לפסק הדין בעניין שפי אברהם נ' ארליך אריה
התובע, מתווך נדל"ן, הציג לנתבעים בית בראשל"צ. בעקבות תיווכו נקשרו הנתבעים בעסקת רכש עם מוכרי הדירה. אולם, לימים ההסכם בוטל מחמת טענת הנתבעים כי נתגלו בדירה חריגות בניה משמעותיות, אשר לא היו ידועות להם קודם לכריתת העסקה. הנתבעים טענו, כי בנסיבות העניין נשמטת זכאותו של התובע לדמי תיווך, מחמת שלא גילה להם את המידע המהותי שהיה בידו לעניין חריגות הבניה.
השופטת ד"ר איריס סורוקר דחתה את טענות הנתבעים, וקבעה כי אמנם מתווך חייב לנקוט רמת זהירות מוגברת כלפי לקוחותיו, אך אחריותו איננה בלתי מוגבלת.
במקרה הנדון, הנתבעים הודו כי ידעו על קיומן של חריגות בניה, אם כי טענו כי היקף החריגות שהיה ידוע להם היה קטן מזה שנחשף בסופו של יום. " ידיעה זו של הנתבעים חייבה אותם לערוך בדיקה מסודרת בדבר מצב חריגות הבניה בבית ביחס להיתרי הבניה... ואולם, הקונים במקרה דנא לא ערכו כל בדיקה משמעותית", כתבה השופטת בפסק הדין.
בהתאם לכך נקבע, כי לא היה למתווך יתרון כלשהו על הנתבעים שידעו על עצם קיומן של חריגות הבניה ונעזרו בעורך דין לצורך ייצוגם, ועל כן הוא זכאי לתשלום דמי תיווך בסך של 43,842 שקלים.
לפסק הדין בעניין שפי אברהם נ' ארליך אריה
למדור מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.