אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> מגמה חדשה: פסיקת מזונות שוויונית לאבות יהודים

מגמה חדשה: פסיקת מזונות שוויונית לאבות יהודים

מאת: עו"ד גליה אליהו | תאריך פרסום : 13/03/2014 14:55:00 | גרסת הדפסה


נראה, כי בתי המשפט לענייני משפחה אינם מוכנים יותר להמתין לדבר המחוקק, והחליטו לתקן את העיוות ההיסטורי של הטלת עול המזונות רובו ככולו רק על כתפי האבות היהודים. עו"ד גליה אליהו מגלה אופטימיות זהירה באשר למגמה האמיצה המסתמנת בפסיקה.

בחודשים האחרונים פסקו מספר שופטים פורצי דרך, כי יש לחלק באופן שוויוני את נטל המזונות בין שני הורים יהודים. מדובר אמנם בפסיקות בודדות, ואולם העובדה שמדובר בשופטים שונים ובבתי משפט נפרדים מחזקת את הסברה, כי מדובר בשינוי מגמה, וכי השופטים, שכנראה התייאשו מהמחוקק, החליטו לתקן את העיוות ההיסטורי לפיו כל נטל המזונות נופל כמעט כולו רק על כתפי האבות היהודים.

פסיקת המזונות המסורתית

עד לאחרונה, הטילו רוב של שופטי בתי המשפט לענייני משפחה באופן לא שוויוני את מזונות הילדים על אבות יהודיים. המזונות הוטלו אך ורק על פי הדין האישי היהודי, הקובע כי עד גיל 6 מוטלת על האב היהודי החובה לזון ילדיו באופן אבסולוטי, ללא קשר להכנסות האישה, ומגיל 6 חובת המזונות מתרככת לכדי "דין צדקה" - כך שגם האישה מוטלת חובה להשתתף במזונות, אולם רק בחלק קטן וכאשר רוב הנטל עדיין מוטל על האב.

פסיקת המזונות המסורתית התבססה על פרשנות, לפיה על נושא המזונות חל סעיף 3 לחוק תיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959 (להלן: "החוק") הקובע:

"3(א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.
(ב) אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה."

 

פסיקת המזונות המסורתית התעלמה מתיקון 2 לחוק, משנת 1981, בו הוסף סע' 3א' לחוק, הקובע, כי שני ההורים חייבים במזונות ילדיהם, ללא קשר למשמורת, כל הורה, בשיעור יחסי להכנסתו:

"3א. (א) אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו.
(ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור
יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא."

עד לאחרונה, נפסקו מזונות בהתאם לסע' 3(א) לחוק בלבד, ללא התחשבות בהוראת סע' 3(ב), המחיל את החוק גם על מי שפטור ממנו לפי הדין האישי, וללא התחשבות בסע' 3א לחוק, כסעיף מנחה. במילים אחרות - נשים יהודיות נהנו מפטור מתחולת סע' 3(ב) לחוק, וגברים יהודים - לא.

בכך, למעשה, נוצר עיוות פסיקתי, אשר הטיל על אבות יהודים את נטל המזונות הכבד בעוד שאבות אחרים, למשל חסרי דת, נהנו מחלוקת הנטל בינם לבין האם.

מצב זה, אשר אינו מתחשב כלל במצבם הכלכלי של האבות היהודים הביא לקריסתם הכלכלית של רבים, מה שגרם לא רק למורת רוח רבה בקרב האבות היהודים המופלים, אלא גם לנטל כספי כבד על הקופה הציבורית, שכן המוסד לביטוח לאומי נאלץ לשלם את המזונות במקומם.

יצוין, כי בשנת 2006 הקים שר המשפטים דאז, חיים רמון את ועדת שיפמן לשם בדיקה מערכתית של הנושא, ובדו"ח המסכם שהוגש ביום 26.9.2012, המליצה הוועדה, בין היתר, לקבוע כי זכות הילד למזונות הינה זכות עצמאית, ששני ההורים אחראים למימושה, ואף המליצה לחלק באופן שוויוני את נטל המזונות על פי שיעור יחסי של הכנסותיהם וזמני השהות.

מסתמן: שינוי

בשנים האחרונות, יצאו מספר פסיקות מעניינות מבתי המשפט לענייני משפחה, שניסו, באמצעות פרשנות יצירתית לחוק, כגון שימוש בעקרונות גמישים כמו דיני היושר במשפט העברי, עקרון השוויון וצמצום צרכי הקטינים הנחשבים ל"מזונות הכרחיים" בהם אמור, על פי הדין האישי, רק האב לשאת.

כל זאת, בניסיון לאזן את נטל המזונות ולרכך את העוול והעול הכבדים המוטלים על אבות יהודים בישראל, במיוחד במקרים בהם זמני השהות של הילדים אצל הוריהם שווים וגובה הכנסות ההורים דומה.

יחד עם זאת, עד לאחרונה, לא נגע אף אחד מהשופטים הנכבדים בליבת הבעיה, שאיננה היקף החיוב של האב במזונות ילדיו, אלא עצם העובדה שרק הוא חב בהם. במילים אחרות, הבעיה האמיתית איננה כמה לשלם, אלא מי ישלם או מדוע מלכתחילה מפלים אבות יהודים בכך שלא מחילים עליהם את הדין האזרחי.

את ההתפתחויות הפסיקתיות הנ"ל, שנועדו לפתור את העוול שנגרם לאבות יהודים סקר בהרחבה השופט יעקב כהן בפסק דינו המעמיק והמאלף, תמ"ש 16785-09-12 ס.ר. (קטין) נ' ד.ר. שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. השופט כהן בחן אחד לאחד את הפתרונות שהוצעו בפסיקות עבר, בשאיפה לחלוקה שוויונית של נטל המזונות בין שני ההורים תוך שמירה על הפרשנות המסורתית לפסיקת מזונות.

בפסה"ד, שתוצאתו אכן היתה חלוקה שוויונית של נטל המזונות בין שני ההורים, הוצעה פרשנות חדשה ותקדימית להוראות החוק, לפיה, יש להטיל אחריות על תשלום מזונות על נשים יהודיות לפי סע' 3(ב) לחוק, הקובע, כאמור, שמי שפטור מחיוב מזונות לפי הדין האישי מחויב בו לפי החוק.

ובמילותיו של השופט כהן, בסע' 36 לפסק דינו (ההדגשות במקור):

"ג. לשיטתי ולטעמי חל התיקון בחוק, בכל מקרה בו אין אדם חב במזונות ילדיו מכח הדין האישי.
סעיף 3(א) אינו קובע כי: הוראות החוק לא יחולו על כל מי שחל עליו דין אישי כפי שנהוג לסבור. כל שקובע הסעיף הינו כי: "הוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה". (ההדגשה שלי. י.כ.). כלומר, הוראות החוק אינן חלות על חיוב מזונות הנובע מהדין האישי, אך הן חלות גם חלות על אדם שחל עליו דין אישי, אלא שמכח אותו דין אישי פטור הוא לחלוטין או חלקית ממזונות ילדיו או מי מהם.
כך לדוגמא, יהודי שהינו אב לבן שנולד לו מן הנוכריה, פטור עפ"י הדין האישי מתשלום דמי מזונות לקטין זה. היעלה על הדעת לטעון כי "הוראות חוק זה" לא תחולנה עליו, וכי האב יהיה פטור במזונות בנו מהנוכריה?
תוצאה שכזו לא תעלה הרי על דעתו של איש, וברור כי במצב בו פטור האב ממזונות בנו מהנוכריה עפ"י הדין האישי החל עליו, חל עליו חוק המזונות, והוא חב במזונות בנו הקטין מהנוכריה מכח תיקון החוק משנת 1981, סעיף 3א' בו נקבעה החבות במזונות הקטין על שני הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור".

בהמשך פסק הדין מסביר השופט כהן כי חיזוק לפרשנות תקדימית זו ניתן למצוא בהוראת סע' 19(ב) לחוק המזונות בו נקבע כי החוק "בא להוסיף על זכויות המזונות הנתונות על פי כל דין... ואינו בא לגרוע מזכויות אלו". ומכאן ברור, לטעמו של השופט, הסברה שהוראות החוק אינן חלות על כל אדם עליו חל דין אישי אינה נכונה.

המשמעות המעשית של פרשנות השופט כהן היא, שחובת המזונות תחול על שני ההורים בשיעור יחסי להכנסותיהם, גם אם על פי דינם האישי או דתם הם פטורים. אלא שהצעה פרשנית זו ניתנה רק בהערת אגב, שכן, בסופו של דבר, למרות הרטוריקה החריפה, ביסס השופט כהן את פסיקתו באותו מקרה על נימוק מתון ושמרני, יחסית, במקום להשתמש בפרשנות התקדימית שהציע הוא עצמו.

פסק דין תקדימי אחר הינו פסק דינו של השופט יהורם שקד משנת 2013 אשר נקט בדרך פסיקתית מעט שונה כדי להגיע לשוויון בנטל המזונות.

הנמקתו של השופט שקד מושתתת על הנחת יסוד כי זכות הילדים למזונות הינה זכות עצמאית. לכן, לעמדתו, החובה לשאת במזונות אין משמעה כי על האב לשלם לאם את המזונות, אלא הזכות "נודדת" עם הילד, אם תרצו, היכן שלא יהיה. המשמעות היא, כי יש לבצע חישוב אריתמטי של זמני השהות של קטין בין הוריו, ולקזז מדמי המזונות הכלליים את נשיאתו הישירה של האב במזונות ילדיו על פי משך הזמן שהם שוהים אצלו.

יוער, כי בשני פסקי הדין שצוטטו לעיל, הנסיבות היו דומות מאוד זו לזו:

  • משמורת משותפת\אחריות הורית שווה;
  • זמני שהייה דומים של הילדים אצל כ"א מהוריהם;
  • השתכרות דומה של כ"א מההורים.

בשני פסקי הדין הללו נפסק, כי האב פטור מלהעביר כספים לאם (אם כי לא פטור מדמי המזונות, כאמור לעיל).

ביום 5.11.2013 ניתנה פסיקת מזונות שוויונית ע"י השופט נמרוד פלקס בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, תמ"ש 21412-09-11 ס.ש. נ' מ.ש. במקרה זה, כל אחד מההורים משמורן על חלק מהילדים: שניים מהילדים במשמורת אימם ושלושה במשמורת אביהם.

בפסיקתו, התבסס השופט פלקס על ההיגיון המשפטי שתואר בתקדימים שלעיל, ופסק, כי בהתחשב בכך שהכנסת ההורים דומה, כל אחד מהם יישא בנטל מזונותיהם של הילדים שנמצאים בחזקתו.

ביום 10.2.2014 ניתנה פסיקת מזונות שוויונית נוספת ע"י השופטת תמר סנונית פורר בתמ"ש 4881-10-12 פלוני נ' אלמונית בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן. באותו מקרה נפסק, כי בשל העובדה ששניים מתוך שלושת הקטינים מתגוררים עם האב והבת הקטנה מבלה זמן כמעט שווה בין ההורים, כל אחד מההורים יישא במזונות הקטינים המתגוררים אצלו.

לסיכום :

הפסיקות האחרונות מעלות בבירור, כי מתחולל היפוך מגמה הדרגתי ויציב בבתי המשפט לענייני משפחה בנושא פסיקת מזונות שוויונית בין הורים יהודים. עם זאת, יש לזכור, כי מדובר בניצנים ראשונים בלבד, וכי האמירות הפסקניות של השופטים כהן ושקד כנגד חוסר השוויון הן עדיין רק אמירות אגב, שטרם נבחנו בערכאות הערעור, ולכן מוקדם מדי לדעת, בשלב זה, אם אכן מדובר בשינוי אמיתי.

חשוב לציין, כי נכון למועד כתיבת מאמר זה, טרם אמרו בתי משפט שלערעור - המחוזי והעליון - את דברם על הפרשנויות שהוצעו בפסקי הדין שנסקרו לעיל, וייתכן כי בעתיד יתהפכו פסיקות אלו ונחזור שוב לפסיקת המזונות המסורתית. זאת - עד שהמחוקק יתעורר ויעשה סדר בעניין.

לפסקי הדין המאוזכרים במאמר:


* עו"ד גליה אליהו בעלת משרד העוסק, בין היתר בדיני משפחה וירושה

**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים הא

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ