הייצוג הינה זכות יסוד העומדת בבסיס מארג זכויות האזרח במדינת ישראל; הרי שבשטח המצב שונה לגמרי.

ח"כ יריב לוין ציין: "מערכת המשפט הישראלית אינה נגישה דיה לחלק בלתי מבוטל מהנזקקים לשירותיה, ובפרט לאלה שאמצעיהם הכספיים אינם מאפשרים להם שכירת שירותיו של עורך דין והעמדת המימון הדרוש לשם ניהול ההליכים המשפטיים; אנשים אלה נותרים לא אחת חסרי אונים מול המערכת, ונאלצים להשלים עם אובדן זכויות המוקנות להם בדין"

על מנת לסבר את האוזן, יש לציין, כי ע"פ נתונים שנמסרו מהנהלת בתי המשפט לאחרונה, כ- 78% מהמתדיינים בבתי המשפט השלום בבתי משפט השלום בישראל 2009, אינם מיוצגים על ידי עורך דין!

לשכת עורכי הדין הינה הגוף האמון על פי חוק, על הסדרת העיסוק במקצוע עריכת הדין, ובמסגרת זו, מוקנית לה כיום הרשות להעניק סעד משפטי למעוטי אמצעים. עד לשנת 2002 עת הוקמה תכנית "שכר מצווה" לא הוציאה הלשכה את הרשות מן הכח אל הפועל, וזאת בין השאר לאור תפיסת עולמם של חבריה וראשיה שראו בלשכה איגוד מקצועי ולא גוף ציבורי בעל מטרות חברתיות.

הצעת החוק קוראת לעגן בחוק סמכות זו של הלשכה למתן סעד משפטי למעוטי אמצעים, כסמכות שבחובה; על מנת להבטיח כי הלשכה תרים תרומה רציפה והולמת להנגשת מערכת המשפט לכל שכבות האוכלוסייה.

חבר הכנסת לוין, ציין כי מאחורי הפיכת סמכות הלשכה למתן סיוע משפטי לסמכות חובה, עומדת אמירה חברתית ערכית מהמעלה הראשונה, לפיה הנגשת המשפט לכלל הציבור הינה חובה ולא רשות, וזו אף עמדת בית המחוקקים, הרואה בעניין הזה חשיבות עליונה.

הצעת החוק, הוגשה כאמור בשיתוף לשכת עורכי הדין וראש לשכת עורכי הדין, עורך הדין יורי גיא-רון.

אין מדובר בעניין של מה בכך – הלשכה, למעשה מבקשת בחוק זה, לחייב את עצמה במתן הסיוע, כלומר להפוך סמכות שברשות לסמכות שבחובה.

אחת המטרות של הצורך בקביעת חובה זו בחוק, הינה ביטול התלות הקיימת בין קיום התכנית לבין נבחרי הלשכה וגישתם לנושא. יצירת חיוב בהענקת הסיוע משמעה, כי אין זה משנה מי יהיו נבחרי הלשכה ומי יעמוד בראשה – חובת מתן הסיוע המשפטי תעמוד בעינה.

ביקשנו לראיין בקצרה את חבר הכנסת יריב לוין, בהתייחסות לנושא:

ש: הצעת החוק עוסקת בתכנית שכר מצווה של לשכת עורכי הדין. מה לגבי הסיוע המשפט הממלכתי - האם ואילו פעולות בדעתך לעשות כדי להרחיב אותו, שהרי ידוע כי כ- 70-80 אחוז מהמתדיינים בבתי משפט השלום אינם מיוצגים ?

ת: ראשית, אין חולק שקיימת אצל ציבורים נרחבים בעיה קשה של נגישות למערכת המשפט. אני סבור שעל המדינה חלה חובה לפעול לצמצום משמעותי בפערים בתחום זה ולהשקיע בכך את המשאבים הדרושים. הבעיה העיקרית בתחום זה היא כמובן תקציבית, לכן, האפשרות לקדם הרחבה של הסיוע המשפטי מטעם המדינה, תלויה בעיקרה בעמדת משרד המשפטים, ובמשאבים שיוכל להקצות לטובת העניין. על רקע זה, מתחדדת עוד יותר חשיבותה של הצעת החוק אשר תבטיח הרחבה של הסיוע המשפטי ללא תלות במדינה באמצעות הלשכה.

ש: השירות שניתן על ידי תכנית שכר מצווה הוא התנדבותי ועוה"ד עושים זאת ממניע אידיאולוגי, בעוד עוה"ד בסיוע המשפטי מתפרנסים בסכומי שכר טרחה מבישים (351 ש"ח לסיכומים בכתב, לדוגמא) האם לדעתך ניתן לתת ייצוג משפטי הולם בסכומים כאלה, ומה בכוונתך לעשות על מנת להגדיל את התקציב ?

ת: גם כאן השאלה היא בעיקרה שאלה תקציבית. מובן שכאשר יש מסגרת תקציב, נדרשת הכרעה האם להרחיב את מעגל הזכאים ובכך לטפל ביותר אנשים אך לשלם פחות עבור כל תיק, או לצמצם את מעגל הזכאים וע"י כך לשלם יותר עבור כל תיק שכן מטופל. לדעתי, כבר כיום אנו נמצאים במצב בו מעגל הזכאים צומצם מאוד והקריטריונים לקבלת הסיוע משאירים ציבור רחב שאכן נזקק לשירותים אלה, מחוץ למעגל הזכאים. לכן, אני מתנגד לצמצום מעגל הזכאים, וסבור שהדרך היחידה להעלאת שכר הטרחה היא ע"י העלאת התקציב הכולל המוקצה לסיוע המשפטי, עניין שהוא כמובן בסמכות משרד המשפטים. הבעתי לא אחת את עמדתי כי יש להקצות יותר משאבים לסיוע המשפטי, ובדרך זו גם לשלב שכר טרחה הולם לעורכי הדין הפועלים במסגרת הסיוע המשפטי. בד בבד, אני רואה חשיבות רבה לכך שציבור עורכי הדין יתרמו מזמנם בהתנדבות לטובת מערך הסיוע המשפטי, ולכן חיזוק תוכנית שכר מצווה המבוססת על מתנדבים הוא בעל חשיבות עליונה.

ש: הצעת החוק מחייבת למעשה את הלשכה להעניק סיוע משפטי המבוסס על מתנדבים. כלומר, החובה מבוססת על רצונם הטוב של עורכי הדין. כיצד לדעתך ניתן לפתור קושי זה, על מנת ליישם את החוק בצורה היעילה ביותר ?

ת: אין שום קושי. מניסיוני, ישנם עורכי דין רבים מאוד המבינים את חשיבות העניין ונכונים לתרום בהתנדבות לטובת הנגשת המשפט לאוכלוסיות המוחלשות. החובה שתוטל על הלשכה במסגרת הצעת החוק הינה להעמיד לרשות מערך המתנדבים את הסיוע הלוגיסטי הנדרש, תוך הבאת דבר קיומו של הפרויקט לידיעת ציבור הנזקקים לשירותיו.

ש: האם אתה סבור שהחוק ישנה את מצב הבלתי מיוצגים בפועל ?

ת: בוודאי. החוק יאפשר להרחיב את מסגרת התוכנית, יעמיק את המודעות לחשיבותה ויהיה חסם בפני ניסיונות לבטלה.

ביקשנו לראיין בקצרה את ראש הלשכה עו"ד יורי גיא רון, בהתייחסות לנושא:

ש: האם תוכל לפרט מעט על הרקע להצעת החוק, כיצד 'נולדה' ההצעה לחייב את הלשכה להעניק סיוע משפטי ?

ת: הצעת החוק לתיקון חוק הלשכה, המטילה חובה על הלשכה להעניק סיוע משפטי למעוטי אמצעים, היא פרי יוזמה משותפת שלי ושל חה"כ יריב לוין, מתוך תפיסה שעריכת הדין אינה רק מקצוע, אלא גם שליחות חברתית, ואחת ממטרותיה היא לאפשר הגברת הנגישות למשפט כזכות יסוד. בנוסף לכך, מטרת התיקון הינה להסיר את התלות בנבחרים רנדומאליים בלשכה, שייתכן שלא יתמכו בתפיסה, לפיה הלשכה הינה גם גוף ציבורי בעל מטרות חברתיות, ועליה לפעול להנגשת המשפט, ובמיוחד לאוכלוסיות מוחלשות. מדובר ביישום של מטרת רשות הקיימת בחוק הלשכה מאז יסודה בשנת 1961 ואשר קרם עור וגידים רק לפני כ- 7 שנים. כיום, פרויקט שכר המצווה זוכה לתמיכה רחבה והושרש בלשכה, ונצבר ניסיון רב בהפעלתו. גם לכן, כמו מטרות חובה אחרות, המעוגנות בחוק, דוגמת הפיקוח על ההתמחות, ובשל הנימוקים שפורטו לעיל, מן הראוי לעגן את החובה הארגונית (לא החובה הפרסונלית) ליתן מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים כמטרת חובה של לשכת עורכי הדין, הפועלת בתוך הציבור והחברה בישראל.

ש: מהם אחוזי ההתנדבות כיום לתכנית שכר מצווה ?

ת: לאחר מאבק לא פשוט בלשכה, מפעילה הלשכה במהלך 7 השנים האחרונות את תוכנית "שכר מצווה" להענקת סיוע וייצוג משפטי בהתנדבות למעוטי אמצעים ברחבי הארץ על ידי למעלה מ- 2,300 עורכות ועורכי דין מתנדבים. מדובר בתוכנית חיונית וחשובה, המעניקה סיוע וייצוג לאלפי פונים בשנה.

ש: הלשכה בד"כ תומכת בחוקים שהם לטובתה או לטובת חבריה. חוק זה למעשה מוליד חובות ולא זכויות ללשכה. כיצד הצלחת להעביר תמיכה בחוק כזה ?

ת: כפי שציינתי בראשית הדברים, הלשכה אינה איגוד מקצועי בלבד אלא גם ארגון ציבורי, ולפחות בתקופת כהונתי וגם בתקופה קודמת לה, מגלה אכפתיות ומערבות חברתית, ורואה חובתה לסייע למעוטי אמצעים ולאפשר נגישות למשפט כזכות יסוד.

ש: האם אינך חושש מהעומס שיוטל על תכנית שכר מצווה בעקבות החוק ? הלשכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים מתמודדת עם עשרות אלפי תיקים ויש לה תקציב של מיליוני שקלים ומאות עובדים. האם הלשכה ערוכה להיקפים כאלה ?

ת: הלשכה אינה חוששת מהעומס שיוטל על תכנית "שכר מצווה". מדובר תכנית המצויה בתהליך של פיתוח והרחבה באורח שוטף. לא מדובר בעומס חדש אלא בקיבועה של עשייה קיימת. אין מדובר על השפעה תקציבית משמעותית חדשה, ולפיכך, עיגונה המנדטורי של המטרה אינו מטיל עול נוסף על הלשכה בהשוואה לדרך התנהלותה הנוכחי.

ש: על מנת שהחוק יהיה אפקטיבי ויובא לידיעת הציבור הרלבנטי, נדרשת אקטיביות מצד הלשכה כדי להביא לידיעת הציבור את זכאותו. כיצד בכוונתך לפעול בנושא ?

ת: החוק יובא לידיעת הציבור בכל דרכי הפרסום ושיווק העומדים לרשות הלשכה, לרבות יידוע מערכת השפיטה ובתי המשפט, תחנות הסיוע, שימוש באמצעי תקשורות אלקטרונית וכתובה ואתרי אינטרנט ועוד.

ש: לאחרונה קבע בית הדין האזורי לעבודה בירושלים כי עו"ד העובדים בשירות המדינה, אינם רשאים לייצג פרו בונו. לשכת עוה"ד היתה צד להליך כידיד ביהמ"ש. האם בכוונת הלשכה לערער על פסק הדין ?

ת: הלשכה בודקת את הנושא.


* עורכת דין שירה הימן הינה מנהלת התכנים באתר המשפט הישראלי www.PsakDin.co.il

** גילוי נאות - עו"ד שחר ולנר מנכ"ל אתר המשפט הישראלי www.PsakDin.co.il הינו יו"ר תכנית "שכר מצווה" של לשכת עורכי הדין.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ