הבעל טען כי העובדה שהמשיך לחיות עם אשתו ולקיים עמה יחסים שש שנים אחרי שההסכם מעידה שהוא פיקטיבי. האישה טענה כי בעלה כפה עצמו עליה אך נתונים רבים שנחשפו בבית הדין הטו את הכף לטובת גרסתו.
בפסק דין שהותר לפרסום לאחרונה קיבל בית הדין הרבני ברחובות בקשה לביטול הסכם גירושים שנחתם לפני כעשור. אב בית הדין הרב נחום שמואל גורטלר והדיינים הרב יהודה שחור והרב ציון אשכנזי השתכנעו שההסכם פיקטיבי לנוכח העובדה שבני הזוג המשיכו לחיות יחד 6 שנים אחרי שנחתם וכללו בו תנאים לא הגיוניים כמו ויתור הבעל על זכויותיו בדירה המשותפת שעה שהוא שקוע בחובות לשוק האפור. מכאן, שההסכם נועד להעלים רכוש מפני נושים ותו לא.
בני הזוג אישרו את ההסכם בבית הדין הרבני ב-2008 ולאחר מכן התגרשו. בהסכם נקבע כי הבעל ישלם 4,950 שקל מזונות לשלושת ילדיו ויוותר על זכויותיו בדירה המשותפת.
ואולם, בני הזוג המשיכו לגור יחד בדירה עוד 6 שנים עד שהאישה עזבה את הבית וביקשה ליישם את ההסכם. בשלב זה הגיש הבעל בקשה לבטל את ההסכם שלטענתו נעשה למראית עין, כדי להבריח את רכושו מפני נושים מהשוק האפור להם היה חייב כספים רבים.
הבעל טען כי ההוכחה הטובה ביותר לכך שמדובר בהסכם פיקטיבי היא המגורים המשותפים שנים לאחריו, שכללו קיום יחסי אישות.
לעומתו טענה האישה כי ההסכם שריר וקיים. לטענתה, היא המשיכה לגור עם בעלה בלית ברירה כיוון שהוא סירב לצאת מהבית למרות הפצרותיה הרבות. עוד היא הוסיפה כי בתקופה שלאחר ההסכם היא ישנה בחדר נפרד וכי בעלה כפה עליה לקיים יחסי מין בניגוד לרצונה.
למה לא גבתה את המזונות?
ואולם, לאחר שבחנו את הנתונים בתיק אישור ההסכם, הגיעו הדיינים גורטלר, שחור ואשכנזי למסקנה כי הוא אכן נערך למראית עין.
הדיינים הפנו למשל לפרוטוקול הדיון הראשון בהסכם, אליו בני הזוג הגיעו עם מסמך שערכו בעצמם ובו, מלבד הוויתור על הזכויות בדירה, התחייב הבעל לשלם 15,000 שקל בחודש עבור מזונות.
"לפי הנתונים הידועים לנו על מצבו הכלכלי של הבעל באותה עת", נכתב, "נראה שהסכם זה נועד רק להבריח את הדירה מנושים, וכן נועד להבריח שכל הכנסה שתהיה לבעל בעתיד לא יוכלו לגבות ממנה חוב כלשהו. תשלום של חמישה-עשר אלף ש"ח לחודש למזונות שלושה ילדים אינו מקובל גם אצל אנשים עם הכנסה יפה ובוודאי שאינו סכום מקובל אצל אדם שנקלע לחובות ויש לו נושים".
אמנם, בהמשך ההסכם תוקן ואושר והמזונות הופחתו אך הדיינים ציינו כי עדיין מדובר בסכום גבוה ביחס למצבו הכלכלי של הבעל.
הדיינים הוסיפו כי העובדה שבני הזוג המשיכו לחיות יחד מאששת את המסקנה כי ההסכם נעשה לצורכי הברחת ממון.
בהקשר זה ציינו הדיינים כי לא מצאו סיבה להעדיף את גרסת האישה על פני גרסת הבעל כי המשיכו לחיות יחד בדיוק כמו לפני ההסכם. זאת, במיוחד לנוכח העובדה שהאישה לא פעלה לגביית המזונות וברור שלא יכולה הייתה לפרנס את הילדים ולעמוד בתשלומי המשכנתה על הדירה מהכנסה חודשית של כ-6,000 שקל.
לפיכך הדיינים הורו על ביטול ההסכם ובהתאם לכך קבעו כי הדירה שייכת לשני בני הזוג וכי התחייבות הבעל במזונות הילדים בטלה. המשמעות היא כי בני הזוג ייאלצו לנהל הליכי חלוקת רכוש ומזונות.
- ב"כ המבקש: רונן וזינה ורות נייגר, עורכי דין גירושין
- ב"כ המשיבה: טו"ר ישראל צבי בורוכוב
עו"ד לאה קליין אליאב
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין