בעלת בית קפה בתל-אביב טענה שהבנק לא מיידע על הבדלים במגבלת הפקדת שטרות במכשירים האוטומטיים השונים. לאחר שהתברר שמדובר בנזק מזערי ללקוחות, הסכימו הצדדים על הסתלקות בתמורה לעדכון הלקוחות ולתרומה. ביהמ"ש אישר.
חברת "קנדי בר קפה" – בעלת בית קפה בתל-אביב –מפקידה מדי יום מזומנים שקיבלה מלקוחות במכשירים האוטומטיים של בנק הפועלים.
יש לכם סיבה לתביעה ייצוגית?
עורך דין תביעות יצוגיות
בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישה החברה בדצמבר 2014 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב היא טענה שהבנק מטעה את לקוחותיו, נוהג כלפיהם בחוסר תום לב, מתעשר על חשבונם ומתרשל כלפיהם. כל הטענות הללו הועלו בעקבות בעיה שזיהתה באפשרויות הפקדת המזומנים במכשירים האוטומטיים שמוצבים בסניפים השונים.
לדבריה, חלק מהמכשירים מאפשרים להפקיד עד 50 שטרות בו-זמנית ואילו חלק אחר מאפשרים הפקדת 90 שטרות. מאחר שהמכשיר אינו מודיע על איזה מהסוגים הוא נמנה, יוצא שאם עברת אותה עליך לבצע הפקדה נוספת, שגם עליה נגבית עמלה.
לטענת החברה הבנק מפר את חובת הגילוי כלפי הלקוחות בכך שאינו מיידע על אודות מגבלת השטרות או על ההבדלים בין המכשירים.
טענות הבנק היו ששירות הפקדת המזומנים התפתח בשלבים ולכן ישנן מכונות שונות. ואולם, לפי הבנק, הוא נוהג למסור ללקוחותיו את כל המידע באשר לעלות השירות והעמלות הנגבות על השימוש בו.
כך, לקוח שמפקיד מעבר למכסת השטרות האפשרית מקבל הודעה לפני סיום הפעולה, שמציעה לו לחזור בו מהפעולה ללא עלות או לסיים אותה ולשלם עמלה. בשלב זה יש בידי הלקוח את כל המידע הרלוונטי כדי להחליט באופן חופשי ומושכל אם להמשיך בהפקדה או לא.
הבנק טען שאין למבקשת עילה אמיתית, וגם אם הייתה כזו – בדיקה שערך העלתה כי סכום העמלות העודף עומד על כ-260 אלף שקל בלבד – סכום שלא מצדיק ניהול הליך משפטי-ייצוגי. משנודע למבקשת על הסכום הנמוך, היא הסכימה שאין טעם לנהל את ההליך.
לאחר שהבנק התחייב להעביר תרומה של 50 אלף שקל לאגודה למלחמה בסרטן וליידע את הלקוחות על ההבדלים בין המכשירים ועל מכסת השטרות, הגישו הצדדים בקשה לאישור הסתלקות, שמשמעותה הפסקת ההליכים.
בתוך כך, התבקש בית המשפט לפסוק למבקשת גמול של 15 אלף שקל בתוספת מע"מ ושכר טרחת עורך דין של 35 אלף שקל בתוספת מע"מ.
השופט רחמים כהן ציין כי בהתאם לפסיקות האחרונות, דרך המלך בענייני הסתלקות היא להימנע מתשלום גמול ושכר טרחה למסתלקים, כיוון שהדבר מעלה חשש הן מפני הגשת תביעות סרק והן מפני הסתלקות מתביעות מוצדקות רק כדי לקבל את הכסף.
ואולם, מקרה זה, ציין השופט, נמנה על אותם מקרים חריגים ומיוחדים המצדיקים סטייה מהכלל.
השופט מנה מספר טעמים להחלטתו: ראשית, מדובר בבקשה איכותית ומנומקת, שלא הוגשה "בחופזה וכלאחר יד", והעלתה, לכאורה, שאלות בנוגע לחובת הגילוי והדיווח של הבנק.
בנוסף, פערי המידע בין הצדדים הביאו לכך שרק לאחר שהבקשה נודע למבקשת שהנזק לקבוצה נמוך משחשבה.
הטעם האחרון הוא שהסדר ההסתלקות ישרת את לקוחות הבנק, לאור התחייבותו לעדכן את תוכנות ההפעלה של המכשירים ולפרסם הודעה באתר האינטרנט על מגבלת השטרות וההבדלים בין המכשירים השונים. לכך מתווספת גם התרומה עליה הסכימו הצדדים.
טעמים אלה, קבע השופט, מצדיקים לקבל את הבקשה כולה, כולל הגמול ושכר הטרחה המבוקשים. השופט הורה לעורכי הדין של הצדדים להודיע לו תוך 90 יום אם הבנק עמד בהתחייבויותיו.
- ב"כ המבקשת: עו"ד אברהם (אבי) רוקח
- ב"כ המשיב: עו"ד פנחס רובין, עו"ד עופר פליישר, עו"ד תום אלקלעי
* עו"ד שגיא דותן עוסק בתביעות ייצוגיות
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין