ניתן לעקל כספים שהופקדו ע"י צד ג' עבור מבקש צו זמני לצורך קבלת הצו

כללי

1.         מה דינם של כספים שהופקדו מטעם מבקש צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, כחלק מדרישות בית המשפט למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד? האם הם כספים אלה של מבקש צו המניעה הזמני, ולכן ניתן לעקלם, בגין חוב של המבקש, או שמא הם הכספים של מי שהפקיד אותם מטעם המבקש, ולכן זכאי אותו אדם להחזרת הכספים?

2.         כדי להבין את המחלוקת שבין הצדדים, אציג תחילה את הרקע והסיבה להוצאת צו המניעה הזמני. לאחר מכן, אסקור, בקצרה, את ההליכים בתיק צו המניעה הזמני. אביא את הבקשה להשבת הכספים ואת תגובת המשיב. אדון בהיבט המשפטי הרלוונטי, ואיישמו לעובדות ולנתונים של תיק זה.

רקע

3.         בין המבקשים לבין המשיב - שהינם שכנים ובעלי דירות בשכונת נחלאות בירושלים, בחלקה הידועה כחלקה 220 - 219 בגוש 30044 - התגלו חילוקי דעות, ביחס לעבודות בניה שמבצע המשיב בבנין.

4.         במסגרת הליכים שהיו בבית המשפט השלום בירושלים (כב' השופטת אילתה זיסקינד), ניתן תחילה צו מניעה זמני האוסר על המשיב להמשיך בביצוע העבודות. בשלב מאוחר יותר, ניתנה על ידי בית המשפט השלום החלטה שבה בוטל, למעשה, באופן חלקי,  צו המניעה הזמני, וזאת בשל העובדה כי מבקש 1 לא נכח בדיון, וניתנה אפשרות למשיב להמשיך בביצוע עבודות חפירת קומת המרתף. על פי בקשת המבקשים, עיכב בית המשפט השלום את ביטול צו המניעה האמור עד ליום 13.11.06 (ראה החלטה מיום יז חשון תשס"ז (8.11.06) בת.א. 8293/05, עמ' 2 לפרוטוקול).

5.         המבקשים הגישו ביום 14.11.06, ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים (ע"א 9598/06) על ההחלטה האמורה. לטענת המבקשים הם זכאים לערער בזכות על החלטה זו, שכן היא מסיימת את סוגיית הבניה (ראה עמ' 1 לכתב הערעור).

הבקשה למתן צו מניעה במעמד צד אחד ומתן הצו

6.         ביום 14.11.06, בד בבד עם הגשת הערעור, הגישו המבקשים בקשה דחופה למתן צו מניעה במעמד צד אחד (בש"א 3683/06). בבקשה הם עותרים לכך שיינתן מניעה זמני כנגד המשיב, אשר יאסור עליו לבצע כל עבודות חפירה שהן ברכוש המשותף ובשטח הנמצא בכניסה לדירתו של מבקש 1, בחלקה האמורה, וזאת עד להכרעה בערעור שהגישו המבקשים בע"א 9598/06 הנ"ל.

7.         הנימוק המרכזי של הבקשה, והדחיפות בהגשתה במעמד צד אחד, היה כי אם יתאפשר למשיב להמשיך בפעולות הבניה, כי אז ייוצר מצב בלתי הפיך, שייתר את התביעה ואת הערעור (סעיף 27 לבקשה).

8.         תיק זה הובא בפניי, כשופט תורן. בהחלטתי הראשונה מיום כג חשון תשס"ז (14.11.06), קבעתי כי הבקשה מגלה עילה על פניה, ואף מוצדק לתיתה במעמד צד אחד, כדי למנוע מעשים בלתי הפיכים (פיסקה 4 להחלטה).  בהמשך ההחלטה ציינתי כי על פי התקנות יש צורך בהמצאת ערבות ועירבון, ולכן קבעתי כי צו המניעה הזמני ייכנס לתוקף רק לאחר שהמבקשים ייחתמו על התחייבות כאמור בתקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - "התקנות"), בסכום של 100,000  ש"ח, ובנוסף לכך יפקידו בקופת בית המשפט, בדרך של הפקדה במזומן או ערבות בנקאית, סך של 10,000  ש"ח (פיסקה 5 להחלטה האמורה).

9.         בקופת בית המשפט הופקד סכום זה של 10,000  ש"ח. שובר ההפקדה הינו על שם המבקש. מן החותמת שבו, עולה כי התשלום בוצע בבנק הדואר, סניף קריית יובל, ירושלים, ביום 14.11.06 שעה 15:52.

10.       כמו כן הוגש לבית המשפט כתב ערבות שחתום ע"י צד ג, נחום פינקל, כאשר ב"כ המבקשים מבקש להמיר את הערבות העצמית של המבקשים, בערבות זו של צד ג. בבקשתו של ב"כ המבקשים, עו"ד אשר ברק, מיום 14.11.06, הוא מציין כי מרשו, מבקש 1, שוהה בחו"ל, ואינו יכול לחתום על התחייבות עצמית, וכי המבקשים 3- 2 הם שוכרים של הנכס ולא ניתן לאתרם ולא נראה שזה אפשרי לחייבם לחתום על התחייבות. בבקשה נאמר, כי " בשלב מאוחר יותר, ובתוך 10 ימים תומר ערבות צד ג בהתחייבות עצמית של המבקש 1 אשר כאמור לעיל נמצא בחו"ל בהידרש על כן לפנות לקונסוליה הישראלית".

10.       בהחלטתי השניה מיום כג חשון תשס"ז (14.11.06), כתבתי כי אתיר את החלופה רק לאחר שצד ג יתייצב בפני ויסביר את מעמדו הכלכלי ואת משמעות הערבות של 100,000  ש"ח.

11.       לאחר שצד ג התייצב בפני, הוברר כי הוא מפעיל חברה למערכות אבטחה (אמן מערכות אבטחה בע"מ), והוא המוסמך לחתום בשם החברה.

לאור נתון זה, שיניתי את כתב הערבות ובמקום חתימת מר נחום פינקל לבדו, הערבות נחתמה על ידי מר פינקל והחברה הנ"ל, ביחד ולחוד.

בהחלטתי השלישית מיום כ"ג חשון תשס"ז (14.11.06), שעה 16:40, אישרתי את הערבות וקבעתי כי צו המניעה הזמני המבוקש - נכנס לתוקפו.

הדיונים בבקשה וההחלטה בהם

12.       על פי הקבוע בתקנה 367(א) לתקנות, לאחר שנתתי את צו המניעה הזמני, קבעתי דיון במעמד שני הצדדים ליום 27.11.06.