לפסק הדין בעניין מכבי שירותי בריאות נ' נציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות ואח'
קופ"ח מכבי ביקשה להפסיק לממן תרופה הורמונאלית לחולת סרטן שד גרורתי שמצבה הורע, בטענה שהטיפול לא עוזר. לאחר שמשרד הבריאות הורה לה להמשיך את המימון, בקובעו כי הטיפול סייע להארכת חיי החולה, הגישה מכבי תביעה לביטול החלטתו. איזו עמדה ביכר ביה"ד לעבודה?
חולת סרטן שד גרורתי טופלה במשך כארבע וחצי שנים בתרופה הורמונאלית בשם הרצפטין, לעיתים בשילוב עם תרופה כימותרפית נוספת, שהטיפול בה הופסק לאחר שהתגלתה הרעה במצב החולה, נוכח אי-סבילותה לתרופה הכימותרפית. כעבור זמן מה, עברה החולה כריתת שד, לאחריה חודש הטיפול המשולב בשתי התרופות, אולם המחלה המשיכה להתפשט ומשכך הוחלפה התרופה הכימותרפית באחרת, אלא שאז הודיעה קופ"ח מכבי לחולה, כי מאחר שהטיפול בהרצפטין לא עזר לה, היא מפסיקה לממן את הטיפול בתרופה.
קובלנה שהגישה החולה לנציבות פניות הציבור במשרד הבריאות התקבלה, והועדה הרפואית הורתה למכבי להמשיך לממן את הטיפול, לאחר שקבעה כי הטיפול בתרופה סייע לעיכוב התפשטות המחלה ולהארכת חיי החולה. מכבי, שהתעקשה על הפסקת המימון, הגישה לפיכך תביעה לביה"ד האזורי לעבודה בת"א וביקשה כי יבטל את החלטת הנציבות.
מכבי טענה, כי ע"פ לשון צו התרופות, די בכך שמצב החולה הורע בעת השימוש בתרופה, כדי להראות שהטיפול בה נכשל, ולהפסיק את מימונו. לטענתה, פרשנות אחרת תוביל לכך שתיאלץ לממן את הטיפול ללא מגבלת זמן, דבר שלא תעמוד בו נוכח תקציבה המוגבל.
נציבות משרד הבריאות והחולה טענו, כי תפקיד ההרצפטין אינו להביא להבראה אלא לעכב את התפתחות המחלה ולהחליש את הכאבים, ולפיכך הטיפול בה יינתן ראשית במשולב עם תרופה כימותרפית ולאחר מכן כטיפול 'מתחזק'. לטענתן, המצב של החולה הורע בשל אי-סבילותה לתרופה הכימותרפית ולא בגין כישלון ההרצפטין, אשר בפועל השימוש בה האריך את חייה וסייע לעיכוב התפשטות המחלה.
פרשנות החוק - לא שעשוע לוגי יבש
השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ דחתה את התביעה בקובעה כי פרשנות מכבי, אשר נצמדה ללשון הלא ברורה של צו התרופות, סותרת לחלוטין את כוונת המחוקק ואת עמדת הגורמים הרפואיים.
"... פרשנות אינה מוכרעת אך ורק על פי שעשוע לוגי יבש של הטקסט אשר פרשנותו נדרשת", כתבה השופטת וקבעה, כי לשון צו התרופות לבדה אינה מאפשרת להגיע לפתרון במקרה זה, ולפיכך, יש לבחון את המציאות הרפואית הנוהגת בשימוש בתרופה, בהתחשב במטרתו הסוציאלית של הצו, שנועד לסייע למי שידו אינה משגת לרכוש תרופות מצילות חיים.
נפסק, כי צו התרופות אכן קובע כי במקרה של הרעה במצב בעת השימוש בהרצפטין, יופסק הטיפול בתרופה, אולם מאחר שהמציאות הרפואית הינה להשתמש בהרצפטין במשולב עם טיפול כימותרפי, כשמטרת ההרצפטין הינה להקל על כאבים ולעכב את התפתחות המחלה- כל עוד היא מביאה לידי תוצאות אלו, כפי שהוכח, ובפועל מאריכה את חיי החולה, כפי שאכן אירע, הרעה במצב בשל כישלון הטיפול המשולב, ובמקרה זה- אי סבילות החולה לתרופה הכימותרפית, לא יהווה כשלון טיפול המאפשר את הפסקת המימון.
"... הטיפול אותו מקבלת הנתבעת 2 האריך ומאריך את חייה ועל כן על פי צו התרופות על התובעת להמשיך ולממן טיפול זה.", כתבה השופטת לא לפני שציינה, כי בכל הנוגע לקשיי התקציב להם טענה מכבי, הרי שלא הוכיחה כי מדובר במימון שיעמיד אותה בקשיים תקציביים.
לפיכך התביעה נדחתה כאמור, ומכבי חויבה לשלם לנתבעות 22,000 שקל הוצאות ושכר טרחת עו"ד.
עו"ד עודד בולדו, העוסק בתחום הרפואה והמשפט, מסביר כי במקרים בהם קופת החולים מערימה קשיים במימון טיפול רפואי, ניתן לפנות בקובלנה לנציבות של משרד הבריאות, כשהחלטתה תינתן בדרך כלל תוך מתן משקל רב לדעת הרופאים המטפלים, אשר קרוב לודאי, הם המיטיבים לראות את המקרה המסוים של החולה שלהם, יותר מכל אדם אחר.
לדברי עו"ד בולדו, פסק דין זה מבטא גישה דומה, המסתמכת על חוות דעתם של הרופאים המטפלים. עם זאת הוא מציין, כי לא תמיד החלטת הרופא המטפל תהיה זו שתקבע, אלא שבמקרים כגון המקרה הזה, על מנת לסתור את חוות דעת הרופאים המטפלים, ולהוכיח את ההצדקה להפסיק את המימון, היה על הקופה להוכיח קיומו של קונצנזוס המקובל על מספר רופאים בכירים, הנוגד את עמדת הרופאים המטפלים.
לפסק הדין בעניין מכבי שירותי בריאות נ' נציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות ואח'
מדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.