כמו הרבה תחומי עיסוק "מודרניים" אשר יובאו מן המערב בשנים האחרונות, סובל גם מקצוע הפסיכותרפיה מקשיי קליטה בארצנו במובן זה שנותר תחום עיסוק הפרוץ לכל אדם, בהעדר חוק המסדיר את כללי העיסוק במקצוע. משך שנים נעשים ניסיונות לחוקק חוק בעניין, אך הניסיונות טרם הבשילו פרי ובאין הגבלה מפורשת - לא ניתן להגביל עיסוקו של אדם.
בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום כנגד בעלת תואר ראשון ושני במדעי ההתנהגות ובעלת הסמכה כמטפלת משפחתית מוסמכת, בעניין סמכותה לייתן טיפול פסיכותרפויטי (פסיכותרפי), פסק ביהמ"ש לטובת הנתבעת. עם זאת ציין שופט בית משפט השלום, השופט מוקי לנדמן, כי ההחלטה סובלת מבעייתיות "הנעוצה בהעדר הגדרה לטיפול פסיכותרפי, בהעדר דרישות מוגדרות להכשרה הנדרשת ובנקודות נוספות הנובעות מכך שאין הסדר ברור בחוק לעיסוק בפסיכותרפיה."
העדר החסיון הנו דוגמא מצויינת לבעייתיות אותה מזכיר השופט לנדמן. חסיון ניתן כיום עפ"י פקודת הראיות (נוסח חדש,תשל"א - 1971) לרופא, פסיכולוג או עובד סוציאלי. במהלך טיפול פסיכותרפי חולק המטופל את סודותיו הכמוסים ביותר, "נפתולי נפשו", עם המטפל. בהעדר חסיון עלולה מערכת יחסים רגישה זו, במקרים מסוימים, להינזק קשות.
אף שמדובר בעיסוק שונה, מצא לאחרונה, באופן דומה למדי, עיסוק הכירופרקטיקה את מקומו בין כתלי בית המשפט. בתביעתם של האגודה הישראלית לכירופרקטיקה נ' קופת חולים לאומית (מח-ים, תא 3472/01), קבע השופט חבש כי בהעדר הסדר ברור, לא ניתן למנוע ממי שהוא בעל הכשרה מתאימה לעסוק בכירופרקטיקה (גם אם אינו חבר באגודה הישראלית לכירופרקטיקה).
כאמור פסק ביהמ"ש לטובת הנתבעת לא לפני שקרא בפני המחוקק להסדיר את המדדים לעיסוק בפסיכותרפיה.
תא 010315/01 פישלר פנחס נ' דנינו אתי ואח'
תא 3472/01 האגודה הישראלית לכירופרקטיקה נ' קופת חולים לאומית.
למדור משפט חוקתי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.