התחתנתם במזל טוב. חיכיתם ליום הגדול הזה כל כך הרבה זמן. הפגשתם את ההורים, הלכתם לראות 721 גני אירועים. בדקתם 30 סוגי קייטרינג, בחרתם בגדים לחתן, גם שמלת כלה, כמובן, לאחר אינספור שיטוטים בצפון דיזינגוף, קניתם טבעות יפות, בחרתם צלם, גם די.ג'יי, ובסופו של דבר הגעתם לאותו ערב נכסף כשאתם יפים, מסורקים למשעי, נרגשים מאוד ומאושרים.
מהחתונה עצמה אתם לא זוכרים הרבה. הייתם בהיי. לאחר שבוע, שבועיים המציאות החלה לחזור לחייכם. זוג טרי- כן. ירח דבש- כבר לא. פתע גיליתם שהתמונות שצולמו בחתונה לא כל כך מוצלחות. פה לא רואים כמעט בכלל את הכלה, שם רואים את החתן באופן מטושטש. המון תמונות חשוכות. אכזבה.
הבן שלכם הגיע למצוות. אושר גדול. שלחתם אותו לרבי, הוא למד את הדרשה. הלכתם כל המשפחה יחדיו כדי לקנות בגדים יפים וחגיגיים. הגעתם לאולם, כל יקירכם הגיעו כדי לשמוח אתכם. שתיתם קצת, אכלתם. רציתם תוספת - בעייה. אין. האורז ותפוחי האדמה נגמרו. רציתם לקרוא למלצר כדי לברר מה קורה, הרי שלמתם מבעוד מועד עבור די מנות לכל האורחים, אבל אין בנמצא מלצר. גם זה נראה מוזר, הרי דאגתם מראש שיהיו מספיק מלצרים כדי לשרת את האורחים. אכזבה.
אירוע משמח כמו חתונה, בר-מצווה או ברית יכול להפוך למאכזב, מתסכל, מכעיס. לפעמים, תקלה אחת קריטית יכולה להעיב על האירוע כולו.
במאמר זה נציג מקרים שונים שהגיעו לפתחו של בתי המשפט, במסגרתם בקשו בעלי השמחה לפצותם בגין תקלות ופגמים שונים הקשורים לאירועים שחגגו, כגון: בשמלת כלה לא נוחה, ליקויים בקייטרינג, איכות תמונות ירודה ועוד.
בגדים חגיגיים-פגמים
האם בגד לא מתאים/פגום שנקנה במיוחד לרגל אירוע חשוב יכול להרוס את האירוע כולו? נדמה, כי התשובה לשאלה זו היא רטורית.
בית המשפט לתביעות קטנות באשדוד קבע, כי החנות "קוקאי" תשיב ללקוחה שקנתה מחוך לרגל אירוע משפחתי את 1690 השקלים ששולמו בגינו.
התובעת טענה, כי המחוך גרם לה לאי נוחות במהלך כל האירוע המשפחתי אשר בו נכחה ועקב כך חזרה אל החנות ובקשה מעובדת בחנות לתקן המחוך. ואולם, לאחר התיקונים המחוך שהתקבל היה שונה מהותית ממצבו בעת הרכישה.
השופט גיל דניאל קבע, כי הוא שוכנע כי המחוך שרכשה התובעת בכסף רב, היה פגום, ובין היתר התקפל במהלך ישיבה ואף נשרו ממנו פייטים. לדבריו, התובעת הייתה זכאית לבטל את העסקה, הואיל והמחוך כפי שסופק לה, היה פגום.
ומה קורה כאשר שמלת הכלולות לא מתאימה?
בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים פסק לכלה פיצוי בסך 3,000 ש"ח בגין שמלת כלולות לא נוחה, וזאת למרות שהשמלה נבחרה על ידה.
השופטת תמר בר-אשר צבן קבעה, כי היא שוכנעה שהשמלה הסבה לתובעת אי-נוחות רבה, שנבעה ממבנה המחשוף, וביחוד מכך שהברזלים במחוך גרמו לה לשפשופים בגב, ולאי-נוחות רבה כתוצאה מכך.
לדבריה, אם הכלה בוחרת בשמלה שעשויה להיות בעייתית, ובייחוד כשהוצע לה מספר פעמים לסגור את המחשוף והיא בחרה שלא לעשות זאת, כי אז עליה לשאת בתוצאות "הסיכון" שנטלה על עצמה. עם זאת, נקבע כי מי שמעצב שמלת כלה צריך לדעת מהו ייעודה של השמלה. "לא די שהשמלה יפה ושהיא מונחת היטב על הכלה בעודה מודדת את השמלה במכון. על השמלה להיות מונחת היטב על הגוף של הכלה, ועליה להיות נוחה לכלה במשך כל החתונה... בוודאי שאין זה סביר שמחוך לא יהיה יציב או לא יהיה מונח היטב, אפילו הוזהרה הכלה כי המחוך חשוף מדי".
נקבע, כי שמלה שגורמת לאי-נוחות כה רבה אינה מגשימה את ייעודה, והופכת למטרד שיכול לחבל לכלה באירוע החתונה באופן שמחייב לפצותה בגין כך.
פסק דין נוסף, אשר דן בתביעה של כלה לפיצוי בגין שמלת הכלה שהזמינה מסלון כלות נדון בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה.
התובעת הזמינה שמלת כלה מסלון כלות בשם "רגע לפני". ביום חתונתה התברר לה, כי שמלת הכלה איננה מוכנה כלל, שכן כל החלק התחתון של השמלה היה פרום ללא מכפלת, משולש תחרה אשר היה אמור להיות תפור בחלק הקדמי של השמלה לא היה תפור כלל אלא חובר על ידי סיכות וכן צווארון השמלה לא היה מוכן. התופרת נסתה לתקן את השמלה, אולם כאשר יצאה התובעת מהסלון ונכנסה לרכב , התברר לה כי הסיכות דוקרות אותה וכי צווארון השמלה נפרם. בהמשך, גם תחתית השמלה נפרמה.
השופטת אביבה טלמור קבעה, כי היא מקבלת את עדות התובעת, אשר היתה כנה, רצינית ומדויקת. לדבריה, בעלת הסלון לא עמדה בהתחייבותה כלפי התובעת ולא ספקה לה את מה שהתחייבה לספק. נקבע, כי בעלת הסלון תפצה את הכלה בסך של 5,000 ש"ח בגין הנזקים ועגמת הנפש שנגרמו לה.
בית המשפט לתביעות קטנות ברחובות פסק פיצוי בסך 800 ₪ לכלה אשר הזמינה שמלת כלה לחתונתה, אולם לא יכלה להשתמש בה בשל פגמים שנפלו בה.
השופט הרן פינשטין קבל את טענת התובעת, כי תפירת השמלה הקשתה עליה להרים את ידיה, ולפיכך, כך נקבע, הוכחה מגבלה כלשהי, גם אם לא מדובר במגבלה מלאה, המזכה בפיצוי.
אוכל, כשרות - ליקויים שונים
לאחרונה, קבל בית המשפט לתביעות קטנות בבית שמש תביעה שהוגשה נגד חברת "איציק עגלות ודוכני מזון", בטענה כי שירותי הקייטרינג שספקה החברה לתובעת בחגיגת בר המצווה של בנה לקו בחסר, ולא היו בהתאם להזמנה שביצעה.
השופט שמעון שטיין קבע, כי כמות האוכל לא הייתה מספקת, ואורחים רבים לא זכו לטעום מכל המנות, אם בכלל. השופט ציין, כי החברה לא נערכה כראוי וכשלה בהפקת האירוע.
נפסק, כי לתובעת ולבני משפחתה, שהתכוננו לאירוע במשך תקופה ארוכה ואף הזמינו אורחים מחו"ל שהגיעו במיוחד לחגוג עימם את האירוע, נגרמה עוגמת נפש רבה, ולפיכך החברה חויבה לפצות את התובעת בסכום כולל של 15,000 ש"ח .
בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים חייב אולם שמחות בפיצוי בסך 2,000 ₪ בגין ליקויים בחגיגת בר-מצווה.
לטענת התובעת, בעת קיום המו"מ הראשוני לגבי האירוע ביום הוצג בפניה תפריט א', אך הבחירה הסופית של התפריט נעשתה על ידה יום לפני האירוע. באותו מעמד הוצג בפניה תפריט בריתות, שהינו מצומצם יותר מתפריט א'. התובעת הודתה, כי ללא שימת לב הסכימה באותו מעמד לתפריט ב' והבחינה בהבדל בין מה שסוכם מלכתחילה במסגרת המו"מ הראשוני לבין התפריט שהוגש בפועל רק במהלך האירוע.
כן טענה התובעת, כי האולם לא עמד בהבטחתו לגבי הכשרות וכי לא הונחו אגרטלי פרחים על השולחנות, לא הוגשה עוגת בר-מצווה וכי הוגשו סלטים מקולקלים.
השופטת אנה שניידר קבעה, כי עיון בתפריט א' ובתפריט הבריתות מעלה כי ישנם הבדלים מהותיים בין התפריטים. לדבריה, מן הראוי היה שבעל האולם יסב את תשומת לבה של התובעת לטעות לפני האירוע, ויוודא שאכן כוונתה לתפריט השני ולא לתפריט א'.
כן נקבע, כי לא נסתרו טענותיה של התובעת בענין הכשרות, בענין טיב המזון שהוגש, ובעניין מצבו של הריהוט באולם. לפיכך, חויב האולם לפצות את התובעת כאמור.
ליקויים נוספים בחגיגת בר-מצווה נדונו במסגרת פסק דין שניתן ע"י השופטת יעל קלוגמן בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה.
התובעים הזמינו התובעים הזמינו אצל בעלת עסק של הסעדה קייטרינג לחגיגת בר המצווה של בנם.
לטענתם, בעלת העסק לא ספקה להם את מה שסוכם, הן לגבי המזון והן לגבי פרטים אחרים. כך למשל נטען, כי הבשר במנה העיקרית (רוסטביף) הוגש נא ובלתי צלוי במידה מספקת; סוג הבשר השני (עוף) הוגש בחלקו בלתי צלוי במידה מספקת, ובחלקו - יבש מדי; סלט שורשים הוגש כשהוא מלא חול, והדבר הוצג לפני הנתבעת עצמה, אשר הודתה כי הסלט אינו ראוי למאכל; לא הוזמנו די צלחות, ועל כן נשטפו צלחות תוך כדי האירוע והוגשו לאורחים כשהן רטובות וכי השירות שניתן ע"י המלצרים היה איטי מדי.
הנתבעת הכחישה את הנטען, וטענה מצידה, כי הקייטרינג שלה ידוע בטיבו ובהקפדה ובמקצועיות בהכנה, ואין זה נכון כי מנות הבשר לא הוכנו כהלכה. השופטת יעל קלוגמן קבלה חלק מטענות התובעים וציינה, כי: " למותר לומר, כי אכזבה כזאת, כשמדובר באירוע רב חשיבות כמו חגיגת בר-מצווה, כרוכה במפח נפש רב ובבושה אל מול האורחים שהוזמנו לאירוע". נקבע, כי יש לפצות את התובעים בגין הביצוע הלקוי בסך של 2,000 ש"ח .
בית המשפט לתביעות קטנות בראשל"צ דן בתביעה שהוגשה ע"י בני זוג כנגד אולמי תבל בגין הטעייתם ביחס לכשרות האולם.
בני הזוג הזמינו אירוע באולמי תבל על מנת לחגוג את הולדת בתם. לטענתם הגיעו למקום בעקבות פרסומים בעיתונות שבהם נאמר במפורש שהאולם כשר בהשגחת הרבנות בראשל"צ.
סמוך לפני האירוע התברר שאין תעודת כשרות למקום, ומנהלו טען שחרף זאת אין בעיה מבחינת כשרות מכיוון שכל המזון המוגש מוזמן על ידו בספקים אשר להם יש תעודת כשרות. התובעים בקשו וקיבלו מהנתבע 2 מכתב המאשר את הדבר, אולם בירור שערכו במועצה הדתית בראשל"צ למד שאין למקום תעודת כשרות. עקב כך ביטלו את האירוע ונאלצו להזמין אירוע חלופי במקום אחר, לטענתם בעלות גבוהה יותר בסך כולל של 450 ש"ח. לדבריהם, ביול ההזמנות שנשלחו עלה 120 ש"ח ועוד 150 ש"ח עלו שיחות הטלפון לכל המוזמנים על מנת להודיעם על השעה והמקום החלופיים של האירוע.
השופט שאול מנהיים, כי האולם כן פרסם עצמו ככשר, ועל כן התובעים היו רשאים לבטל את האירוע מבלי לחוב בתשלום דמי ביטול כלשהם, מחמת הטעיה.
נקבע, כי עוגמת הנפש היא מינורית, שכן האירוע בוטל כבר כשבוע לפני מועדו והתובעים הצליחו לקיימו באותו יום גם אם בשעה אחרת. עם זאת, הוחלט לפסוק לתובעים על דרך האומדן סך של 400 ש"ח בגין עגמת נפש, ובנוסף סך של 100 ש"ח בגין עלות שיחות הטלפון למוזמנים.
נפילות וחבלות במהלך האירוע
לפתחו של ביהמ"ש הגיעו מספר מקרים, בהם נתבע האולם או אחד מאנשי המקצוע שעובדים בו בגין נזק ממשי שנגרם לאורח עקב החלקה על רחבת הריקודים, פגיעה מעמוד תאורה או מפגע אחר שגרם לנזק גופני ממש או לעגמת נפש רבה.
בית המשפט לת"ק בקריות דן בתביעה של אדם שבקש לפצותו בגין נזקים שנגרמו לו במהלך אירוע בר מצווה שערך לבנו באולם אור המילניום. לטענתו, במהלך מופע זיקוקים, נתזו ניצוצות לעבר גלאי האש באולם וצינורות וזרנוקים לכיבוי אש, הופעלו ונשפכו מים מלוכלכים על האורחים.
השופטת ישראלה קראי-גירון קבעה, כי הנתבע, אשר ערך את מופע הזיקוקים נושא באחריות לאירוע, ועליו לפצות את התובע. לדבריה: "מדובר בזיקוקים שהותקנו מבעוד מועד ולמקום התקנתם חשיבות גדולה באשר להבנת אופן האירוע. נדמה כי הזיקוקים הותקנו במקום צפוף ובסמוך (סמוך מידי לטעמי) לשולחן בו התרחש הטקס וליד מקום המצאו של האחראי על המוסיקה". השופטת הדגישה, כי האירוע "ארע בראש ובראשונה בשל מיקום הזיקוקים". נפסק, כי אירוע שכזה גרם עגמת נפש רבה לתובע , והפיצוי בגין כך יעמוד על 4,000 ש"ח.
בית משפט השלום בת"א דן לאחרונה בתביעה של אדם אשר בקר באולם האירועים לבונה לרגל חגיגת בר מצווה של מכריו, ובמהלך האירוע נתקל ברגלי מנורה שהוצבה באמצע רחבת הריקודים, ונפל. כתוצאה מהתאונה נפגע התובע בפניו, ראשו, מצחו ובצד ימין.
השופט אבי פורג קבע, כי אולם האירועים חב חובת זהירות כללית וקונקרטית כלפי כל אחד מן האורחים באירועים המתנהלים בשטח האולם. עליו לדאוג לכך, שבשטח אולם האירועים לא יהיו מכשולים שיש בהם להוות סכנה לנפילת מי מהאורחים וככל שקיים ציוד כזה או אחר, שהוא נחוץ לצורך האירוע, יש למקם אותו בצורה בטיחותית ולא באופן שמסכן את האורחים המסתובבים ו/או רוקדים באירוע. לדבריו: "הנתבעת הפרה את חובת הזהירות הכללית והקונקרטית כלפי התובע, שהיה אורח באירוע ותוך כדי האירוע במהלך ריקוד ברחבת הריקודים נתקל ברגלית של מנורה ונפל". נקבע, כי האולם ישלם לתובע סך של 7,500 ש"ח.
בפסק דין אחר נקבע, כי אולם שמחות יפצה חתן ב- 109,000 ש"ח בגין החלקה על רצפת רחבת הריקודים.
לטענת התובע, במהלך החתונה הכין מנהל האירועים של האולם שולחן עגול, והוא רקד עם אשתו-הכלה עליו, כפי שנהוג. כלתו התעייפה ובקשה לרדת, והוא המשיך לרוקד על השולחן. כשהשיר נגמר, הורידו את הפלטה של השולחן עד לגובה של כמדרגה מעל הרצפה. התובע, לדבריו, ירד מהשולחן, הלך כ-2-3 צעדים, ואז החליק על רצפה רטובה, שעליה נשפכה שמפניה, ולא נוגבה כלל. השופט עאטף עיילבוני מבית משפט השלום בנצרת קבע, כי האולם הפר את חובת הזהירות כלפי התובע, שכן הוא לא נקט אמצעים סבירים לשמירה על רחבת ריקודים בטוחה ולא מסוכנת.
נקבע, כי היה על האולם לדאוג לכך שלא תהיה גישה לפלטות למי ממוזמני האירוע, בוודאי שלא כאמצעי להרמת בעלי השמחה לרקוד ברחבת הריקודים, ובכל מקרה היה עליה לאסור ולמנוע לקיחת פלטה של שולחן, שמלכתחילה אינה מיועדת להרמת אנשים. כמו-כן האולם הפר את חובת הזהירות גם בכך שלא דאג שרחבת הריקודים תהיה עשויה חומר מונע החלקה בעל מקדם חיכוך שונה מרצפת השיש של יתר האולם. לדברי השופט: "סבורני, כי הימצאותם של נוזלים ברחבת הריקודים במהלך הריקודים עצמם, בייחוד כאשר מדובר ברצפת שיש מחליקה שעברה פוליש לעיתים תכופות, הינו מצב שאין הדעת סובלת". עם זאת, נקבע כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 30%, שכן על אף שידע שרצפת הרחבה חלקה ורטובה, בחר במודע וברצון לעלות על פלטת השולחן.
לתובע נגרם שבר ברגלו והוא נזקק לניתוח. לפיכך, בהתחשב בנזקים שנגרמו לו ובניכוי האשם התורם שלו, נקבע כי האולם יפצה אותו בסך של 109,235 ש"ח.
תמונות/מזכרת מהאירוע- איכותן והעדרן
התמונות וסרט הוידאו/D.V.D הן המזכרות העיקריות שנותרות מהאירוע. ברם, לא תמיד המזכרת שלמה או תואמת את מה שציפו לו בעלי השמחה...
בית המשפט לתביעות קטנות ברמלה דן בתביעה שהוגשה ע"י הורים שחגגו לבתם בת מצווה לטענתם, חב' אלגל מיוזיק ממנה שכרו שירותי צילום ומוזיקה, לא צלמה קליפ כמובטח; בני המשפחה והאנשים הקרובים לתובעים הופיעו בתמונות מעטות בלבד ואיכות התמונות נמוכה.
השופטת אסתר נחליאלי- חיאט קבעה, כי החברה אחראית למחדל שסרט הוידאו אינו שלם, וכי מאחר שמדובר בטקס בת מצווה, ולא ניתן לרפא בעין את המחדל, יש לפצות את התובעים בגין החסר ועגמת הנפש בסך של 1,500 ש"ח.
בבית המשפט לתביעות קטנות באשדוד התקבלה לאחרונה תביעה שהוגשה ע"י בני זוג, במסגרתה בקשו שביהמ"ש יקבע, כי יש לפצותם, שכן המזכרת מצילומי החתונה לא תאמה את מה שהובטח להם.
עיקר המחלוקת נסובה סביב הליקויים הנטענים ביחס לקלטת הוידאו ותקליטורי ה- D.V.D. לדברי התובעים, חלקים גדולים מהתיעוד המצולם באירוע חתונתם נראים חשוכים.
השופט גיל דניאל קבל את טענת התובעים בנוגע לרקע החשוך, וקבע כי מצפייה בתקליטורים עולה, כי אכן מרבית הזמן, התמונה הנצפית נראית חשוכה.
לדברי השופט: "הגעתי לכלל מסקנה שהמזכרת שנותרה לתובעים מצילומי חתונתם אינה תואמת את שהובטח להם". ועוד: " אין מחלוקת בדבר חשיבותו של אירוע החתונה לבני הזוג הנישאים. על רקע זה יש לבחון את מידת הזהירות והמיומנות שנדרשת מספק שירותי הצילום באירוע.... היה על הנתבע ליידע את התובעים מראש, כי איכות הצילום תלויה במידה כה גדולה ברמת התאורה באולם בו ייערך האירוע וכי בפועל מרבית האירוע עתיד להראות חשוך. לא כך נעשה במקרה זה".
לפיכך, נקבע כי הצלם ישלם לבני הזוג סך של 2,500 ש"ח.
בפסק דין נוסף אשר ניתן לאחרונה בבית משפט השלום בת"א נקבע, כי צילום סרט החתונה לא בוצע כראוי, ולפיכך סטודיו הצילום יפצה את בני הזוג ב- 3,000 ש"ח.
התובעים העלו טענות בקשר להתנהלות הסטודיו בכל הקשור להנצחת האירוע, לקבלת הקלטות באופן בו הן אינן ערוכות, כן טענו, כי ברגעים רבים ישנן תקלות שמע.
לגישת הסטודיו, כל תקלה אשר התרחשה במערכת הסאונד נבעה מציוד פגום של הלהקה, כאשר מערכת המחשב (פלייבק) קרסה מספר פעמים במהלך הערב, דבר אשר נאמר לתובעים עוד במהלך הערב.
השופט מנחם (מריו) קליין קבע, כי: " אין עוררין כי יום חתונתו של כל זוג הינו רגע משמעותי, אשר התובעים השקיעו בו מזמנם, ממרצם וממיטב כספם על- מנת שיהיה זה ערב בלתי נשכח בעבורם. מצופה היה מהנתבעת, אשר מגדירה עצמה כעסק בעל מוניטין רב ולקוחות רבים, להיות ערוכה גם במקרים מעין אילו אשר מתרחשת תקלה בזמן אמת, אם בביצוע גיבוי למערכת הסאונד או בפיקוח יתר על המתרחש". לפיכך, נפסק לתובעים הפיצוי האמור.
סיטואציות אף קשות מאלו עוסקות במקרים בהם סרטי הוידאו והתמונות כלל לא הגיעו לידי בעלי השמחה.
בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע דן בתביעה שהוגשה ע"י אם כנגד צלם בגין כך שלא קבלה לידיה סרט וידאו ו- DVD שצולמו באירוע זבד בתה שנולדה.
לטענת האם, היא פנתה לצלם מספר רב של פעמים בבקשה לקבל את הסרטים, אך נדחתה בלך ושוב. בסופו של דבר התברר כי ההקלטה התקלקלה. הצלם ניסה לתקן את התקלה אך הדבר לא עלה בידו. לגרסתו, הייתה תקלה במצלמה, בכך שהיא לא קראה את סוג הסרט שהכניס אליה.
השופט ישראל אקסלרד קבע, כי הצלם לא נקט אמצעי זהירות סבירים באשר לאופן תחזוקת המצלמה. לדבריו: "אין ספק כי לתובעת נגרמו עגמת נפש וצער רב, משלא עלה בידיה להנציח את האירוע המשפחתי בעל החשיבות". נקבע, כי הצלם ישלם לתובעת סכום של 5,000 ש"ח, וישיב לה סכום של 400 ש"ח מסכום התמורה ששילמה.
ובמקרה אחר, קבע בית משפט השלום בבאר שבע, כי הצלם והחברה עמה התקשרו בהסכם לקבלת שירותי צילום [וידאו + סטילס] ביום חתונתם, יפצו אותם ב- 35,000 ש"ח בשל כך שסרט הוידאו של החתונה נגנב ממכונית הצלם.
השופט עידו רוזין קבע, כי התובעים סמכו ידיהם על אנשי מקצוע, שיצלמו את האירוע, ולא היו צריכים לחשוש מתקלה כלשהי. לדבריו, רשלנותו של הצלם ניכרת, שכן חובה היה עליו לדאוג להניח את קלטות הוידיאו במקום שמור, ולא להשאירן ברכב, שכן אירועי פריצה וגניבה חלים, קל וחומר כאשר מדובר ברכב עם חלון זכוכית שקוף, ממנו ניתן לראות את המונח בתוך הרכב.
להתראות בשמחות
נראה, שכל התקלות והליקויים המתוארים לא יגרמו לנו להוציא פחות כסף על האירועים החשובים בחיינו. זוגות ימשיכו להתחתן ברוב פאר והדר וחגיגות בר-מצווה ובריתות ימשיכו להיערך כסדרן.
אבל, אולי נחשוב פעמיים, ולפני שנבחר ספק שירות, שגם כך עולה לנו לא מעט כסף, על סמך תחושת בטן או מראה עיניים חפוז, נבדוק היטב את הרקורד שלו, נבקש המלצות מגורמים אמינים וננסה להצדיק, לפחות לעצמנו, את ההוצאה הניכרת.
עם זאת, חשוב לדעת, שגם בחירה באולם היוקרתי ביותר ובצלם בעל שם עולמי עדיין לא מבטיחה שהאירוע יהיה חף מתקלות. אלו יכולות להתרחש תמיד, אצל כל אחד ובכל עת.
העיקר - שיהיה במזל טוב!
לפסקי הדין שבמאמר:
* עו"ד אורנית אבני-גורטלר ממשרד עוה"ד אלטשולר – ולנר, מנהלת התכנים באתר המשפט הישראלי www.PsakDin.co.il
** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.