למה כדאי לחשוב פעמיים לפני שמייבאים טובין המפרים זכויות קניין רוחני

מבוא

אנשי עסקים ומטיילים צעירים מתפתים לקנות ולייבא מסין מוצרים ממותגים זולים, בלי לקחת בחשבון שמוצרים אלה מפרים זכויות יוצרים או סימן מסחר. בסיטואציה דומה, היצרן הסיני בלי ידיעתו של היבואן, מעניק ליבואן "בונוס" ומוסיף למשלוח חוקי, גם מספר מוצרים מפרים. במכס עוצרים את הסחורה וה"יבואנים" החדשים נשארים תקועים. כך, הזול, בסופו של דבר, עלול לעלות ביוקר.

סעיף 200א' לפקודת המכס מעניק סמכויות נרחבות לרשויות המכס של ישראל לעצור משלוחי יבוא לישראל ולעכבם. הסעיף נועד לסייע בידי בעלי זכויות לאכוף את זכויותיהם כנגד מפרים עוד לפני שהחל שיווקם בישראל – מטרה המשרתת את המדיניות המשפטית הרצויה לפי האמנות הבינלאומיות להן מחויבת ישראל.

סעיף 200א' לפקודת מכס נחקק בשנת 1999 כחלק מהתאמת דיני הקנין הרוחני בישראל למדיניות משפטית בינלאומית, הבאה לידי ביטוי בהסכם TRIPS (Trade-Related Aspects of Intellectual Property Rights) של ארגון הסחר הבינלאומי, ה- WTO.

סמכות לעכב מוצרים

בסעיף 200א' לפקודת המכס נתן המחוקק בידי רשויות המכס סמכות לעכב מוצרים מיובאים שנחשדים בהפרת זכויות יוצרים או סימני מסחר, וזאת מבלי לקבל מראש צו בית משפט.

בעל הזכויות נדרש אך להפקיד ערבות בנקאית בסכום שקובע המכס ולהגיש כתב תביעה לבית המשפט המוסמך תוך זמן קצוב.

המנגנון שקבע המחוקק יוצר מצב לפיו פקיד המכס מורה על עיכוב טובין מיובאים לפי שיקול דעתו, כך שבפועל, ניתן צו מניעה זמני עד להכרעה בתביעה אך לא על ידי בית המשפט, הסמכות הנכונה ליתן צווי מניעה זמניים.

יתרה מכך, צו מניעה דה פקטו זה ניתן הלכה למעשה, במעמד צד אחד מבלי שלצד שכנגד תהיה אפשרות להשיב לטענות ולנסות "לשכנע" את רשויות המכס בדבר טעות משפטית כזו או אחרת.

בנסיבות אלו, ברור שעיכוב הטובין במכס יוצר ליבואן בעיות רבות: לא רק שהוצאות האחסון נערמות כל יום, אלא גם משלוחים נוספים של היבואן עשויים להיתקל בבעיות. מסיבה זו, יבואנים רבים מחליטים להתפשר מהר עם בעל הזכויות בעוד שבאופן רגיל, לו היתה מוגשת תביעה ובקשה לסעדים זמניים בבית משפט, אולי היו נותנים "פייט" ואף מצליחים.

סיטואציה זו מקלה מאוד על בעלי זכויות (וזו הרי כוונת המחוקק), ומדהים באיזו קלות מוכרעים סכסוכים שלכאורה צריכים להיות מוכרעים על ידי בית משפט מחוזי.

חוק זכות יוצרים החדש

אלא שכיום, עומד לנגד עיננו חוק זכות יוצרים החדש שנכנס לתוקפו לפני כשנה. חוק זכות יוצרים החדש הוא חוק נזיקי באופיו, מה שמעלה את השאלה האם ראוי לאפשר סמכויות עיכוב נרחבות כל כך מכוחו.

נדמה שהתשובה לשאלה זו חיובית, וזאת למרות שטרם נבחנה סוגיה זו בבתי המשפט. על אף אופיו הנזיקי של החוק, עדיין נדמה כי בתי המשפט יקפידו להעניק לזכויות יוצרים את אותו מעמד קנייני מהן נהנו שנים כה רבות.

מכל מקרה, סעיף 200א' לפקודת המכס לא שונה עקב החוק זכות יוצרים החדש.

* עדי ברקן-לב היא עורכת דין שותפה במשרד סורוקר - אגמון, עורכי דין ועורכי פטנטים ומתמחה בתחום הקנין הרוחני

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.