1. הנתבעת היא בעלת עסק של הסעדה (קייטרינג). התובעים הזמינו אצל הנתבעת קייטרינג לחגיגת בר המצווה של בנם, ביום 3.6.06.
עלות השירות היתה, לטענת התובעים, כ- 12,150 ש"ח, בתוספת 750 ש"ח עבור שלושה
מלצרים.
אין מחלוקת כי בנוסף, שילמו התובעים 2,097 ש"ח עבור השכרת הציוד שנדרש לאירוע.
2. בשל טענות שונות של התובעים, לגבי המזון ולגבי מספר פרטים אחרים, שלטענתם הנתבעת לא סיפקה כפי שסוכם, תבעו התובעים פיצוי בסך 17,800 ש"ח, היינו - החזר מלוא הסכום ששילמו לנתבעת, בתוספת סכום פיצוי נוסף.
3. טענותיהם של התובעים הן: הבשר במנה העיקרית (רוסטביף) הוגש נא ובלתי צלוי במידה מספקת; סוג הבשר השני (עוף) הוגש בחלקו בלתי צלוי במידה מספקת, ובחלקו - יבש מדי; למנה של פטה כבד לא סופקו קרייקרים, שהיו אמורים להיות מוגשים יחד עמה, ונאמר לאורחים כי לא הוזמנו; סלט שורשים הוגש כשהוא מלא חול, והדבר הוצג לפני הנתבעת עצמה, אשר הודתה כי הסלט אינו ראוי למאכל; לא הוזמנו צלחות במספר מספיק, ועל כן נשטפו צלחות תוך כדי האירוע והוגשו לאורחים כשהן רטובות, ואף נאמר לאורחים כי בשל מחסור בצלחות, עליהם לעשות שימוש חוזר בצלחות שכבר לכלכו; לא סופקה כמות מספקת של שתיה קרה, והיה מדובר ביום חם מאד; השירות על ידי המלצרים היה איטי מדי.
4. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי התובעים הזמינו מנות בשר, שיש להכינן במקום, והם ידעו מראש שהדבר יצריך המתנה מסויימת.
אשר למחסור הנטען בצלחות, טענה הנתבעת כי היא המליצה לפני התובעים להזמין מספר רב יותר של כלים, על מנת שיהיה מספר מספיק של כלים כרזרבה, אך התובעים ביקשו לחסוך עלויות, ועל כן לא קיבלו את המלצתה. הנתבעת טענה כי המחסור בכלים
נגרם בעטייה של החלטה זו של התובעים. לטענתה, לפנים משורת הדין, היא הטילה על מלצריה לשטוף את הצלחות, במהלך האירוע, ללא תשלום נוסף, למרות שלא היה זה חלק מתפקידה. על כן, לשיטתה, אין לתובעים להלין בעניין זה אלא על עצמם.
בעדותה בביהמ"ש הוסיפה הנתבעת וטענה, כי גם מספר המלצרים לא הספיק. היה מדובר בכ- 70 אורחים מבוגרים, ועוד כ- 20 ילדים. הנתבעת טענה כי המליצה להעסיק חמישה מלצרים, והעמידה את המספר של שלושה מלצרים כמספר מינימלי, שבפחות ממנו לא תסכים לקבל את ההזמנה.
לדבריה, התובעים - אשר ביקשו לחסוך בעלויות גם בעניין זה - החליטו להסתפק בשלושה מלצרים, בניגוד להמלצתה, ועל כן אין מקום לתלונה מצידם על איטיות השירות.
5. הנתבעת כפרה בכל הטענות לגבי טיב המזון והכנתו. היא טענה כי הקייטרינג שלה ידוע בטיבו ובהקפדה ובמקצועיות בהכנה, ואין זה נכון כי מנות הבשר לא הוכנו כהלכה, כטענת התובעים.
אשר למחסור בשתיה קרה, טענה הנתבעת כי היא סיפקה את כל כמות השתיה שהוזמנה, וכי לאחר האירוע נותרו עוד בקבוקי שתיה ריקים, שכלל לא נפתחו. על כן כופרת היא בטענת התובעים בדבר מחסור בשתיה קרה.
הנתבעת הכחישה כי התובעים הראו לה את סלט השורשים עם החול. לטענתה, היא לא ראתה חול בסלט, אך בשל טענה זו של התובעים, ולמרות שלא נוכחה באמיתותה, היא הסכימה להפחית כמה מאות שקלים ממחיר העסקה, על מנת לרצותם.
הנתבעת טוענת כי הפחיתה 600 ש"ח, ואילו התובעים טוענים כי הסכום היה 300 ש"ח.
כך או כך, אין מחלוקת כי בתום האירוע הסכימה הנתבעת, לנוכח טענות התובעים, להפחית כמה מאות שקלים מהסכום שהוסכם; ואין מחלוקת כי הוסכם בין הצדדים כי עם תשלום הסכום הסופי שהוסכם, אשר התובעים אמנם שילמו - סיימו התובעים לשלם לנתבעת את המגיע מהם (בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי נותרה יתרת חוב שטרם שולמה, אך בעדותה הודתה, כי סיכמה עם התובעים שעם תשלום הסכום לאחר ההפחתה, היא קיבלה את כל המגיע לה).
6. התובעים צרפו לכתב התביעה מספר מכתבים של אורחיהם, שבהם הועלו התלונות שצויינו לעיל. התובעים לא זימנו לעדות אף אחד מאורחיהם. מנגד, צרפה הנתבעת לכתב ההגנה מספר מכתבים של לקוחות אחרים שלה, ובהם תשבחות רבות, הן לגבי טיב המזון והכנתו והן לגבי השירות.
ברור כי על מנת לתמוך בתלונות התובעים, היה צורך בעדות של לפחות אחד או שניים מאורחיהם, על מנת שיעמדו לחקירה נגדית על ידי הנתבעת (עדות של לקוחות הנתבעת היא פחות חשובה, לענייננו, שכן הצורך הוא בראיות לגבי האירוע הספציפי, מושא התביעה).
התמונה שקיבלתי לאחר שמיעת הצדדים עצמם היא שעומדת, איפוא, בבסיס מסקנותי.