אוקראינית ובן זוגה הישראלי הגישו בקשה להסדרת מעמדה בארץ. בתגובה, המדינה העבירה אותה למתקן משמורת וערכה לשניים שימוע מאד בעייתי, מבלי להתחשב בעובדה שהאיש חולה באלצהיימר ולא מסוגל לתת תשובות ברורות.
ביהמ"ש לעניינים מנהליים בתל-אביב קיבל את ערעורם של אזרחית אוקראינה ואזרח ישראלי, שטענו כי רשות האוכלוסין החליטה להרחיק את האישה מישראל מבלי לבדוק את הדברים כמו שצריך. השופט הבכיר אליהו בכר הורה על ביטול צו ההרחקה ועל קיום שימוע חוזר לשניים.
המערערת נכנסה לישראל בשנת 2000 עם אשרת תייר ומאז נשארה כאן באופן לא חוקי. בן זוגה ב-16 השנים האחרונות אובחן לאחרונה כחולה אלצהיימר ומונתה לו אפוטרופא בעקבות הליכים שהתקיימו בין המערערת לבין פרודתו וילדיו.
לפני מספר חודשים השניים פנו לראשונה להסדרת מעמדה של המערערת בישראל וקבעו תור להגשת בקשה על פי "נוהל מעמד לידועים בציבור", המאפשר להיכנס להליך מדורג במשרד הפנים.
בעקבות הבקשה נקבע להם תור לשימוע בפני נציגי רשות האוכלוסין אלא שבין לבין המערערת עוכבה על ידי המשטרה בשל שהייה בלתי חוקית – לטענתה, בעקבות תלונות מצד המשפחה של בן זוגה – והועברה למתקן משמורת בגבעון.
בסוף אוגוסט נערך לשניים שימוע נפרד סימולטני – למערער בלשכת רשות האוכלוסין בחיפה בנוכחות בנו ובתו, ולמערערת במתקן המשמורת. המערערת נתנה תשובות מפורטות לגבי הקשר שלה עם המערער. לעומת זאת, המערער נתן תשובות לא ברורות בשל מצבו הרפואי.
באותו יום הודיעה רשות האוכלוסין לבית הדין לעררים כי לאור מצבו הרפואי של המערער לא ניתן לקיים עמו שימוע ולברר את כנות הקשר, ולפיכך היא עומדת על הרחקת המערערת מישראל, ובית הדין אישר זאת.
על החלטה זו הגישו השניים את ערעורם. המערערת הביאה תצהירים ומכתבים של חברים המעידים כי היא והמערער מתנהלים כזוג כבר 16 שנה. היא טענה בין היתר כי השימוע בוצע בצורה לקויה והיה על המדינה לבחון את כנות הקשר גם על פי ראיות אחרות מלבד עדויותיהם.
האפוטרופא שמונתה למערער תמכה בה וטענה כי הירידה הקוגניטיבית שאובחנה אצל המערער והחמירה לאחרונה לא שוללת את זכותו לחיי משפחה עם בחירת לבו, וכי הרחקת המערערת מהארץ תהיה מנוגדת לטובתו.
עניין הומינטרי
"לאור מצבו של המערער, מתחייבת התייחסות רגישה לסיטואציה, לרבות קיום ראיון משותף של המערער והמערערת, על מנת שהמערער ייתן את התשובות הטובות האפשריות. יתרה מכך, מדובר באזרח ישראלי שמתקשה להשמיע את קולו ולצורך כך מונתה לו אפוט' לדין, במקרה זה חובה היה על המשיבה לשקול את עמדת האפוט' לפני מתן החלטה בעניינו", כתב השופט בכר.
השופט הבהיר ששימוע הוא כלי מרכזי לבחינת כנות הקשר, ולכן חשוב לעשות כל מה שאפשר כדי שהשימוע יקיים את מטרתו, במיוחד כשמדובר בעניין הומניטרי ממדרגה ראשונה – זכותו של אדם לבחור את בת זוגו.
כמו כן, השופט ביקר את המדינה על כך שהחלטתה התבססה רק על היעדר האפשרות לקיים שימוע, תוך התעלמות מראיות אחרות שתומכות לכאורה בכך שהשניים אכן חיים בזוגיות כבר שנים רבות.
לכן נקבע כי המדינה תבחן את עניינם של השניים פעם נוספת, ותקיים להם שימוע משותף, בו תהיה נוכחת גם האפוטרופא של המערער.
בנוסף, המדינה תצתטרך לבחון את הראיות החיצוניות שיוגשו לה על ידי המערערת והאפוט'.
- ב"כ המערערת: עו"ד מנהלי רומן קוגן
- ב"כ המערער (אפוט' לדין): עו"ד אירנה צ'רניאק שוורצבורד
- ב"כ המשיבה: עו"ד יוסי צדוק
*עו"ד מאיה וייס טמיר עוסקת באזרחות ואשרות בישראל
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין