לפסק הדין בעניין מזרחי נגד פאלק
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע, כי מבקש צו מניעה זמני הוא הבעלים של כספים שהופקדו מטעמו כתנאי למתן הצו, ולפיכך ניתן לעקלם, בגין חוב של המבקש. בכך דחה בית המשפט את טענת מפקיד העירבון, כי הכספים שייכים לו וכי הוא זכאי להחזרתם.
תקנה 371 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי לאחר פקיעת הצו הזמני, רשאי בית המשפט להורות על חילוט העירבון לטובת מי שאליו מופנה הצו.
השופט דרורי קבע, כי מבחינת מי שאליו מופנה הצו הזמני, אין נפקות לשאלה מי הפקיד בפועל את הכסף. די בכך שהכסף הופקד לטובתו לכיסוי נזקים שייגרמו לו עקב מתן הצו, וכמובן שאין לדרוש ממנו לבדוק מי הפקיד את הכסף במסגרת הערובה. כמו כן, אין זה תפקידו של בית-משפט לבדוק כיצד הושגו כספי העירבון, ולא ניתן להטיל את המזכירות או הגזברות לברר זאת.
לעניין עיקול הכספים, נקבע, כי משנמסרה למזכירות ביהמ"ש הודעה על עיקול שהוצא על ידי ראש ההוצאה לפועל, חייבת היתה המזכירות, כמו כל צד שלישי אחר, לפעול בהתאם לצו - להודיע לראש ההוצל"פ כי בידה כספים של החייב, ולהעביר להוצל"פ את סכום העירבון.
לפסק הדין בעניין מזרחי נגד פאלק
למדור: סדר דין אזרחי וראיות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.