- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
העליון: הבנק שנמנע מיצירת שעבוד לא יפרע ממניות שאינן בבעלות הלווה
לפסק הדין בעניין ברים נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
בית המשפט העליון קבע ברוב דעות, כי בנק שהסתמך על הצהרת איתנות פיננסית לפיה הלווה מחזיק במניות, אולם לא וידא שאכן הועברו אליו ונמנע מיצירת שעבוד עליהן, לא יוכל להיפרע מהן.
לשם קבלת אשראי מבנק לאומי לפתיחת עסק, הציג אחד המערערים (אחים) לבנק מסמכים להוכחת מצבו הפיננסי לרבות תצהירו של אחיו לפיו הוא מעביר אליו את חלקו במניות החברה ללא תמורה וכן מכתב המעיד על שווי הבעלות. הבנק העניק אשראי למערער, אולם לא וידא כי המניות אכן הועברו ולא הטיל שעבוד עליהן. שנים לאחר מכן, כאשר לא נפרע האשראי, ביקש הבנק להיפרע ממניות אלו, אולם האחים הודיעו לבנק, כי העברת המניות כלל לא התקיימה לבסוף.
ביהמ"ש המחוזי הצהיר כי האח אכן בעלים בשליש ממניות החברה, בהתאם לתצהיר, לאחר שקבע כי אין האחים יכולים להתכחש למצג אותו הציגו לבנק ועליו הוא הסתמך במתן האשראי.
השופטת פרוקצ'יה קיבלה את ערעור האחים וקבעה, כי לא ניתן היה להעניק "הצהרה קניינית" באשר למניות האח בחברה, שכן מעולם לא בוצעה העברת המניות- משפטית או פיסית, והבנק לא ביצע שעבוד עליהן. הבנק אמנם יכול לבקש הוכחות למצבו הפיננסי של הלווה, אולם מצב זה אינו קבוע, אלא נכון למועד ההלוואה בלבד, ויכול להשתנות עד מועד הפירעון, ובנק המעוניין להבטיח את פירעון ההלוואה, חייב לדרוש בטחונות בדמות שעבודים קנייניים וכיו"ב. בהיעדר שעבוד כזה, נקבע, אין הבנק יכול להסתמך על הצהרת האיתנות כדי להיפרע מהמניות.
"עקרונות ההשתק והמניעות...", כך נקבע, "אינם יכולים ליצור זכויות קנין בבחינת יש מאין מקום שזכויות כאלה לא נרכשו". עם זאת נקבע, כי אמנם אין במקרה זה לבנק עילה קניינית כלפי האח הלווה, אולם ייתכן ותהיה לו עילת תביעה חוזית או נזיקית, בגין הצהרת שווא באשר למצבו הפיננסי.
לתוצאה זו הצטרף השופט דנציגר, שציין כי "על אף התנהגותם חסרת תום הלב של המערערים, לא ניתן לסייע לבנק וליתן לו את הסעד המבוקש". בדעת מיעוט סבר השופט רובינשטיין, כי לאור אחריותם המשותפת של הצדדים למצב שנוצר, ובהתחשב בחוסר תום הלב בו נהגו האחים, יש מקום לאפשר לבנק להיפרע ממחצית שווי המניות שנותרו בידי האח השני.
לפיכך, התקבל הערעור. בשל הנסיבות לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המערערים: עו"ד יצחק אבירם
- ב"כ המשיבים: עו"ד רונן קצף
לפסק הדין בעניין ברים נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
למדור: בנקאות והוצל"פ
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
