חובות שאינם משולמים וההוצאה לפועל

א. למתמודדים עם חובות שאינם משולמים - מבט אל:

ההוצאה לפועל - הליכיה, סוגי  תיקיה, שיעורי עמלותיה ודרכי חישוביה

מאת: יועץ מס וחשבונאי מוסמך אבישי ורטהים

בעת אשר בני אדם ועסקים חוששים יותר ויותר לכספם ההולך ומתמעט בעוד שהוצאותיהם אינן מתמעטות - דבר, הקורה בהגיע הרדידות לכלכלה; בעת הליכת המשק במסלול של מיתון; בעת שדרכי המסחר בארץ "אֲבֵלוֹת" [ביטוי מ"מגילת איכה"]; ובעת שגם בכלכלת העולם אין רוגע ונועם - טבעי הדבר, כי בני אדם ועסקים מתקשים יותר ויותר בתשלום חובותיהם.

מן המבט האחר - ולאו דווקא בשל קשיים הנכפים בעת סערת ברקים ורעמים בכלכלה, אלא מחמת רוע לבם וזדון אופיים של בני-האדם  - יש חובות, אשר "סתם" אינם משולמים.

גם החובות האלה וגם החובות האלה - הרי, בסופו של דבר, יש לשלם. ואם אין הם משולמים בדרכי נועם, במהלכי הידברות אנושית נינוחה - אין נותרת ברירה בידי בעלי החוב [כלומר: אלה אשר חייבים להם את תשלום החובות], לשם גביית החובות אשר חייבים להם, אלא להסתייע בחוק, שהוא אשר יילחם למענם, בדרכים, בעמלות ובחישובים שהיקנה להם המחוקק.

חוק זה, לגביית חובות החייבים, הוא: "חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז1967-" [להלן - ה"חוק" בלבד; והגוף המבצע את החוק - "ההוצאה לפועל" בלבד].

מאמר זה נועד לזרוק מבט על המובא בחוק, בייחוד בנושאים אלה הכרוכים בו: הליכים, סוגי התיקים הנפתחים, העמלות ושיעוריהן, דרכי החישובים.

לשם הבנת הנושא, בייחוד למען הנאלץ להסתייע בחוק לגביית החובות שחייבים לו, הוא מומחש בסיוע דוגמות.

פתיחת תיק בהוצאה לפועל

סעיף 6 לחוק מקנה זכות לכל "זוכה בדין" לפתוח תיק בהוצאה לפועל, ולפעול לפי חוק ההוצאה לפועל.

"הזוכה בדין" הוא אדם, שבית משפט או בית דין פסק לזכותו פסק דין, או שיש בידו שיק או מסמך שדינו כפסק דין על פי סעיף 81 לחוק.

הזוכה בדין רשאי לפתוח "תיק הוצאה לפועל" כנגד החייב בכל לשכה של "ההוצאה לפועל" שיחפוץ בה.

הזוכה בדין רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין.

האגרה לפתיחת תיק בהוצאה לפועל

עם פתיחת תיק בהוצאה לפועל תשולם אגרה, אשר שיעורה הוא בהתאם לסוג התיק שנפתח - כלהלן:

• שטרות והמחאות - האגרה היא בשיעור 1.25% מסך החוב, המשוערך - נכון ליום פתיחת התיק. אך השיעור כפוף לסך מינימום של האגרה.
• פסק דין - האגרה היא בשיעור 1% מסך החוב, המשוערך - נכון ליום פתיחת התיק. השיעור כפוף לסך מינימום של האגרה.
• משכנתא / משכון - האגרה היא בשיעור 1.25% מסך השטר, המשוערך - נכון ליום פתיחת התיק. השיעור כפוף לסך מינימום של האגרה.
• מזונות - האגרה היא בשיעור 1% מכל תשלום, אשר מקבל הזוכה בתיק.

שיעורי שכר טרחתו של עורך הדין

סעיף 10 לחוק מקנה לעורך הדין המייצג בתיק - אם נשלחה הודעה מטעם לשכת ההוצאה לפועל - ל"שכר טרחה א" [זה שכר טרחה ראשוני, שנקבע עם פתיחת התיק בידי עורך הדין], בהתאם לשיעור האחוזים, כפי שנקבע בתעריף המינימלי לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין בישראל.

אם לא סולק החוב במלואו, בתוך 20 יום מהמצאת האזהרה לחייב לפי סעיף 7 לחוק - יתוסף, בהתאם לתקנות של לשכת עורכי הדין בישראל, שכר טרחה, שהוא שכר טרחה ב'. "שכר טרחה ב" לביצוע פסק דין הוא 10% משווי התיק ביום פתיחתו בהוצאה לפועל. מעל לשווי מסוים הולך וקטן שיעור זה.

שיעור שכר הטרחה, למימוש שיק או שטר, הוא 15% בתוספת מע"מ משווי התיק ביום פתיחתו בהוצאה לפועל. אם לא שולם מלוא החוב, לאחר חלוף 20 יום מקבלת האזהרה בידי החייב - משולם שכר טרחה נוסף בשיעור 10% בתוספת מע"מ.

הוצאות אחרות המתוספות בתיק ההוצאה לפועל

קיימות הוצאות נוספות, שהזוכה בדין ישלם, כדי שאפשר יהיה לפעול כנגד החייב. הוצאות אלה יתוספו לחוב, שישלם החייב במסגרת חובו על פי תיק ההוצאה לפועל.

ההוצאות האלה, שיתוספו לתיק ההוצאה לפועל, הן בדרך כלל לביצוע הפעולות להלן:

1.   "צו הבאה" - על פי סעיף 69 לחוק.

2.   "צו מאסר" - על פי סעיף 70 לחוק.

3.   ביצוע עיקולים בבית החייב. התשלום מבוצע מראש בתור פיקדון בתיק.

      אם מבוצע העיקול בבית החייב, יתוסף הסכום במלואו בתיק כהוצאה.

      אם המבנה סגור ובלתי ניתן לבצע את העיקול תתוסף מחצית הסכום בתיק כהוצאה; והיתרה תתוסף בתיק כחשבון פיקדון על שם עורך הדין.

4.   עיקולי מיטלטלין שאינם כספיים בידי צד שלישי על פי פרק ד', סעיף 43, לחוק.

5.   הוצאות לאיתור החייב, הוצאת רכוש, אחסנת הרכוש, פרסום מימוש הרכוש והוצאות שכר טרחה של כונס נכסים, אשר אושרו בידי ראש ההוצאה לפועל.

6.   עריכת חישובים בידי רואה חשבון חיצוני, בהתאם להנחיית ראש ההוצאה לפועל. על עריכת חישובים אלה ישולם מראש כפיקדון בתיק ההוצאה לפועל; ובגמר עריכת החישוב בהתאם לבקשת הזוכה או החייב, יתוספו לתיקו או ייגרעו ממנו בהתאם להחלטת ראש ההוצאה לפועל מהתיק.

קיזוז התשלומים במסגרת תיק ההוצאה לפועל - על פי סעיף 75 לחוק

בעת מתן התשלומים של החייב יקוזזו ההוצאות - בסדר, אשר מובא כאן:

1.   הוצאות - על חשבון האגרה לפתיחת התיק בהוצאה לפועל.

2.   הוצאות - על חשבון השכר לעורך הדין מסוג "שכר טרחה א"; ועל חשבון השכר לעורך הדין מסוג "שכר טרחה ב".

3.   הוצאות - על חשבון ההוצאות המתוספות בתיק ההוצאה לפועל.

4.   הוצאות - על חשבון החוב.

התשלומים, על חשבון ההוצאות בסעיפים 1, 2, 3  - לעיל, הם על פי סעיף 10 ל"חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז1967-", בהתאם להנחיה ב"חוק פסיקת ריבית והפרשי הצמדה, התשכ"א1961-".

סוגי התביעות כפי שנפסקו בפסקי הדין ושיעורי החישוב במסגרת ההוצאה לפועל

הלנת שכר

לאחר היום הקובע לתשלום השכר, שהוא היום ה9- שלאחר החודש שבגינו שולם השכר - קנס בשיעור 5% מסך השכר המולן בשבוע הראשון של הפיגור בתשלום; וקנס בשיעור 10% מסך השכר המולן לאחר מכן בעבור כל שבוע של פיגור.

פיצויי פיטורים

המעביד חייב לשלם את פיצויי הפיטורים בתוך 15 יום מן המועד לתשלומם. עובד  מפוטר זכאי לפיצויי פיטורים ביום ניתוק יחסי עובד-מעביד.

עובד, שהתפטר מעבודתו הזכאי לפיצויי פיטורים מסיבה אחרת (מלבד פיטורים) - חייב למסור למעביד דרישה בכתב לתשלום פיצויי הפיטורים, ולציין מהי העילה לדרישה. המועד לתשלום פיצויי הפיטורים יהיה ביום מסירת הדרישה.

אם לא שולמו פיצויי הפיטורים בתוך 15 יום מהמועד כפי שנקבע בחוק - יהיה הקנס: הצמדת פיצוי הפיטורים למדד; אם לא שולמו פיצויי הפיטורים לאחר היום ה30- - יהיה הקנס: הצמדת פיצוי הפיטורים למדד בתוספת 20% מסך פיצויי הפיטורים לכל חודש.

משכנתא / משכון

שיעורי הקנס בהתאם לתנאי המשכנתא, כפי שנקבעו בין הלווה לבין המלווה בהתאם לסעיף 81 לחוק.

פסק דין

שיעורי הקנס בהתאם לפסיקה במסגרת פסק הדין. על פי החוק מותרת קביעת קנס, שיהיה ריבית בשיעור 17% מעל סך החוב הכולל את ההצמדה למדד המחירים לצרכן; למעט אם יש פסיקה החורגת מכך.

ריבית והצמדה

כל ההוצאות שנפסקו בתיק - דהיינו: אגרה, שכר טרחה, הוצאות ששולמו לצורך ביצוע פעולות בתיק שבפסק הדין - מוצמדות למדד ונושאות ריבית שנתית בשיעור 4% (בחישוב רבעוני), אם הוגשו שטרות במסגרת פסק דין. ואם הוגשו שטרות שלא במסגרת פסק דין: כל ההוצאות שנפסקו בתיק -  דהיינו: אגרה, שכר טרחה, הוצאות ששולמו לצורך ביצוע פעולות בתיק - מוצמדות למדד ונושאות ריבית שנתית בשיעור 5% (בחישוב רבעוני), למעט אם יש פסיקה שחורגת מכך.

החוב בתיק ההוצאה לפועל

החוב יחושב בהתאם לאחת מטבלאות הריבית המרכזיות המצויות במערכת ההוצאה לפועל. רשימת הטבלאות: מובאת בשולי המאמר.

תיק מזונות

החוב בתיק מזונות יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן. הצמדה זו - היא-היא הקנס. בסיס החישוב הוא החוב המקורי ביום פתיחת התיק. 

כל חודש מתוסף לתיק חוב נוסף, בכפיפות לשינויים, המתבקשים משינוי במצבם המשפחתי של בני המשפחה של הצד הזוכה בתיק: חתונה, או הגעת הילדים לגיל 18, או הפחתה לפי בקשת הצד החייב.

הלוואות חוץ-בנקאיות

בהלוואות חוץ-בנקאיות, המכונות "הלוואות בשוק האפור", ההגבלה היא על שיעורי הריבית ועל שיעורי ריבית הפיגורים, הנהוגים בהלוואות חוץ-בנקאיות. התקרה לעלות האשראי המרבי בחודש, על פי העלות הכוללת הממוצעת לאשראי לא צמוד, אשר בנקים נתנו לציבור, כפי שקבע בנק ישראל.

הלווה רשאילפרוע את התשלומים שבפיגור בלבד, בלא שיקדם מועד הפירעון של יתרת החוב כולה.

המלווה חייבלגלות פרטים מלאים על אלה: סכום ההלוואה, סכומי תשלומי החזר ההלוואה, תנאי ההצמדה, שיעור הריבית ושיעור ריבית הפיגורים.

הריבית ושיעורי הריבית  בתיקי ההוצאה לפועל

הריבית, הצמודה למדד המחירים לצרכן, מוטלת על הסכומים הנקובים בשטרות באופן זה:

• על שטר, המוגש ישירות לביצוע בהוצאה לפועל ולא הוגשה עליו התנגדות - תהיה הריבית בשיעור 5% לשנה מסך השטר, בחישוב מהיום שבו היה צריך השטר להיפרע או ממועד הצגתו לפירעון ועד ליום התשלום בפועל; והכול, לפי סעיף 81א(א) לחוק.
• על שטר, שהוגשה עליו התנגדות לפי סעיף 81א(ג) לחוק, או שהוגש מלכתחילה במסגרת תביעה לבית המשפט ולא ישירות להוצאה לפועל - תוסף ריבית בשיעור 4% לשנה מסך השטר עד ליום התשלום בפועל.

הבסיס הנורמטיבי לקביעת הריבית בהליכים של מימוש שטרות ושיקים במסגרת ההוצאה לפועל נמצא בסעיף 81א(א) לחוק. הוראתו קובעת, כי לסכום הנקוב בשטר יתוספו ריבית והפרשי  הצמדה, או ריבית בלבד, והכול ממועד פירעונו של השטר; ואם לא נקבע בו מועד פירעון - החל ביום הצגת  השטר לפירעון.

תיקון 8 לחוק דן בריבית דריבית:

"ריבית שנפסקה לפי חוק זה תצורף לקרן אחת לשנה."

הוראה זו יש לה תחולה: הן על ריבית הנפסקת על סכום שהוצמד למדד המחירים לצרכן, כלומר לפי הגדרת החוק "הפרשי הצמדה וריבית" והן על ריבית הנפסקת על סכום נומינלי, כלומר לפי סעיף 4(א) ל"חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"ד1961-".

למגיש להוצאה לפועל שטר למימוש, שטר שהמגיש זכאי לסכום הנקוב בו - יש בידו של מגיש השטר האמור הזכות לוותר על הריבית והפרשי ההצמדה ולבקש כי במקום אלה תיפסק לזכותו ריבית  "רגילה". משביקש הלה זאת - לא יהיה רשאי לחזור בו מבקשתו.

התאריך, אשר בו נפתח התיק לעניין העדכון

עד 15.6.89 - נעשה העדכון, מדי שנה בשנה, בהתאם לתוכנת המחשב הקודמת, שהייתה קיימת במשרדי ההוצאה לפועל.

ביום זה נכנסה להוצאה לפועל מערכת מיחשוב חדשה. כל תיק, שנפתח לפני יום זה ועדיין מוגדר כתיק פעיל - מצוין במערכת כ"תיק מוסב". אין אפשרות לקבוע אם היתרה ביום ההסבה - הוא  יום 15.6.89 - כוללת בתוכה את ההוצאות הנוספות בגין שכרו של עורך הדין: "שכר טרחה א" + "שכר טרחה ב", או "שכר טרחה א" בלבד.

בעת העידכון יעודכנו הסכומים החל מיום ההסבה. בעת עשיית החישוב בתיק יש לבדוק מה היו שיעורי שכר טרחת עורך הדין ביום פתיחת התיק, מכיוון שחלו שינויים בשיעורי שכר טרחתו של עורך הדין מיום פתיחת התיק  ועד ליום העדכון.

הגדלה - באגרת פתיחת התיק בהוצאה לפועל; או, בשכר טרחת עורך הדין

הגדלת סך האגרה לפתיחת התיק בהוצאה לפועל, והגדלה בשכר טרחת עורך הדין בתיק - יכולות לנבוע מאחת מן הסיבות הללו:

• תיקון סך החוב, אשר בשלו נפתח התיק בהוצאה לפועל  (שטרות נוספים; נפתח על פי פסק דין שתוקן לאחר מכן; ועוד).
• שינוי באופן החישוב לחוק, אשר בשלו נפתח התיק (נפתח בשל חישוב שונה מכפי שנפסק בפסק דין, או שוּנָה החישוב בעקבות החלטת ראש ההוצאה לפועל).
• הוצאות, שנפסקו בפסק דין ולא הובאו בחשבון בעת פתיחת התיק בהוצאה לפועל.

סגירת תיק ההוצאה לפועל; והסיבות לאי סגירתו

סגירת תיק ההוצאה לפועל - נובעת מאחת מהסיבות האלה:

• סילוק החוב במלואו.
• הסכם פשרה בין הצדדים, אשר קיבל תוקף של פסק דין.
• פסק דין שביטל את פסק הדין שבעקבותיו נפתח תיק ההוצאה לפועל כנגד החייב.
  אם הופך החייב לזוכה בעקבות פסק דין [המבטל, כאמור] - על הזוכה בפסק הדין לפתוח תיק בלשכת ההוצאה לפועל כדי לממש את פסק הדין שזכה בו, כאמור.
• אם לא שולם מלוא סכום האגרה בידי החייב לא ייסגר התיק.
• אם קיימת ערבות בתיק וקיימת החלטה לסגור את התיק - ייסגר התיק רק לאחר חילוט מלוא הערבות.

הצגת החוב במאזנים - של החברה  הזוכה ו/או של החברה החייבת

על הזוכה, וכן על החייב, לקבל יתרה מעודכנת בהתאם  לתחשיב ההוצאה לפועל.

אם החוב מוגדר כחוב אבוד במלואו, יש להציג את יתרת החוב, כולל האגרה וההוצאות שבתיק, כחוב מסופק במלואו.

אם קיים סיכוי סביר לגבות חלק מן החוב ו/או להגיע להסדר עם החייב מחוץ לכותלי בית המשפט / מחוץ לכותלי משרדי ההוצאה לפועל - יוצג החוב בתוספת האגרה בתיק ההוצאה לפועל.

יש להציג את מאזני החברה הזוכה ואת יתרת הפיקדונות  המשוערכת ליום ההצגה.

אחרית דבר

קיימת האפשרות לשערך את החוב ולהציגו בהתאם להוראות החוק. אולם לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל, יש לנהוג בהתאם לחישובים כפי שמופיעים בהוצאה לפועל.

עם האמור לעיל - אפשר לאמת את החישובים הללו ואסור לקבלם כעובדה מוגמרת.

כפי שעולה מן המאמר - נדרשת מידה מסוימת של ידיעה והבנה בחוקי ההוצאה לפועל ובתהליכיה, בחוקי הריבית והפרשי ההצמדה, בחוקי עבודה ובעוד חוקים.

לכן, עדיף שהחישובים יהיו מקצועיים ומפורטים, רק אז יוכרו בידי מערכת בתי המשפט.

דוגמה לתיק אשר נפתח בהוצאה לפועל ולדרכי החישובים בו

נתוני הדוגמה:

שלושה שיקים הוגשו להוצאה לפועל, לשם מימוש פירעון הסכומים הנקובים בהם:

• שיק בסך 30,000 ש"ח - שהיה צריך להיפרע ב1.1.95-.
• שיק בסך 30,000 ש"ח - שהיה צריך להיפרע ב1.2.95-.
• שיק בסך 40,000 ש"ח - שהיה צריך להיפרע ב1.3.95-.

התיק נפתח בהוצאה לפועל ב1.4.95-.

ב1.5.95- נתקבל פסק דין בגין החוב של שלושת השיקים; ובשל פסק הדין ניתוספו: הוצאות משפטיות בסך 7,500 ש"ח, והוצאות עורך דין בסך 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

לחוב המקורי מוספת בחישוב, מיום אי פירעון השיקים, ריבית, כפי שהיא נהוגה.

ב1.1.96- שולם סך 20,000 ש"ח על חשבון החוב; וב1.2.96- שולם סך נוסף על חשבון החוב: 50,000 ש"ח.

יום קבלת ההודעה בידי החייב מאת ההוצאה לפועל הוא: 1.6.95.

השיקים מוצמדים לפי ריבית בנק דיסקונט, שהינה במהלך התקופה בשיעור 16%.

ב. החובות המסופקים

הגדרתם של החובות המסופקים * אופן רישומם * ההפרשה בעדם * מיגוון הטיפול לגבייתם, עד למחיקתם באין ברירה

"חוב" - מה הוא ?
יש "חוב פתוח" ויש "חוב מסופק":

"חוב פתוח"

הוא סכום לקבל, אשר אינו מובטח, ואשר בגינו לא נתקבלו אמצעי תשלום.  החוב נוצר בעקבות מתן שירות או מכירה, אשר עליהם לא נתקבלה מלוא התמורה בגינה.

"חוב מסופק"

הוא סכום חוב, כולו או מקצתו, אשר טרם סִלקוֹ החייב, שהוא חייב לו אותו, ושבנק זה העריך, כי - לנוכח מצבו הכלכלי של החייב, לרבות טיב נכסיו וכושר הפירעון שלו ולאחר הערכת הבטחונות שהפקיד החייב בידי הבנק - אין סיכוי סביר לגבות את החוב. לפיכך, יש לרשום סכום חוב זה, בספרי הבנק, כ"הוצאה".

"נושה" - מה הוא ?

"נושה"

בעל החוב, הזכאי לפעול כנגד החייב לו, כדי לממש את החוב.

אופן הצגת החובות

החובות במאזן מוצגים בערכם נטו, זה הוא ערכם הוודאי למימוש. כדי שהחובות יוצגו בערכם נטו, יש צורך ליצור הפרשה לחובות קשיי גביה - הפרשה, אשר תנוכה מסכום "החייבים" במאזן. ההפרשה הזו נקראת "הפרשה לחובות מסופקים".

אם חובו של הלקוח-החייב [להלן - רק "החיי;ב"] הוא אחד מן החובות, אשר כינויי סוגיהם מובאים להלן; אם חובו של החייב הוא בסכום גדול מאוד; ואם ניסיונות הבנק לגבות חוב זה מן החייב עלו בתוהו - מצטיירת דמותו של החייב האמור, בעיניה של הנהלת הבנק, באור שלילי למדי, עד שהנהלת הבנק תגיע למסקנה, כי יש להקפיא את קווי האשראי שלו בבנק זה.

הקפאת קווי האשראי, ובלשון אחרת, "עצירתם", תחולל נזק ביחסי העסקים של החייב עם המספקים לו סחורה; ובעיני אלה, כלומר הספקים, הוא ייהפך ל"קשה-גבייה".

סוגי החובות במערכת הבנקאית

תיאור סוגי החובות

"חוב מסופק"

החוב הזה מוגדר כבר לעיל.

"ארגון מחדש של חוב"

הסדר החוב, שבו הבנק - משיקולים כלכליים או משפטיים, הקשורים במצבו הפיננסי של החייב - מעניק לחייב, לפי הסכם, תנאים מיוחדים, אשר לא היו ניתנים ללווה בנסיבות אחרות, ואשר מכוונים לאפשר לחייב לעמוד בהחזר החוב על בסיס תנאיו החדשים.

"ארגון מחדש של חוב עם ויתור על הכנסות"

ארגון מחדש של החוב הבעייתי, שעל פיו שיעור ההכנסה הצפוי מזרם ההכנסות במסגרת ההסדר נופל משיעור ההכנסה על פי ההסכם המקורי עם החייב.

תנאים מיוחדים, אשר מוענקים לצורך ארגון מחדש של חוב בעייתי:

• הפחתת שיעורי הריבית
• דחיית מועדי פירעון: או של הקרן או של הריבית
• הפחתת שיעורי ההצמדה: או של הקרן, או של הריבית
• ויתור: או על הקרן, או על הריבית, שנצברו לפי תנאי החוב
• כל שינוי אחר בתנאים של חוב בעייתי, שיש בו כדי להעניק תנאים מיוחדים לחייב, המקילים על החייב את סילוק חובו

"חוב בפיגור"

סך כל החוב, אם חלק ממנו לא נפרע בתוך 90 יום מהמועד שנקבע לפירעון אותו החלק, למעט חוב בפיגור זמני.

חוב ייחשב ל"חוב בפיגור", אם חריגות ממסגרות אשראי מאושרות לא ייפרעו בתוך 90 יום ממועד היווצרותן, או אם לא נזקפו לזכות אותו חשבון סכומים עד לכדי סילוק החוב בתוך תקופה שקבעה הבנק.

חוב אחר של הלקוח [לבד מן החוב בחשבון ה"עו"ש"] לא ייחשב כחוב בפיגור - אם אפשר לזהות באופן ברור ונחרץ תשלומים לפירעון החוב; או, אם אי אפשר לזהות תשלומים כאמור, אבל לאחר יום זקיפת התשלום לחשבון העו"ש, הייתה בו יתרה שסכומה נמוך מהיתרה עקב זקיפת התשלום לחשבון העו"ש.

"חוב בפיגור זמני"

חוב, אשר פירעונו מצוי בפיגור, ואשר לדעת הנהלת הבנק יש לראות את הפיגור האמור כפיגור זמני וכפיגור שאין לראות בו סימני הפסדי אשראי צפויים.

"חוב בעייתי"

חוב זה הוא אחד מן החובות הללו: חוב בהשגחה מיוחדת; חוב בפיגור זמני; חוב שאורגן מחדש, או שלגביו הוחלט על ארגון מחדש שטרם בוצע; חוב שאינו נושא הכנסה; חוב שנקבע, כולו או מקצתו, כמסופק.

לפחות אחת לרבעון בוחנת הנהלת הבנק את חובות הלקוחות ומסווגת אותם לחובות בעייתיים ולחובות אחרים.

החובות הבעייתיים מסווגים לקבוצות אלה:

• חובות - שמלוא סכומם נקבע כמסופק
• חובות - שחלק מסכומם נקבע כמסופק
• חובות - שאין הם נושאים הכנסה
• חובות - שמצויים בארגון מחדש
• חובות - שמצויים בפיגור זמני
• חובות - שמצויים בהשגחה מיוחדת

הביטחונות על החובות

בבנק מצוי מאגר מידע ממוחשב של כל סוגי הביטחונות אשר נתקבלו מלקוחותיו להבטחת חובותיהם לו.

במאגר ממוינים הביטחונות לפי סוגיהם. ואלה סוגי הביטחונות:

פיקדונות בבנק

פיקדונות, אשר הופקדו בבנק, ואשר עליהם יש לבנק זכות קיזוז או שיעבוד בדרגה ראשונה להבטחת החוב; ויש חתימה בהתחייבות בכתב שלא למשוך את הפיקדון כל עוד לא נפרע החוב.

ניירות ערך סחירים

ניירות ערך, שנסחרים בבורסה לניירות ערך; והם משועבדים שעבוד שוטף להבטחת חובו של החייב.

ניירות ערך בלתי סחירים

ניירות ערך בלתי סחירים הם אלה: אגרות חוב ושטרי הון, אשר חלק מהם נסחרים בבורסה וחלק מהם אינם נסחרים בה; והם משועבדים להבטחת חובו של החייב.

ערבויות צד שלישי

ערבויות אלה הן של המדינה, של בנקים ושל אחרים.

מסמכים סחירים

מסמכים סחירים הם אלה: שטרות, שיקים מאוחרים, וכד'.

שעבוד קבוע

שעבודים מסוג "שיעבוד קבוע", נעשים בנדל"ן וברכוש אחר.

שעבוד שוטף על נכסי החברה.

מאגר המידע הממוחשב מעודכן באופן שוטף - מבחינת קיום הביטחונות ומבחינת שווים, הן כשווי מלא והן כשווי לביטחון.

השווי לביטחון הוא ערך הנכס בהפחתת הוצאות המימוש.

כאשר דירת מגורים משמשת ביטחון להלוואה, והלווה אינו עוסק בבניית דירות למגורים, או אינו עוסק במכירתן - אפשר להסתפק בהצמדת השווי למדד מחירי הדירות בבעלות.

הצגת החוב כ"מסופק" במסמכי המערכת הבנקאית

במועד, שקבעה הנהלת הבנק, שהחוב הוא מסופק, אך לא מאוחר מסוף אותו חודש, להלן - "מועד קביעת החוב כמסופק" - נרשמת הפרשה לחוב המסופק. סכום החוב המסופק כולל את הריבית שנצברה עד למועד קביעתו  כחוב מסופק.

אם ויתר הבנק על קבלת ריבית, שנצברה לחובת חשבון החייב, לאחר קביעת חובו כמסופק, או כחוב שאינו נושא הכנסה - תבוטל הריבית מחשבון החייב כנגד  ההפרשה  לריבית  על חובות מסופקים.

בביאור לדוח הכספי מוצגים היתרות ונתוני התנועה בהפרשות לחובות כספיים מתואמים להשפעת האינפלציה, על בסיס מועד הפעולה - "מדד ידוע" בזמן הפעילות. דוגמה: המדד הידוע בתחילת דצמבר 1998: בין 11 לחודש לבין 15 לחודש הוא המדד שפורסם  ב15- באוקטובר 1998; והמדד הידוע בין 16 לחודש לבין 31 לחודש הוא המדד  שפורסם ב15- בנובמבר 1998.

הביאור על המדיניות החשבונאית, בדבר ההפרשה לחובות מסופקים, כולל לפחות היבטים אלה:

• האם ההפרשות לחובות מסופקים נערכו בהתבסס על הערכה זהירה של הנהלת הבנק בדבר ההפסדים הגלומים  בתיק האשראי.
• האם, בין יתר שיקולי ההנהלה בדבר קביעת נאותות ההפרשות הללו, מביאה ההנהלה בחשבון את הסיכונים הקשורים באיתנותו הפיננסית של החייב, בהיקף ובטיב של המידע המצוי בידי הבנק באשר לאלה: לחייב, לפעילותו העסקית, לעמידה בהתחייבויותיו, למצב הביטחונות בהקשר לו שבידי הבנק, וכו'.
• האם הבנק ביצע - לבד מן ההפרשות האמורות לחובות מסופקים - גם הפרשה ["נוספת"] לחובות מסופקים בשיעורים הנקבעים  בהוראות המפקח  על הבנקים.
• מה הוא שיעור ההפרשה הנוספת, שנזקפה לדוח רווח והפסד בשנת הדוח; ומה הם השיעורים המצטברים של ההפרשה הכללית ושל ההפרשה הנוספת לתום השנה, מתוך סך האשראי שלגביו נעשתה ההפרשה הנוספת.
• מה היא מדיניות הבנק בדבר מחיקתם של החובות האבודים.
• ריבית חובות מסופקים. כל עוד לא ויתר הבנק על קבלת ריבית על חוב שנקבע כמסופק, ימשיך הבנק לזקוף את הריבית לחובת חשבון החייב בשיעור שנקבע על פי הסכם עם החייב. ריבית זו לא תיזקף להכנסות בדוח רווח והפסד, אלא לזכות חשבון "הפרשה לריבית על חובות מסופקים"; וזאת, החל מתחילת הרבעון שבו נקבע החוב כמסופק.

חוק ההוצאה לפועל והטיפול בחוב במסגרת ההוצאה לפועל

הזכות לפתיחת התיק בהוצאה לפועל

סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל מקנה זכות לכל זוכה  [על "זוכה" זה - להלן] לפתוח תיק בהוצאה לפועל ולפעול לפי חוק ההוצאה לפועל.

הזוכה לפתיחת התיק הוא אדם, שבית משפט או בית דין פסק לזכותו בפסק הדין בעניינו, או שיש בידו שיק או מסמך שדינו כפסק דין על פי סעיף 81 לחוק. הזוכה לפתיחת תיק בהוצאה לפועל רשאי לפותחו כנגד החייב בכל לשכת הוצאה לפועל שיחפוץ בה הזוכה רשאי להיות  מיוצג בידי עורך דין. כלומר: שיק או שטר ביטחון של החייב כלפי הבנק מספיקים לפתוח תיק הוצאה לפועל ואין צורך בפסק דין.

ההוצאות הנוספות שמשלם החייב במסגרת הטיפול  בהוצאה לפועל

עם פתיחת התיק בהוצאה לפועל, משלם הזוכה אגרה בהתאם לסוג התיק שנפתח. האגרה מתוספת לחוב המקורי שיחזיר החייב.

ואלה שיעורי האגרה:

• שטרות והמחאות: שיעורי האגרה - 1.25% מסך החוב, כשהוא משוערך, נכון ליום פתיחת התיק, וכפוף לאגרת מינימום.
• פסק דין: שיעור האגרה - 1% מסך החוב, כשהוא משוערך, נכון ליום פתיחת התיק, וכפוף לאגרת מינימום.
• משכנתא/משכון: שיעור האגרה - 1.25% מסך השטר (שטר המשכנתא; שטר המשכון), כשהוא משוערך, נכון ליום פתיחת התיק, וכפוף לאגרת מינימום.

במסגרת השגת שילום החוב באמצעות ההוצאה לפועל, מוסף לחוב המקורי גם שכר טרחתו של עורך הדין המיוצג בתיק. זאת - כי סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל מקנה לעורך הדין המייצג בתיק, אם נשלחה הודעה בידי לשכת ההוצאה לפועל, זכות לשכר טרחה.

ואלה שיעורי שכר הטרחה:

• שכר טרחה א', בשיעור 10% + מע"מ - אם העניין כרוך בפסק דין או במשכנתא; ולשכר טרחה בשיעור 15% + מע"מ - אם העניין כרוך במימוש הסך שבשיק או שבשטר.
• שכר טרחה ב' בשיעור 10% + מע"מ, הן לפסק דין, הן למשכנתא, הן לשיק, והן לשטר - אם החוב אינו מסולק במלואו.

יש עוד הוצאות, שהזוכה בפתיחת התיק בהוצאה לפועל משלם, כדי לאפשר להפנות כנגד החייב תביעה להחזרת חובו. הוצאות אלה מתוספות לחוב ואותן משלם החייב. במסגרת תיק ההוצאה לפועל, ההוצאות אשר מתוספות לחוב הן, בדרך כלל, לביצוע פעולות אלה: צו הבאה; צו מאסר; עיקולים בבית החייב; עיקולי מיטלטלין שאינם כספיים בידי צד שלישי.

יש עוד פעולות, אשר גורמות להוצאת הוצאות, שמתוספות לחוב ושהחייב משלמן - ואלה הן: איתור החייב; הוצאת רכוש; אחסנת רכוש; פרסום מימושו של רכוש; שכר טרחתו של כונס הנכסים אשר אישר ראש ההוצאה לפועל.

הוצאות לעריכת חישובים בידי רואה חשבון חיצוני, בהתאם להנחיית ראש ההוצאה לפועל, משולמות מראש כפיקדון בתיק ההוצאה לפועל, ובגמר החישוב, בהתאם לבקשת הזוכה או החייב, מתוספות לתיק או נגרעות ממנו בהתאם להחלטת ראש ההוצאה לפועל.

קיזוז התשלומים מחוב בהתאם לחוק ההוצאה לפועל

בעת מתן התשלומים שמשלם החייב מקוזזות ההוצאות בסדר להלן:

1.   על חשבון האגרה

2.   על חשבון שכר טרחתו של עורך הדין, גם שכר טרחה א' וגם שכר טרחה ב'

3.   על חשבון ההוצאות

4.   על חשבון החוב

הצמדה למדד + ריבית בשיעור 4% באורח שנתי נקבעות להוצאות, שנפסקו בתיק ההוצאה לפועל שכינויין: אגרה, שכר טרחת עורך דין; הוצאות לביצוע פעולות בתיק. כל אלה בתיק פסק דין (כולל שטרות שהוגשו במסגרת פסק הדין). בתיק שטרות - נקבעות בגין כל ההוצאות הללו: הצמדה למדד + ריבית בשיעור 5% באורח שנתי.

אם הגיש הבנק שיק להוצאה לפועל ולאחר מכן היה דיון במסגרת תיק הוצאה לפועל, יהפוך התיק: מ"תיק שטרות" צמוד מדד + ריבית בשיעור 5%, ל"תיק פסק דין" צמוד מדד + ריבית בשיעור 4%.

חובות הלקוחות בבנקים ושכר טרחת עורכי הדין בהוצאה לפועל

להוצאות מוספות-מוצמדות עוד הוצאות; והן כמוסברות להלן.

הבנקים גובים מלקוחות, אשר נגדם הוגשה תביעה לבית המשפט, שכר טרחת עורך דין והוצאות משפטיות אחרות בקשר להליך המשפטי; והכול בתוך כדי ההליך.

בהתאם להנחיית המפקח על הבנקים, לא יגבה הבנק ולא ידורש שכר טרחה והוצאות משפטיות אחרות, אלא בתום ההליכים המשפטיים; וזאת, בסכום, שפסק בית המשפט או שפסקה רשות שיפוטית אחרת, לשכר טרחת עורך דין ולהוצאות משפט.

אם לא נקבע בהוצאה לפועל שכר מסוים לטרחת עורך דין, רשאי הבנק לחייב, את החייב לו, בשכר הטרחה המינימלי, כפי שנקבע בסעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין.

במסגרת מערכת המחשב בהוצאה לפועל, ואם תיק החוב נפתח בידי עורך דין, נפסק באופן אוטומטי שכר טרחתו של עורך הדין: "שכר טרחה א'" ו"שכר טרחה ב".

מסקנות

• על הבנק להציג את ההוצאות המשפטיות שנגרמו בשל הטיפול בחוב בתוספת לחוב וליצור בשלהם הפרשה לחובות מסופקים.
• אם נפסקה לחייב החובה לשלם הוצאות משפטיות במסגרת ההוצאה לפועל, ואם הוא שילם הוצאות משפטיות אלה במסגרת התיק עוד לפני הגעת התיק לדיון משפטי - עליו להגיש בקשה לביטול ההוצאות המשפטיות.
• במסגרת הביאור על ההפרשה לחובות מסופקים, על הבנקים לציין, כי מאחר שהחובות הועברו  לטיפול חיצוני במסגרת ההוצאה לפועל - נמצא החוב המקורי בעדיפות נמוכה, והבנק הוא נושה החוב בדרגה ג'.
• אלה הנושים לפי סדר חשיבותם לצורך קבלת כספים מן  התיק שנפתח בהוצאה לפועל:
  • נושה מס' 1 - המדינה: ההוצאות שפסק בית המשפט במסגרת פסק הדין, לפני מועד הגעת התיק להוצאה לפועל.
  • נושה מס' 2 - שכר טרחתו של עורך הדין שמטפל בתיק [שכר טרחה א' + שכר טרחה ב'].
  • נושה מס' 3 - הבנק, שהחוב המקורי הוא שלו.
• יש להוסיף את הפרשי ההצמדה להוצאות, שנוספו בגין ההליך למימוש החובות קשיי הגבייה (שכר טרחה של עורך דין חיצוני; הוצאות בית משפט; הוצאות במסגרת הטיפול בהוצאה לפועל).
  כל ההוצאות ישלם החייב ויינתנו לזכאי בהצמדה למדד ובחישוב ריבית בשיעור 4% באורח שנתי. בפועל, השיעור 4% הוא רבעוני; לכן, שיעור הריבית כאן הוא, למעשה, 5%. כאשר האינפלציה השנתית היא בשיעור של 8%  - הרי  תוספת של 60% לחלק מן החוב (כ25%- הוצאות נוספות) תגרום לעלייה נוספת של 2% בחוב האמור ["החוק המסופק"].
• נדרש מהבנק להציג את מועד המימוש של החוב: החל ממתי, ומה משך הזמן עד שהחוב ימומש במלואו.
• עדיף, הן מבחינת הבנק והן מבחינת החייב, שהטיפול בחוב יישאר במסגרת הטיפול של הבנק; וראוי שהמחלקה המשפטית בבנק היא שתפתח את התיק במסגרת ההוצאה לפועל.
• אם עבר התיק לטיפול במסגרת ההוצאה לפועל - יש לדאוג, כי החייב יהיה מיוצג בתיק ההוצאה לפועל על ידי בעל ניסיון וידע בטיפול בתיקים ובחישובים בנושא הזה.

ביביולוגרפיה:

המדריך לעובד - אלמוג, עפרוני, שפרינצק.

חוק ההוצאה לפועל בר - אופיר.

חוק ההוצאה לפועל.

תקנות ההוצאה לפועל.

ידע  אישי ומקצועי בהוצאה לפועל תל-אביב.

* יועץ מס וחשבונאי אבישי ורטהיים  הוא גזבר לשעבר של ההוצאה לפועל; ובוגר המכללה למינהל בחשבונאות; ובעל ניסיון בביקורת בנקים "חובות מסופקים.

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.