בגלל הרשלנות של הבנק הצליח הגרוש לרוקן חשבון עם קרוב למיליון שקלים, ומנע מאשתו לשעבר את היכולת לגבות כספים שנפסקו לה במסגרת הליכי הגירושים
בנק הפועלים חויב לאחרונה לשלם פיצויים של כ-650 אלף שקלים לאישה שלא הצליחה לגבות מהגרוש שלה את הכספים שהגיעו לה במסגרת הליכי הגירושים, משום שעיקול על החשבון שלו הוסר בטעות. השופט עדי הדר מבית משפט השלום בתל-אביב דחה את טענות ההגנה השונות שהעלה הבנק, וקבע שהרשלנות שלו גרמה לאישה נזק.
בני הזוג התגרשו ב-2015 וחתמו על הסכם גירושים בבית הדין הרבני, במסגרתו הבעל היה צריך לשלם לאשתו כספים. כחודש לאחר מכן, בית הדין הוציא צו עיקול על חשבון הבנק שלו לצורך הבטחת הכספים וקבע שהוא יישאר בתוקף עד להוראה אחרת. האישה הודיעה לבנק על הצו והוא אישר את העיקול ומסר לה שבחשבון ישנם 917 אלף שקלים.
כעבור כ-3 שנים, לאחר שבית הדין הורה לבנק להעביר לאישה 50,000 שקלים מהחשבון, התברר שנשארו בו רק 18,000 שקלים. הבנק הסביר שהגרוש הטעה את אחד הבנקאים והעיקול בוטל בטעות, ופיצה את האישה באופן חלקי. ב-2019, כשבית הדין הרבני קבע בפסק דין שהאישה זכאית לקבל כ-560 אלף שקלים נוספים מהחשבון, היא לא יכלה לממש אותו מאחר שהחשבון התרוקן.
בתביעה שהגישה האישה נגד הבנק היא טענה כי התרשל במילוי צו העיקול ובגלל זה הגרוש שלה הצליח להבריח את כל הכספים בחשבון.
הבנק התגונן בשלל טענות. בין היתר הוא טען שהאישה הייתה צריכה לאשר את הצו בבית המשפט למשפחה; שב-2017, כשהתיק נסגר, העיקול בעצם בוטל ושהגרוש אשם כיוון שהטעה את הבנקאי.
השערות וסברות
אבל השופט עדי הדר דחה את כל הטענות. באשר לטענת ההטעיה הוא הבהיר שגם אם הבנק היה מוכיח שהגרוש הטעה את הפקיד – מה שלא קרה – זה לא היה מוריד מהאחריות שמוטלת עליו לבדוק את המידע היטב לפני הסרת העיקול. בכל מקרה, את הטענות שלו בעניין הוא צריך להפנות לגרוש, ציין.
השופט המשיך וקבע כי הטענה שהתובעת הייתה צריכה לאשר את העיקול בבית המשפט למשפחה לא נכונה חוקית ונטענה באופן סתמי, בפרט כשב-2015 הבנק אישר ורשם את העיקול.
לגבי ההחלטה על סגירת התיקים נקבע כי לא נכללה בה הוראה לביטול צו העיקול, ובית הדין הרבני קבע מפורשות שהצו יהיה בתוקף "עד להוראה אחרת". מעבר לכך, הבנק לא זימן לעדות עובדים שהיו מעודכנים בהשתלשלות העניינים ולא הציג מסמכים כלשהם כדי להוכיח שהצו בוטל בעקבות סגירת התיקים. נראה, ציין השופט, שהטענה הזו עלתה כניסיון להסביר את הטעות בדיעבד.
בסיכומו של דבר, השופט קבע כי מהראיות והעובדות שהוצגו בפניו עלה כי הבנק לא רשם את העיקול כמו שצריך, ולכן הגרוש הצליח לפעול בחשבון ללא הגבלה. השופט אף הפנה לכך שכשהתובעת "עלתה" על המחדל ב-2018 הבנק הודה בטעות ואפילו פיצה אותה באופן חלקי, ורק לאחר מכן החל להעלות טענות שונות להגנתו "שכל כולן השערות וסברות".
לפיכך נקבע כי הבנק התרשל כשלא פעל על-פי הצו ובכך גרם לאישה נזק של כ-560 אלף שקלים. השופט הורה לבנק לפצות אותה בסכום זה בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, וכן לשלם לה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 50,000 שקלים.
עו"ד שרון אורן
עוסק/ת ב-
בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין