אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> קניין רוחני >> למי שייכות הזכויות בשמו של עסק שנמכר - למוכר או לקונה?

למי שייכות הזכויות בשמו של עסק שנמכר - למוכר או לקונה?

מאת: יעל גורליק, עו"ד | תאריך פרסום : 19/09/2011 15:15:00 | גרסת הדפסה

לפסק הדין בעניין בנימין נ' רמזי

למי שייכות הזכויות בשמו של עסק - לבעל הנכס בו נוהל העסק או למי שרכש את הבעלות בעסק עצמו? בית המשפט המחוזי בירושלים קבע, כי משנמכרו הזכויות בעסק, ומשהוכח כי העסק צבר מוניטין לאחר מכירתו, הרי שהזכויות בשם שייכות לרוכש, והורה לבעל הנכס לפצותו ב 20,000 ש"ח בגין גניבת עין.

נכס שבו נוהל עסק לשטיפת רכבים בשם "רכב נוצץ", הושכר על ידי בעליו לשוכרים רבים, כשלבסוף שכר אותו התובע, אשר עם סיום חוזה השכירות, פתח ממול עסק חדש לשטיפת רכבים, והמשיך לקרוא לו באותו השם- "רכב נוצץ", כשבד בבד, נכדו של בעל הנכס החל לנהל את העסק הקודם, והמשיך גם הוא לקרוא לו בשם זה. לאחר שבקשת התובע מבעל הנכס להפסיק להשתמש בשם העסק סורבה, הגיש תביעה בין היתר להוצאת צו מניעה כנגד בעל הנכס, שלא ישתמש בשם "רכב נוצץ" ולפיצויו ב 100,000 ש"ח בגין גניבת עין, ומנגד הגיש בעל הנכס תביעה שכנגד בעילות זהות.

על מנת לקבוע מי מהצדדים עוול בגניבת העין כלפי האחר, קבע השופט יוסף שפירא, כי יש לבחון האם שם העסק "רכב נוצץ" ראוי להגנה, ולמי מהם, אם בכלל, היה מוניטין בעסק.

נפסק, כי בעל הנכס לא הוכיח כי השם "רכב נוצץ" זוהה עמו או כשמו של העסק שלו, שכן עדותו הייתה חסרת עקביות וסתרה עצמה, מה גם שהעסק, טרם מכירתו לתובע, לא פעל בצורה טובה ולא רכש מוניטין. מנגד הוכח, כי בעוד שהנכס עצמו הושכר לתובע, הזכויות בעסק נמכרו לו, ונראה כי התובע הצליח 'להרים' את העסק הכושל במהלך השנים והפך אותו לעסק המזוהה עמו, מצליח ובעל מוניטין, וכי השימוש שעושה בעל הנכס בשם העסק גרם לבלבול בקרב קהל הצרכנים הקבועים של התובע, ולפיכך משהמשיך להשתמש באותו שם עסק אשר מכר לתובע, עוול כלפיו בגניבת עין.

עוד נפסק, כי השם "רכב נוצץ" זכאי להגנה מצומצמת, באשר על אף שאינו תיאורי מובהק כמו השמות "רכב נקי" או "רכב שטוף", הרי שהשם גם לא מצריך מחשבה ממושכת, וניתן בנקל להבין כי מדובר בעסק לשטיפת מכוניות, לפיכך השם גם אינו מרמז, אלא נמצא בגבול בין שני סוגי השמות, ועל כן קבע השופט, כי בעל הנכס יימנע משימוש בשם זה בעסקו לרבות מהוספה של אות אהו"י לשם ומהטיית השם לרבים.

באשר לפיצוי נפסק, כי התובע לא הוכיח את הנזקים שנגרמו לו בפועל, כך למשל, לא הוכיח כי השימוש בשם עסק זהה על ידי בעל הנכס גרם לירידה בהכנסותיו, ועל כן הינו זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק בלבד, אשר בנסיבות המקרה, בו הצדדים נחלקו באמת ובתמים בנוגע לבעלות בשם העסק, ודובר בהפרה אחת שנפרשה על פני זמן קצר, די בפיצוי של 20,000 ש"ח. עם זאת חוייב התובע לפצות את בעל הנכס ב 2,506 ש"ח מכיוון שנטל את דלפק הקבלה מהנכס ולא השיבו.

לפסק הדין בעניין בנימין נ' רמזי

למדור: קניין רוחני

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום קניין רוחני באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום קניין רוחני
קניין רוחני: מה ההבדל בין זיוף להעתקה?
עו״ד יעקב מנור (צילום: אתי לירז אביטבול)

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ