"לא יכולנו שלא לשים לב לכך, שאור אורלי הינה חברת נקיון המעסיקה כ-2,000 עובדים... בהעסקה ישירה ורק העסקתם של עובדים אריתראים נעשית על ידי גורם שלישי", כתבה השופטת שקיבלה את תביעת העובד.
ביה"ד האזורי לעבודה בתל-אביב חייב לאחרונה את חברת הניקיון "טי. אנד. אם. אור אורלי שחקים" לשלם כ-24,000 שקל לעובד זר מאריתראה, שבמשך מספר שנים לא קיבל זכויות סוציאליות.
התביעה הוגשה נגד מספר גורמים: מעסיקתו הרשמית של התובע – חברת "וורקה עובדים כח אדם ופרויקטים", וכן אישית נגד שניים מבעלי המניות בה. בנוסף, התביעה הוגשה נגד חברת "אור אורלי" שניהלה את קניון G בכפר סבא בו עבד התובע.
יש לציין כי נגד חברת וורקה ניתן צו פירוק, כך שהחברה אינה יכולה למלא אחר התחייבויותיה כלפי התובע.
התובע, שיוצג על ידי עוה"ד רות רפאלי, סיפר שעבד בקניון מינואר 2012 ועד אוגוסט 2015, אך לא קיבל שורה של זכויות סוציאליות, ואף הופחתו משכרו כספים ללא הצדקה.
טענתו העיקרית הייתה כי "אור אורלי" הייתה מעסיקתו בפועל (או במשותף עם וורקה), ולכן יש לחייב אותה בכל זכויותיו.
"אור אורלי", שיוצגה על ידי עוה"ד חיות גרינברג, טענה בין היתר כי התובע הועסק על ידי וורקה, ששימשה כקבלנית משנה שלה, כך שלה אין כל חבות כלפי התובע. לטענתה, היא לא פיקחה על שעות העבודה, לא שילמה את שכרו ולא ניפקה עבורו תלושי שכר.
מנהלי וורקה, שיוצגו על ידי עוה"ד אורלי סטולרו-ספיר, טענו כי אין עילה לחיובם האישי בפיצוי כלשהו לתובע. הם טענו כי פעלו בתום לב ובאופן סביר ותקין בניהול החברה, וכן כי למיטב ידיעתם בקופת החברה הצטברו כספים מהם יוכל התובע להיפרע.
שלטה ופיקחה על העבודה
בחלקו הראשון של פסק דינה, השופטת יפית זלמנוביץ-גיסין בחנה לעומק את מערכות היחסים שבין הצדדים, וקבעה כי "אור-אורלי" שימשה כמעסיקה במשותף עם וורקה.
השופטת הגיעה למסקנה שאף שאורלי לא הנפיקה תלושי שכר, היא זו שנהנתה באופן בלעדי משירותיו של התובע, וכן שלטה ופיקחה על עבודתו, פיזית ורישומית. בהקשר זה השופטת הזכירה שמדובר במבחן מהותי ולא טכני.
חמור מכך, השופטת השתכנעה כי החברה "...הטילה מטלה זו לפיתחה של וורקה ובכך חמקה ממילוי חובותיה כלפי עובדים זרים אותם יכולה היתה להעסיק בהעסקה ישירה כפי שנכון היה לעשות".
בפסק הדין אף נכתב כי "לא יכולנו שלא לשים לב לכך, שאור אורלי הינה חברת נקיון המעסיקה כ-2,000 עובדים אותם היא מעסיקה בהעסקה ישירה ורק העסקתם של עובדים אריתראים נעשית על ידי גורם שלישי כוורקה".
השופטת אף הבהירה שלפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם לאחר 9 חודשי עבודה התובע ממילא היה אמור להיקלט כעובד אצל אורלי.
בהמשך נדחתה התביעה נגד שני בעלי המניות בוורקה, שכן השופטת לא מצאה הצדקה להרמת מסך ולחיובם האישי בתשלום.
לאחר שניתחה את התשלומים המגיעים לתובע, השופטת הורתה לאור-אורלי לשלם כ-24,000 שקל, ו-8,000 שקל הוצאות משפט. סכום הפיצוי נפסק בין היתר בגין הפקדות לקופת גמל, דמי חופשה, דמי הבראה וחסר בתשלומים. עוד נקבע כי חלק מסכום הפיצוי יופקד בנאמנות עד שהתובע ימצה את זכויותיו מול מפרק חברת וורקה וכן עד שיסתיימו הליכים שונים בהם יתברר אם מגיעות לו זכויות מסוימות מהמוסד לביטוח לאומי.
התובע ישלם הוצאות משפט בסך 8,000 שקל לנתבעים שנגדם התביעה נדחתה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין