אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שרותים משפטיים | פורום
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> זכויות עובדים בהליך של פירוק

זכויות עובדים בהליך של פירוק

מאת: שחר ולנר, עו"ד | תאריך פרסום : 02/05/2001 12:00:00 | גרסת הדפסה

הנושא החם של ימינו בתחום דיני העבודה הינו ללא כל ספק המתח ההולך וגובר שבין אינטרס המעביד להגן על השקעתו בעובדיו למול האינטרס של העובד להיות חופשי לבחור את מקום עבודתו. תניות הגבלות העיסוק נבחנו בערכאות השיפוט הגבוהות ביותר, וזכו לתגובה הנוטה לטובתו של העובד ושוללת את תוקפן החוקי של תניות אלו, בהיותן נוגדות את תקנת הציבור.

דעות רבות כבר הושמעו בעניין זה ואולם נראה שדווקא בימים טרופים אלו בהם סופגות חברות, במיוחד בתחום ההי טק, מהלומות קשות, בעייתם של העובדים אינה נסבה על הגבלת עיסוקם לאחר שעזבו את מקום עבודתם, כי אם ובמיוחד על הגנת זכויותיהם כעובדים שהשקיעו ימים כלילות במעבידם וכעת הם מחוסרי עבודה לאחר שהחברה פיטרה אותם במסגרת הליך פירוקה.

בניגוד להבטחת ההשקעה של המעביד בעובדיו, באמצעות סעיפים דרקונים בהסכם העסקה, נראה כי העובדים אינם מוגנים כלל בגין השקעת מרצם בחברה עד כי לעתים אין באפשרותם לקבל ולו את זכויותיהם הבסיסיות כעובדים.

עידן ההי טק הקפיץ באופן משמעותי את תנאיי העסקתם של העובדים במשק זה. ואולם, היום בהסתכלות מושכלת או בחוכמה שבדיעבד, נראה כי לאור גל הפיטורים השוטף במקומותנו ובשקלול השקעתם של עובדים אלה, הקפיצה הסתיימה בנפילה חופשית.

הרשימה הבאה מטרתה להציג את זכויותיהם של עובדים שחברתם הגיעה לחדלות פירעון ופיטרה אותם בעקבות התמוטטותה, כמו גם את דרכי הפעולה העמודות בפניהם לשם מימוש זכויותיהם.

שלב ההכחשה

המבנה הכלכלי החדשני שהביאו עמן חברות סטארט אפ, הביא לתלות מוחלטת בכספיהם של משקיעים. למעשה, מרביתן של חברות הסטארט אפ אפילו לא חלם ו/או תכנן על הרגע בו החברה תגיע לרווחיות כלכלית "מיושנת", קרי שההכנסות יעלו על ההוצאות. כל מבוקשן המיוחלת ואחריהן המבול. (IPO) ומטרתן היה להגיע להנפקה הציבורית

שריפת מזומנים מואצת וחוסר היכולת לגייס כספים נוספים ממשקיעים חדשים, הביאו למצב בו ביום בהיר אחד וללא כל הודעה מוקדמת מוצאת החברה כי קופת המזומנים שלה ריקה. בשלב זה נאלצת החברה להודיע על הפסקת פעילותה באופן מוחלט, ופיטוריהם של כל העובדים לאלתר.

להודעה על הפסקת הפעילות קודמת בדרך כלל תקופת הכחשה מצידם של מקבלי ההחלטות בחברה המסרבים להשלים עם חוסר יכולתה של החברה להמשיך ולגייס כספים, כך יוצא כי השלב בו מודיעה החברה על הפסקת פעילותה הינו שלב בו החברה כבר אינה מסוגלת לשלם לעובדיה את המשכורות האחרונות, שלא לדבר על פיצויי פיטורין, הודעה מוקדמת דמי הבראה וזכויות נוספות.

פירוק החברה וזכויות העובדים

חברה הנקלעת למצב של חדלות פרעון, תגיע לרוב להליך של פירוק. היוזמים של הליך הפירוק יכולים להיות, כל אחד מנושיה של החברה, וביניהם העובדים, או החברה בעצמה.

במסגרת חלוקת נכסי החברה לנושיה, החובות לעובדים נמצאים בדין קדימה, וגוברים על חובות לנושים הרגילים. משכך יפרעו ראשית חובות העובדים והנושים המובטחים האחרים, לפני חובותיהם של הנושים הרגילים.

ואולם, כפי שצויין לעיל, במרבית המקרים, בשלב בו החברה נכנסת להליך של פירוק היא כבר נמצאת במצב של חדלות פרעון וגרעון מזומנים כזה, שאינו מאפשר לה לשלם אפילו את החובות לנושים המבוטחים ובכללם לעובדים.

במצב דברים שכזה, נפתחת בפני העובדים הדרך לפנות למוסד לביטוח לאומי, שישלם להם את הזכויות אותן אין באפשרות החברה לשלם. אלא מהי? המוסד לביטוח לאומי אינו מכיר בכל הרכיבים המגיעים לעובדים מה גם שאין הוא מכיר במשכורות העתק שאליהם הורגלו העובדים בתחום ההי טק.

פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, הדן בביטוח זכויות עובדים בפירוק תאגיד, קובע אילו זכויות זכאים העובדים לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי:

בהתאם לחוק, עובד שכיר שהחברה בה עבד התפרקה, זכאי לתשלום שכר עבודה ופיצויי פיטורין שמעבידתו נשארה חייבת לו. ואולם תשלום זה מוגבל למקסימום הגמלה הקבועה בחוק, קרי - סכום מקסימלי של 10 פעמים השכר הממוצע במשק.

בנוסף לכך, יהיה זכאי העובד לקבל מהמוסד לביטוח לאומי כספים לקופות גמל אשר לא הופקדו על ידי המעביד.

שלושה תנאים מקדמיים להגשת תביעה לביטוח הלאומי:

צו פירוק - תנאי ראשון לשם הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי הוא כי יוצא צו פירוק לחברה המעבידה, וזאת על ידי בית המשפט המחוזי המוסמך לכך.

מינוי נאמן או מפרק - תנאי שני הינו כי בית המשפט המחוזי, שציווה על פירוק החברה, ימנה נאמן או מפרק מטעם בית המשפט.

אישור נאמן או מפרק - התנאי השלישי הינו כי הנאמן או המפרק יאשר את התביעה שהגיש העובד בגין זכויותיו שקופחו.

הזכויות שישולמו על ידי הביטוח הלאומי

שכר עבודה - כהגדרתו בסע' 1 לחוק הגנת השכר.

עובד זכאי לקבל מהביטוח הלאומי את שכר העבודה שלא שולם לו על ידי מעבידו עד ליום הפסקת העבודה. במסגרת זו, יחושבו המשכורת הבסיסית, שעות נוספות, פרמיה, עמלות, מענקים, תוספת מאמץ, תוספת מחלקתית, ותוספת מקצועית.

בכלל זה ישלומו דין חופשה, פדיון חופשה ותמורת חופשה, עבור ימי החופשה שנשארו לזכות העובד כמופיע בתלוש השכר האחרון, וזאת עד למקסימום ימי החופשה שניתן לצבור על פי חוק חופשה שנתית.

בניגוד לרכיבים האמורים, הודעה מוקדמת, החזר הוצאות רכב, טלפון וכיו"ב אינם מוכרים על ידי הביטוח הלאומי שכן הם אינם נכללים בהגדרת "שכר עבודה" כאמור בחוק הגנת השכר.

פיצויי פיטורים

במידה והעובד אינו מבוטח בקופת גמל המכסה גם את פיצויי הפיטורים בהסכם פנסיה מקיפה, הביטוח הלאומי ישלם או ישלים את החסר.

קופות גמל

המוסד לביטוח לאומי יעביר לקופת הגמל את הסכומים שלא הועברו לה על ידי המעביד וזאת עד לסכום של פעמיים השכר הממוצע במשק.

הבעייתיות הגדולה בכל העניין הינה איפה אי כיסויו של הביטוח הלאומי את כל החובות המגיעים לעובד וזאת לאור המשכורות הגבוהות ותנאיי העסקה המשופרים שהונהגו בעולם ההי טק. במיוחד נכונים הדברים לאור העובדה כי מקסימום הגמלה שתשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי, הינה 10 פעמים השכר הממוצע במשק.

כך יוצא כי עובדים רבים לא יזכו לקבל את כל הכספים המגיעים להם. באם סכום תביעת העובד עולה על סכום הגמלה המקסימלי, בתחילה ישולם שכר העבודה ורק לאחר מכן ישולמו פיצויי הפיטורין.

כיצד בכל זאת יכולים העובדים להגן על עצמם?

מעצם העובדה כי ישנם רכיבים רבים וכספים רבים שאינם מכוסים על ידי המוסד לביטוח לאומי, על העובדים מוטלת האחריות להיות קשובים וערים למצבה של החברה בה הם עובדים, וזאת בכל שלבי עבודתם. כך יוכלו העובדים לדאוג לכך כי "ההצתה המאוחרת" של מקבלי ההחלטות בחברה בדבר מצבה הסופני תוצת מבעוד מועד ותמנע נזקים נוספים.

באם מתחילים להתעורר סימנים על תחילת התמוטטה של החברה, כגון: עיכוב בתשלום המשכורות, אי העברת כספים לקופות הגמל או ביטוח המנהלים ואפילו שמועות על מצב החברה, כדאי מאוד להתחיל בבדיקה שתבהיר את המצב האמיתי. מטרתה של החברה הינה לדחות את הקץ ולנצל את תפוקת העובדים במקסימום ועד ליומם האחרון, לשם כך ינסו בעלי השליטה להרגיע את הרוחות ובמקרים מסוימים אף להסתיר את מצבה האמיתי של החברה.

בשלב זה מן הראוי כי העובדים יאחדו כוחות ויתאגדו, יחלו בבדיקת זכויותיהם כפי שהן מופיעות בהסכמי העובדה ויקבלו ייעוץ מתאים על מנת לעמוד למול ההנהלה ולדרוש פרטים בנוגע למצבה האמיתי של החברה. בנוסף לכך ולעתים אף חשוב מכך הבנה מוקדמת של המצב יכולה לחסוך זמן יקר באיתור מקום עבודה חלופי על מנת לצמצם באופן משמעותי את הנזק בהודעות פיטורים מפתיעות.

כמו-כן, פתוחה בפני העובדים בחינת תפקודם של מקבלי ההחלטות בחברה, כך שבמידה וימצא כי הוברחו נכסים ו/או בוצעו פעולות שרוקנו את החברה מנכסיה על חשבונם של העובדים, יוכלו העובדים לתבוע את נושאי המשרה ובעלי המניות באופן אישי ולהפרע את אותו חלק שאין באפשרותם לתבוע מהחברה ו/או מהמוסד לביטוח לאומי. כמובן שישנם תנאים לחיובם של נושאי המשרה ובעלי המניות באופן אישי, ושאין זה המקום לדון בהם.

לסיכום

סינדרום הבהלה לזהב שוב מגלה כי סופו להוות השראה לסרט המשך המציג את הצד האימתני והבוצני של אותו חלום ורוד שעתיד להתנפץ.

התפכחות המשק בנוגע לעולם ההיי-טק "זכתה" להשלכות כלכליות שטרם ידענו כמותן. אין יום שעובר מבלי שנשמע על חברות שנסגרו, משקיעים התובעים את כספם חזרה, ופיטורים של מאות עובדים.

בהתחשב בשעות העבודה המטורפות שנדרשו עובדיי ההיי טק להשקיע )בציפייה למימוש האופציות שנתגלו כחסרות ערך(, גל הפיטורים האדיר, אי תשלום המשכורות, כמו גם חוסר היכולת לתבוע ולהפרע! מהחברה המעבידה )וה.. א-סולבנטית(, כך שמפוטרים רבים נאלצים לתבוע את כספם מהביטוח הלאומי )שכידוע אינו מכיר במשכורות מרקיעי השחקים שעובדי ההיי טק התרגלו אליהן... יתכן שתנאיי העסקה המשופרים להם זכו העובדים, בתחילת דרכם בחברה, יתגלו כלא כדאיים.

על מנת לצמצם במקסימום את הנזק לעובדים, עליהם להיות עם יד על הדופק לגבי מצב החברה בה הם מועסקים.

לעיון במאמרים ופסקי דין נוספים בדיני עבודה לחצו כאן

לעיון במאמרים ופסקי דין נוספים בדיני תאגידים לחצו כאן


*עו"ד שחר ולנר הינו שותף במשרד ולנר ושות', מתמחה בדיני עבודה, תאגידים, אינטרנט ועורך תחום www.PsakDin.co.il "וקניין רוחני, ממקימי אתר המשפט הישראלי "פסקדין ההיי טק, אינטרנט וקניין רוחני באתר. עו"ד ולנר הינו יו"ר הועדה לסיוע משפטי של לשכת עורכי הדין ומתנדב בתנועה למלחמה בעוני.

**כל המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ, עיצוב: סטודיו מילינק'ה