אי החלתו של חוק שעות עבודה ומנוחה על עובדים זרים בתחום הסיעוד אינו מונע מהם לתבוע את המעסיק הפרטי בגין שלל הזכויות המגיעות להם מכח דיני העבודה. עו"ד דוד הרשקוביץ מרכז את כל המידע הנחוץ ועוזר לכם להימנע מתביעה עתידית.
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מתרחבת והולכת: עובדים זרים מתחום הסיעוד תובעים את המעסיקים בגין הזכויות המגיעות להם מכוח דיני העבודה, לאחר תקופת העסקתם ולעיתים אף לאחר ששבו למדינתם.
אחד הנדבכים המשמעותיים בתביעות המוגשות כנגד המעסיקים הוא דרישת העובדים לתשלום עבור שעות נוספות מרובות, מעצם שהייתם בסמיכות לאדם הסיעודי בו הם מטפלים במשך כל שעות היממה.
בשנת 2003 הגישה עובדת מתחום הסיעוד בשם יולנדה גלוטן תביעה כנגד מעסיקתה לשעבר לתשלום זכויותיה, ובהן שעות נוספות, תוך טענה כי היא עבדה בכל יום כ- 14 שעות.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע בפסק הדין, כי מסגרת ההעסקה היא כזו, שמצד אחד מתקיימים בה יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים ומצד שני שעות העבודה והמנוחה של העובד אינן קבועות. על כן, פסק בית-הדין, כי אין תחולה לחוק שעות עבודה ומנוחה על סוג העסקה שכזו.
כצפוי, פסק הדין בעניין יולנדה גלוטן גרר בעקבותיו סדרת ערעורים ארוכה וממושכת, עד שבית המשפט העליון הכריע, במרץ 2013, שאין מקום להחיל את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה על עובדי הסיעוד. את הכרעתו זו נימק בית המשפט באופי העבודה, המחייב יחסי אמון קרובים בין הצדדים, וכן בהיעדר היכולת לאמוד את שעות העבודה המבוצעות בפועל.
השלכות לעתיד
משמעות פסיקה זו היא, כי תביעות עתידיות לתשלום עבור שעות נוספות לעובדים מתחום הסיעוד יידחו על ידי בתי הדין לעבודה. פסק-הדין אינו חף מבעיות ועולות ממנו קושיות בשאלת הפגיעה בחוק שעות עבודה ומנוחה ובשאלת מעמדם של עובדי הסיעוד: האם עובדי הסיעוד, על אף ובזכות עבודתם הקשה, אינם זכאים לכל תמורה נוספת עבור עבודתם? בית המשפט העליון הבין את הבעייתיות הנוצרת מהחלטתו זו וקרא למחוקק לפתור אותה על ידי חקיקה מתאימה.
זכויות שאינן מותנות בחוק שעות עבודה ומנוחה
נכון לרגע זה, טרם הוצעה חקיקה המסדירה את שעות העבודה של עובדי סיעוד זרים. אולם אי החלת חוק שעות עבודה ומנוחה לא סותם את הגולל על זכויות אחרות של העובדים הזרים ועל חובות מעסיקיהם כלפיהם מכח דיני העבודה: ביטוח רפואי, דמי הבראה, ימי מנוחה, הזכות למגורים או להוצאות נסיעה ועוד הן זכויות שמגיעות לעובד על-פי חוק והפרתן עלולה לגרור תביעה, בה תמצאו עצמכם מהצד הלא נכון של המתרס.
אז אם אתם מעסיקים עובד סיעוד זר, ריכזנו עבורכם כללי אצבע שיעזרו לכם להימנע מתביעה עתידית:
1. חוזה עבודה
כשאתם שוכרים עובד סיעוד זר לעבודה, חיתמו עמו על חוזה עבודה בכתב בעברית ובשפתו של העובד.
2. שכר
השכר לו זכאי העובד לא יפחת משכר המינימום הקבוע בחוק. שכר המינימום עומד כיום על סך של 4,300 שקל לחודש ו 23.12 שקלים לשעה.
3. מגורים
המעסיק חייב לספק לעובד מגורים הולמים לכל תקופת העסקתו ועד שבעה ימים לאחר תום תקופת ההעסקה. המעסיק רשאי לדרוש מהעובד השתתפות כספית במגורים, כפי שיפורט להלן, ולנכות אותה משכרו.
4. ביטוח רפואי
על המעסיק להסדיר לעובד ביטוח רפואי פרטי לכל תקופת ההעסקה. המעסיק חייב למסור לעובד סיכום של פוליסת הביטוח בשפה שהוא מבין. גם כאן רשאי המעסיק לדרוש את השתתפותו של העובד בעלות הביטוח הרפואי ולנכות אותה משכרו, כמפורט להלן.
5. ניכויי חובה מהשכר
ניכויי החובה תקפים על שכרו של העובד הזר ממש כמו על שכרו של עובד אזרח ישראל. המעסיק חייב לבצע ניכויים במקור, עוד לפני העברת התשלום לעובד, עבור מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי.
6. ניכויי רשות מהשכר
ניכויי רשות הם ניכויים בגין מגורים, חשמל, מיסים עירוניים, ביטוח רפואי וכו'.
יש להדגיש, כי סך כל הניכויים - כולל אלה שאינם מופיעים ברשימה להלן - מוגבלים לעד 25% משכרו החודשי של העובד.
המעסיק רשאי לנכות משכר העובד את התשלומים הבאים:
• מגורים
הניכוי בעבור מגורים לעובד משתנה על-פי אזור המגורים. להלן תעריפי המגורים לפי אזור:
ירושלים: 368.33 שקלים
תל אביב: 419.13 שקלים
חיפה: 279.46 שקלים
מרכז: 279.46 שקלים
דרום: 248.42 שקלים
צפון: 228.59 שקלים.
במקרה שהמגורים הם בבעלות המעביד, ינוכה משכר העובד רק מחצית מהתעריף האזורי.
• הוצאות נלוות למגורים
המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הוצאות בגין ארנונה, חשמל, גז ומים. עם זאת, הניכוי המותר לא יעלה על 76.81 שקלים.
• ביטוח רפואי
הניכוי המותר עבור ביטוח רפואי לא יעלה על מחצית הסכום ששילם המעסיק בפועל עבור הביטוח או, לחילופין, יעמוד על 117.65 שקלים לחודש (הנמוך מביניהם).
7. ימי המנוחה
חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי כל עובד זכאי למנוחה שבועית של 36 שעות רצופות. עמדו על כך שהעובד יזכה לימי המנוחה שלו.
8. זכויות העובד ותשלומי חובה
כמו לכל עובד, גם לעובד הזר מגיע תשלום עבור הבראה, ימי חג, ימי חופש, ימי מחלה והפרשות לקרן פנסיה. יש לדאוג להעביר לעובד את כל התשלומים הללו כסדרם ובכך להימנע מתסבוכת משפטית.
לסיכום, מומלץ למעסיקים הנתבעים על ידי עובדיהם לקחת עו"ד העוסק בדיני עבודה על מנת לבדוק את כתב התביעה לעומקו ולברר מהם, אם בכלל הזכויות המגיעות לאותו עובד, ולהגיש בהתאם כתב הגנה רלוונטי ומתאים.
* עו"ד דוד הרשקוביץ עוסק בדיני עבודה, משפט מסחרי ומקרקעין.
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
לפסקי הדין המאוזכרים במאמר:
• ע"ע 157/03 גלוטן נ' יעקב
• בג"צ 1678/07 גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'
• דנג"צ 10007/09 גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין