אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> חוקתי ומנהלי >> מדינה יהודית, לא מדינה של יהודים: מבט משפטי על מגילת העצמאות

מדינה יהודית, לא מדינה של יהודים: מבט משפטי על מגילת העצמאות

מאת: עו"ד יואב סלומון | תאריך פרסום : 22/04/2015 14:17:00 | גרסת הדפסה
צילום: אלברט קוט

בשנים האחרונות מועלים ספקות והשגות באשר להגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אין זמן מתאים מיום העצמאות כדי לחזור לאבני היסוד עליהן הושתתה המדינה, יסודות שהכרתם נחוצה לכל דיון במהותה של המדינה, בימים אלה במיוחד.

מגילת העצמאות היא המסמך שכונן את מדינת ישראל ואת עצמאותה, בהמשך להחלטת האו"ם שאפשרה זאת, וככזו היא מהווה את התשתית המוסרית והערכית של המדינה.

מגילת העצמאות אמנם לא הוכרה כבעלת תוקף חוקתי או כדין מחייב, אולם היא מבטאת את העקרונות והערכים השורשיים שעליהם הושתתה המדינה. לכן בבג"ץ 726/94 כלל נ' שר האוצר קבע בית המשפט העליון שהעקרונות והערכים המבוטאים בה צריכים להיות נר לרגלי בית המשפט, "אורים ותומים", בבואו לפרש את המשפט החל על המדינה ועל תושביה.

בשנת 1994 עוגנו עקרונות מגילת העצמאות בחוקי היסוד ומעמדה המשפטי התחזק. מגילת העצמאות ועקרונותיה הוכרו כאמור כבעלי מעמד של חוק קונסטיטוציוני, והמערכת החוקתית בארץ הוגדרה על ידי ביהמ"ש העליון כ"מבנה חוקתי יציב, החוסה מתחת לאצטלה ולכיפה של עקרונות וערכים המעוגנים במגילת העצמאות".

מגילת העצמאות מפרטת את ההתפתחות ההיסטורית שהובילה להקמת המדינה, החל מהיווצרות העם היהודי וכלה בהחלטת האו"ם שהתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947. המגילה הכריזה על הקמת מדינה יהודית וקבעה כי היא "תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".

שוויון לכלל אזרחיה

בית המשפט העליון התייחס להגדרה זו בפסק הדין עב 2/84 ניימן נ' ועדת הבחירות ואמר שאופייה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי מצא את ביטויו בהכרזת העצמאות על-ידי הגדרתה כמדינה יהודית, ולא רק של יהודים, ועל-ידי פתיחת שערי הארץ לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות.

נשמעו טענות כי הגדרת המדינה כמדינה יהודית סותרת את הקביעה שהמדינה תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין. אולם, טענה זו מנוגדת לטקסט של המגילה ולהחלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר, אותה היא מזכירה (ביחד עם הצהרת בלפור) כבסיס במשפט הבינלאומי להקמת המדינה. הכרזת המדינה קובעת שוויון זכויות לכל אזרחיה – דהיינו לפרטים ולא לקהילות.

המשפט הבינלאומי מבחין, לעניין זכויות מיעוטים, בין זכויות אישיות – זכויות המוענקות לחברי קבוצת המיעוט כפרטים, לבין זכויות קיבוציות – המוענקות לקבוצת המיעוט כקבוצה. מטרת הזכויות הקיבוציות היא לשמר את זהות קבוצת המיעוט, לבדלה מהקבוצות האחרות ולהגן על בניה מפני הידמות לקבוצות האחרות או היטמעות בהן. מטרתן היא לשמור את החברה כחברה רב-תרבותית.

החלטת האו"ם מפרטת את הזכויות של המיעוט הערבי במדינה היהודית. אין בה זכויות קיבוציות מלבד קיום חוקי המשפחה והמעמד האישי של המיעוטים; חינוך למיעוט בשפתו ובהתאם למסורת תרבותו ומתן אפשרות לדוברי ערבית להשתמש בשפתם בבית המחוקקים, בבתי המשפט ובשלטון. קביעה זו עולה בקנה אחד עם האמנות הבינלאומיות בדבר זכויות אדם (ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, 1948 וכן האמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות והאמנה לזכויות חברתיות, כלכליות ותרבותיות שנכנסו לתוקף בשנת 1976) שאינן מעניקות זכויות קיבוציות למיעוטים.

כלומר, הן מגילת העצמאות והן החלטת האו"ם קובעות למיעוט הערבי במדינה שוויון זכויות אישי מלא, אולם אינן מעניקות לו זכויות קיבוציות או לאומיות. הזכויות הקיבוציות המצומצמות שנקבעו בהחלטת האו"ם (חוקי משפחה, חינוך ושימוש בשפה) מקוימות. לכן קביעת זהותה של המדינה כמדינה יהודית אינה פוגעת בזכויות המיעוט הערבי שנקבעו בה ובהחלטת האו"ם.

יוצא אפוא, שזהותה של המדינה כיהודית אינה פוגעת ואינה שוללת את הזכויות האזרחיות האישיות שנתונות לכל אחד מאזרחיה בני המיעוטים ואת זכויות המיעוטים כפי שנקבעו באמנות בינלאומיות.

השאלה הנשאלת מאליה היא מה יוסיף "חוק הלאום" שהוצע לאחרונה. חוק הלאום לא יוסיף כמעט דבר וברובו הוא חוזר על מצב משפטי הקיים ממילא. השינוי העיקרי הכלול בהצעת החוק הוא עיגונם של סמלים (ההמנון, הדגל, סמל המדינה), יום העצמאות וימי השואה והזיכרון בחוק יסוד, וקביעת המשפט העברי כמקור השראה. האם שינויים אלה מצדיקים את המהומה שההצעה מחוללת? ישפוט כל אחד בעצמו.

* עו"ד יואב סלומון עוסק במשפט אזרחי-מסחרי לרבות מקרקעין, חוזים ובנקאות

** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
1

הכל זמני

כל הדיון סביב המדינה כמדינת העם היהודי הוא זמני. לפי הזכויות ה"מיעוט" הערבי יוכל להגיע להיות הרוב בכנסת, להקים ממשלה ולבטל אפילו את חוק השבות.....
1
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום חוקתי ומנהלי באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום חוקתי ומנהלי
כך פוגעת רפורמת הקנאביס במטופלים החלשים ביותר
עו״ד טל-אור מועלם (צילום: אושר שילוק)

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ