נהג אגד טען שהיה בעצירה מלאה כשרכב פרטי התנגש בו. גרסתו נדחתה בתביעה שהגיש נהג הרכב הפרטי. החברה תשלם כ-68,000 שקל
בית משפט השלום בקריית גת קיבל תביעה של בעל רכב פרטי נגד אגד הסעים בע"מ וחברת הביטוח שלה וחייב אותה לפצות על נזק לרכב ועוגמת נפש בעקבות תאונה בינו לבין אוטובוס החברה. נהג הרכב הפרטי טען שבזמן שעמד ברמזור נפגע מהאוטובוס שירד לשול הימני. נהג האוטובוס לעומת זאת טען שהאוטובוס היה בעצירה מלאה כשהרכב הפרטי חתך אותו ופגע בו. השופט אבישי זבולון קיבל את גרסת נהג הרכב והטיל את האחריות על כתפי נהג האוטובוס. אגד וחברת הביטוח שלה "ווישור" חויבו לפצות על הנזק לרכב ועל הטרדה ועוגמת הנפש שנגרמה לתובע.
התאונה התרחשה בצומת באזור באר שבע בכביש דו מסלולי שבהמשכו פנייה לימין. כאשר ברכב הפרטי נהג לבדו חברו של בעלי הרכב.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד יובל ניר נגד נהג האוטובוס, חברת "אגד" והמבטחת "ווישור", טען נהג הרכב הפרטי כי בזמן שעמד בנתיב הימני ברמזור אדום לפני הצומת, חש חבטה חזקה בצדו הימני אחורי של הרכב וראה שמדובר באוטובוס שנסע בשול הדרך. ההתנגשות נמשכה לאורך צידו הימני של הרכב עד לדלת הקדמית.
הרכב הוכרז כ"אובדן להלכה" בשל חומרת הנזקים מהתאונה.
גרסת נהג האוטובוס הייתה שונה לחלוטין. הוא העיד שכאשר החל בפניה ימינה, עקפה אותו מכונית אחרת והוא נאלץ לבלום. כשהאוטובוס כבר היה בעצירה מלאה, התובע שניסה גם הוא לחתוך אותו משמאל ולפנות ימינה - התנגש באוטובוס.
בתשובה לכך טען ב"כ התובע כי גרסת הרכב הנוסף לא הוזכרה קודם לכן, והנתבע מנוע מלהעלות אותה כעת (בשפה המשפטית מדובר ב"הרחבת חזית אסורה").
גרסה אמינה
השופט קיבל את הטענה בדבר "הרחבת חזית", מכיוון שזו טענה חדשה שלא נטענה בכתב ההגנה וגם לא בהודעת נהג האוטובוס.
בנוסף העלה השופט תמיהה באשר לעדותו של נהג האוטובוס שנוגדת את טופס הדיווח על התאונה שמילא, בו ציין שהתאונה אירעה בזמן נסיעה ולא בעצירה מוחלטת.
עוד ציין השופט כי נהג האוטובוס סיפר שבגלל שהאוטובוס רחב, עליו לבצע פנייה רחבה על מנת להשתלב בפנייה לימין. השופט הסיק מכך כי לשם הפניה ימינה נהג האוטובוס ביצע מעין סטייה לשמאל ופגע ברכב הפרטי.
בנסיבות אלו מצא השופט אמון בגרסת נהג הרכב הפרטי וקבע שהאחריות לתאונה מוטלת על נהג האוטובוס.
נפסק כי הנהג וחברת אגד הסעים אחראים לפצות את בעל הרכב באמצעות חברת הביטוח ב-59,637 שקלים עבור הנזק לרכב שהוכרז כ"אובדן להלכה" ועבור חוות דעת שמאי. בנוסף נפסקו לטובת התובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 11% מסכום הפיצוי, וכן 1,500 שקלים בגין טרדה ועוגמת נפש.
לקריאת פסק הדין בתיק 14809-04-20
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין