ב-2003 חברה שמייצרת מערכות מדידה ליהלומים חתמה מול שני המתכנתים על הסכם לרכישת תוכנה שפיתחו. באחרונה הוכיחו השניים שהחברה הפרה את ההסכם כששיווקה תוכנה דומה במהלך תקופת אי התחרות שנקבעה בו.
שני מפתחי תוכנה הגישו לפני כחמש שנים תביעה נגד ״שרין טכנולוגיות״, חברה המייצרת מערכות מדידה ליהלומים.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עו״ד אליהו ביטון ועו״ד יצחק מירון, סיפרו המפתחים שבשנת 2003 התקשרו עם הנתבעת בהסכם שהסדיר שיתוף פעולה ביניהם לשם שיווק תוכנה להערכת יהלומים שפיתחו יחד עם מכשירים שמייצרת הנתבעת ומשמשים למדידת צורתם של יהלומים.
לדבריהם, במשך כשנתיים ועד שנת 2007 הם סיפקו לנתבעת מוצרים באופן שוטף אך התמורה שולמה להם רק בשלהי 2008 לאחר שנאלצו ״לחזר על פתחיה״ על מנת לקבל את המגיע להם.
לטענתם התמורה שהגיעה להם עבור מוצרי התוכנה עמדה על סך של כ-477,000 שקל והנתבעת שילמה להם עד כה רק 360,000 שקל ולכן היא חייבת להם כ-117,000 שקל בצירוף מע״מ.
בנוסף לדבריהם, הנתבעת הפרה את סעיף הבלעדיות בהסכם כשהתקשרה עם חברה מתחרה. התובעים הסבירו שבהסכם התחייבה הנתבעת להימנע מפיתוח או הפצה של תוכנות מתחרות בתקופת ההסכם ובהלך תקופת צינון של 18 חודשים לאחר תום ההתקשרות. למרות זאת, במקביל לסיום ההתקשרות מולם הנתבעת החלה לעבוד עם חברה המפתחת תוכנה דומה ומכרה את התוכנה המתחרה תוך הפרה בוטה של ההסכם.
שרין טכנולוגיות, שיוצגה על ידי עוה״ד יובל ששון ורבקה אלקיים ברוקמאייר, טענה מנגד שבמשא ומתן מול התובעים הגיעה איתם להסכם פשרה שמכוחו שילמה להם את מלוא סכום החוב. לחילופין היא טענה שבשל פגמים במוצר של התובעים היא קיזזה סכומים מסוימים מהחוב.
בעניין הפרת ההסכם היא טענה שאין הוכחה לכך שהתוכנה שהחלה להפיץ לאחר סיום ההסכם מתחרה בתוכנת התובעים שכן שתי התוכנות בודקות פרמטרים שונים ביהלומים.
תוכנות מתחרות
אך השופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב קיבל את התביעה. הוא קבע שהתובעים הוכיחו שהנתבעת לא שילמה להם את מלוא התמורה בגין מוצרים שסופקו והבהיר שגרסתם בנושא זה הוצגה באופן סדור והייתה למעשה הגרסה היחידה.
הוא הוסיף שהנתבעת למעשה הודתה בקיומו של החוב וטענתה בעניין הסכם הפשרה אינה מבוססת כלל. עוד לדבריו, הנתבעת לא הוכיחה שהיו פגמים כלשהם במוצר שסיפקו התובעים וגם טענתה זו נותרה ריקה מתוכן.
השופט קיבל גם את עמדת התובעים ביחס להפרת ההסכם בעניין הבלעדיות. הוא קבע שההסכם הסתיים באפריל 2007 ביוזמת הנתבעת, כלומר, על פי ההסכם היה עליה להימנע מאי תחרות עד לדצמבר 2008. יחד עם זאת הוכח שבמקביל להודעה על סיום ההסכם מול התובעים החלה הנתבעת לשתף פעולה עם חברה אחרת המייצרת אף היא תוכנה להערכת יהלומים.
לדבריו, שתי התוכנות עוסקות בהערכת יהלומים ומתייחסות לחיתוך היהלום ולאלמנטים שונים הנוגעים להחזרת האור ומאחר ששתי התוכנות מיועדות לפלח שוק זהה, קהל הלקוחות הנדרש להערכת יהלומים, מדובר בתוכנות מתחרות.
בנסיבות אלה קבע השופט שהנתבעת הפרה את ההסכם מתחילת שנת 2007 ובמשך 21 חודשים.
בסיכומו של דבר חייב השופט את הנתבעת לפצות את התובעים ב-136,906 שקל עבור החוב וב-172,390 שקל עבור הפרת ההסכם ובסך הכל ב-309,296 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
הנתבעת חויבה בנוסף בהוצאות ושכ״ט עו״ד של 30,000 שקל.
- ב״כ התובעים: עו״ד אליהו ביטון ועו״ד יצחק מירון
- ב״כ הנתבעת: עו״ד יובל ששון ועו״ד רבקה אלקיים ברוקמאייר
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין