לפסק דין בעניין שפר ואח' נ' תרבות לעם (1995) בע"מ ואח'
מאת: עו"ד נדב ארגוב
יורשי הבלשן הנודע אברהם בן שושן יזכו לפיצוי בסך 300 אלף שקל בגין הפרת זכויות יוצרים במספר לא מבוטל של מילונים. ביהמ"ש: הסכום הנמוך ביחס להיקף ההפרה, נובע מכך שזהו הסכום אותו ביקשו היורשים לקבל.
בשנת 2000, הגישו יורשיו של הבלשן אבן שושן תביעה על סך 300 אלף שקל בגין הפרת זכויות יוצרים במילונים שכתב המנוח.
בתביעה המקורית, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד הוצאת תרבות לעם, טענו היורשים כי זו מכרה והפיצה אלפי מילונים שרכשה מצד שלישי, אשר הסכם ההפצה עמו בוטל כבר בשנת 1993 לאחר שהופר על ידו.
הנתבעים טענו להגנתם כי רק במאי 1999 נודע להם לראשונה כי המילונים שבידיהם נחשבים ל"עותקים מפרים" לאחר שקיבלו מכתב התראה שמודיע להם על ביטול ההסכם עם אותו מפיץ.
כמו כן, טענו כי "העותקים המפרים" נרכשו על ידם בתום לב ובתמורה ולכן אין לראותם כמי שהפרו את זכויות היוצרים של הנתבעים, לפחות עד למועד בו קיבלו את מכתב ההתראה.
בגלגולה הראשון, התביעה נדחתה ע"י השופט ד"ר עמירם בנימיני, בין היתר מהטעם שבעת רכישת המילונים מהמפיץ הוא החזיק ברשיון הפצה כדין.
בעקבות ערעור שהוגש לביהמ"ש העליון, נפסק כי חלק מהמילונים כן נרכש ע"י הנתבעים לאחר הפרת הסכם ההפצה ולכן יש לראותם כעותקים מפרים.
לאור הקביעה כי אכן הופרו זכויות יוצרים, הוחזר התיק למחוזי על מנת שיאמוד את גובה הפיצויים שישלמו הנתבעים.
יקבלו רק את מה שדרשו
התובעים טענו כי הפיצוי המינימאלי שמגיע להם עבור גזל זכויותיהם, עומד על כ- 546 אלף שקלים. סכום זה, משקף לטענתם את הרווח שהפיקו הנתבעים ממכירת המילונים. עוד נטען, כי הם זכאים לקבל את הרווח שהפיקו הנתבעים ממכירת ספרים שמכרו לצד המילונים ב"עסקת חבילה".
מנגד, טענו הנתבעים כי הרווח הנקי ממכירת המילונים, לאחר ניכוי הוצאות משלוח, עמלת סוכן והוצאות נוספות, מסתכם ב כ- 11 אלף שקל בלבד. הנתבעים חזרו על טענתם לפיה אין ליחס להם עבירת גזל משום שהמילונים נרכשו בתום לב ובתמורה.
השופט בנימיני קיבל את טענת הנתבעים בסוגיית הגזל, וקבע כי לא ניתן לחייבם בפיצוי נזיקי מעבר להשבת הרווחים שהפיקו ממכירת העותקים המפרים.
השופט, שלא הצליח להתרשם מחוות הדעת החשבונאיות שהצדדים הציגו בפניו, אמד את רווח הנתבעים ממכירת המילונים בסך של כ- 430 אלף שקל.
עם זאת, נפסק כי מאחר שהתובעים ביקשו פיצוי של 300 אלף שקל בלבד, אין לפסוק להם מעבר לסכום זה. הנתבעים חויבו לשאת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 50 אלף שקל.
נדיר: סכום התביעה הנמוך פגע בתובעים
התברר כי התובעים שמרו לעצמם את הזכות לשנות את סכום התביעה לאחר קבלת חוות הדעת החשבונאיות אך לא עשו זאת בסופו של דבר, ובמיוחד לא שילמו אגרת בית משפט בהתאם לסכום התביעה המוגדל. לכן, כמקובל- אף שהתובעים היו זכאים לפיצויים גבוהים יותר - קבע בית המשפט כי הפיצוי יעמוד על הסך שנרשם בכתב התביעה ושולמה תמורתו אגרה.
סכום האגרה נקבע כאחוז מסוים מסך התביעה ונועד להרתיע תובעים מלנקוב בסכומים מופרכים- אשר כרוכים באגרה גבוהה שלא תושב. אולם, זהו אחד מהמקרים הנדירים, בהם העמדת סכום תביעה נמוך יחסית ותשלום אגרה נמוכה בהתאם, דווקא פגעו בתובעים והגבילו את הסכום לו היו זכאים.
לפסק דין בעניין שפר ואח' נ' תרבות לעם (1995) בע"מ ואח'
• הכותב הינו עו"ד העוסק בתחום הקניין הרוחני.
• המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: קניין רוחני
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.