לפסק הדין בעניין ד"ר ש.פ. נ' ד"ר ל.פ.
במסגרת תביעה שהגיש בעל לשעבר לביטול הסכם גירושין, נענה ביהמ"ש לענייני משפחה לבקשת הנתבעת לזמן לעדות את עו"ד סמוכה, שייצג אותה בהליך הגירושין מהתובע. התובע הגיש על החלטה זו בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי, בטענה שלא ניתן להעיד את עוה"ד, כיוון שהוא חב כלפיו בחיסיון. מה נקבע?
בתביעה שהגיש אדם נגד אשתו לשעבר, ביקש ביטול חלקי של הסכם הגירושין שלהם. במסגרת זו, ביקשה האישה מעו"ד סמוכה, אשר ייצג אותה בהליכי הגירושין, להשיב על מספר שאלות בתצהיר, אולם עוה"ד התנה את תשובתו בהסכמת התובע- הבעל לשעבר. לטענת עו"ד סמוכה, מאחר שבמסגרת המשא ומתן להסכם הגירושין היה בקשר עם הבעל ושכנע אותו לחתום על ההסכם, הוא חב כלפיו בחיסיון, או לכל הפחות בחובת סודיות.
לפיכך ביקשה הגרושה מביהמ"ש לענייני משפחה, בו התנהל ההליך, כי יורה על זימונו של עו"ד סמוכה לעדות, ובקשתה נענתה, לאחר שנקבע כי עו"ד סמוכה כלל לא ייצג את התובע. על כך הגיש הגרוש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי.
לטענת הגרוש, עו"ד סמוכה ייצג גם אותו במהלך המו"מ לגירושין, ועל כן הוא חב גם כלפיו בחיסיון. עוד טען, כי למעשה המו"מ היווה בפועל הליך של גישור, שכן במסגרתו עו"ד סמוכה נפגש עמו שלא בנוכחות גרושתו, וגם בכובע זה חב כלפיו בחובת חסיון. עוד טען, כי מאחר שהייתה עמימות באשר למעמדו של עו"ד סמוכה, הרי שהיה על ביהמ"ש להעביר את השאלה לוועדת האתיקה או לחילופין לערוך דיון רציני ומעמיק, הכולל הגשת תצהירים מפורטים.
האישה טענה, כי מאחר שעו"ד סמוכה ייצג אותה בהליך הגירושין, ובכלל זה בכל הנוגע להסכם, ולאור העובדה, כי אותה שעה היה התובע מיוצג ע"י עו"ד אחר, הרי שחובת החיסיון חלה רק כלפיה. לחילופין טענה, כי גם אם תתקבל הטענה כי עו"ד סמוכה ייצג גם את התובע, הרי שמדובר בייצוג במשותף, שאז ממילא אין חיסיון בפני הלקוחות המשותפים.
השופט שאול שוחט, שדן בבקשה כערעור, דחה אותה.
באשר לטענה כי היה על ביהמ"ש לחקור לעומק את סוגיית מעמדו של עו"ד סמוכה אם כב"כ הצדדים ואם כמגשר, נפסק, כי התובע העלה את טענותיו בפני בימה"ש קמא בלאקוניות, לא פירט את המסכת העובדתית ולא תמך אותה בראיות, ומשכך גם אם נוצרה עמימות באשר לתפקיד שמילא עו"ד סמוכה, הרי שיש לזקוף אותה לחובת התובע.
לגופו של עניין קבע השופט, כי אין חולק כי עו"ד סמוכה לא היה מגשר, שכן אף עוה"ד עצמו לא העלה טענה זו במסגרת תשובתו לנתבעת, והדבר אף לא צוין בשום מסמך שהוגש לביהמ"ש, לרבות הסכם הגירושין עצמו, וכי לכל היותר ייצג עו"ד סמוכה את שני הצדדים במסגרת המו"מ להסכם הגירושין, ומשכך, כל מה שנעשה בקשר לייצוג המשותף, אינו חסוי ביחס לגרושה.
לדעת עו"ד אראל גלבוע, העוסק באתיקה מקצועית ובדין משמעתי של עורכי דין, טעמיו של ביהמ"ש המחוזי נכונים וחשובים, שכן עו"ד מייצג את לקוחו ולא את הצד שכנגד והחיסיון שייך ללקוח ולא לעורך הדין. לדעתו של עו"ד גלבוע, נסיונו של התובע להציג את עו"ד סמוכה כמגשר כשל, כיוון שעו"ד של בעל דין אינו יכול להפוך למגשר של הצדדים.
"מפסק הדין עולה", גורס עו"ד גלבוע, "כי על עו"ד להימנע מלטעון שייצג גם את בעל הדין שכנגד, שכן טענה כאמור פרושה שעו"ד מודה בביצוע עבירות משמעת של ייצוג צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו עניין ואיסור טיפול נגד לקוח."
לפסק הדין בעניין ד"ר ש.פ. נ' ד"ר ל.פ.
למדור: סדר דין אזרחי וראיות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין