אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> המצאת מסמכים לחו"ל בבתי המשפט לענייני משפחה- כיצד ?

המצאת מסמכים לחו"ל בבתי המשפט לענייני משפחה- כיצד ?

מאת: יואל ריפל, עו"ד | תאריך פרסום : 29/03/2011 13:00:00 | גרסת הדפסה

מבוא:

סמכות השיפוט הבינלאומית של בתי המשפט בישראל בנושאים אזרחיים הוסדרה במסגרת תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי,התשמ"ד 1984.

מאמר זה איננו עוסק בענין הסמכות הבינלאומית,של בתי המשפט לענייני משפחה, אלא בפן הפרקטי – כיצד יש לבצע המצאה כזאת.

מאז כניסתו לתוקף של חוק בית המשפט לענייני משפחה,לא עמדה        להכרעה ישירה הסוגיה-כיצד יש להמציא כתבי בי דין של בתי  המשפט לענייני משפחה לחו"ל, ובכל מקרה ומקרה ניתנו החלטות "אד הוק". עם השנים נוצר נוהג  של המצאת כתבי בידין לחו"ל בבתי המשפט למשפחה-עליו נפרט בהמשך.

הח"מ סבור כי ראוי לאמץ את הנוהג הנ"ל, תוך סטייה מהתקנות המסדירות המצאתם של כתבי בי דין לחו"ל.

המצאת מסמכים לחו"ל – רקע כללי

בשנת 1975 הותקנו "תקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965- תשל"ו 1975" (להלן "תקנות ההמצאה לחו"ל").

התקנות מאשרות חלק מאמנת האג משנת 1965 כאשר תקנה 5 מורה על הדרך בה יש להמציא  מסמכים לחוץ לארץ – דרך   מסורבלת ויקרה, המחייבת בין השאר הפקדת ערבות.

האמנה ותקנות ההמצאה לחו"ל, מורות כי לאחר קבלת היתר המצאה לפי תקנה   500 לתקנות סדר הדין האזרחי, על המבקש  להגיש בקשה סטנדרטית  להמצאה מחוץ לתחום המופנית למנהל בתי המשפט הפועל כרשות מרכזית לעניין האמנה, לפי טופס הנספח לאמנה.

על מנהל בית המשפט למסור את כתבי הדין לרשות המרכזית בחו"ל בכפוף להפקדת עירבון, וזאת לאחר שמנהל בתי המשפט בישראל אישר כי הבקשה תואמת את הוראות האמנה. סע' 10 לאמנה מאפשר דרכים אלטרנטיביות להמצאת כתבי בית דין לחו"ל ובלבד שהמדינה הזרה לא הצהירה על התנגדותה לדרכי ההמצאה האלטרנטיביות.

שאלת המצאתם הפרקטית של כתבי בית דין לחו"ל מתחדדת ומתעצמת   כאשר ההמצאה נעשית אל מדינות שהצהירו על התנגדותן להמצאת כתבי בית דין זרים לתחומיהן שלא על פי הוראות האמנה (לדוגמא-גרמניה),שכן במקרה זה, המצאה שלא על פי האמנה עשויה להיות כשרה על פי הוראות בית המשפט בישראל, אך פסולה על פי חוקי המדינה,אליה מיועדת ההמצאה.

אמנות בינלאומיות הדנות בעניינים מהותיים, סובסטנטיבים, מול אמנות בינלאומיות הדנות בעניינים פרוצדורליים – טכניים.

הפסיקה בישראל הבחינה, בין הוראות סובסטנטיביות שבאמנות בינלאומיות, אשר אומצו על ידי הדין הישראלי, לבין אמנות בעלות אופי פרוצדוראלי.

כך, למשל, נוהגים בתי המשפט בישראל, לפרש, באופן דווקני את הוראות אמנת האג בנושא חטיפת ילדים.

            לעומת זאת, נוהגים בתי המשפט בישראל ביתר בגמישות, בהחלת סעיפים טכניים של אמנות בינלאומיות, שאומצו בישראל. 

בפסק דין שניתן ע"י כב' בית המשפט העליון (כב' השופטת דורנר) ברע"א 8402/03  Raytheon Companyנ' אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ, נקבע כדלקמן:

" ...במספר פסקי דין והחלטות של בית המשפט העליון נקבע, כי ניתן לוותר על הדרישות הטכניות הקבועות בחוק ובתקנות אם ניתן להוכיח את ההמצאה בדרך אחרת, ישירה או עקיפה. דעתי היא, כי דרך ההמצאה הינה שאלה טכנית גרידא, ואין בה כדי להשפיע על הסוגיה המהותית של האפשרות לקיים הליך נגד צד, שהוכח כי קיבל בפועל את כתבי הטענות הרלוונטיים".

אגב, במקרה שנדון בפסה"ד הנ"ל, רע"א 8402/03, הומצאו כתבי בי דין לחו"ל באמצעות הדואר,

על פי החלטת רשם ביהמ"ש בישראל. המערער ביקש לבטל החלטת הרשם, לפיה המצאת כתבי בי

דין ישראלים לחו"ל תיעשה בדואר .   הן כב' ביהמ"ש המחוזי, שם הוגש הערעור הראשון והן

ביהמ"ש העליון, בסיבוב שלישי דחו את הערעור, והכשירו את החלטת הרשם, לפיה המצאת כתבי

בי דין לחו"ל תיעשה בדואר ולא על פי הוראות תקנות ההמצאה לחו"ל.

ההלכה שנקבעה בבר"ע 8402/03  הנ"ל מתיישבת עם מגמת הפסיקה הנוטה להחיל את את כלל

"הידיעה" בנוגע להמצאת מסמכים.

בבש"א 1788/06 רונית קלינגר נ' שלמה זקס ואח', קבע כב' בית המשפט העליון (מפי כב' השופטת פרוקצ'יה), כי כלל "הידיעה" אינו אלא אחת ההשתקפויות של חובת תום הלב הדיונית המוטלת על כל בעל דין באשר היא, המחייבת כל מי שמעורב בהליך משפטי לנהוג בדרך הוגנת כלפי יריבו, וכלפי מערכת השיפוט שבמסגרתה נדון עניינו.

מטרת האמנה ותקנות ההמצאה

בע.א. 713/75פרנקל נ' קאופמן פד"י 5 (3) 449, דן כב' הנשיא זוסמן   (בתוארו אז) בחוקיות המצאת מסמכים לחו"ל, שלא בוצעה על פי תקנות ההמצאה.   באותה פרשה קבע כב' הנשיא זוסמן:

"... התקנות שלנו אינן מגבילות שיקול דעתו של בית המשפט כל הגבלה שהיא וכל דרך  המצאה

שבית משפט ישראל מצווה עליה היא כשרה למהדרין ובלבד שהיא עשויה  להשיג את המטרה

ולהודיע לנמען כי נפתח נגדו הליך משפטי בישראל". (ההדגשה לא במקור .ר.).

האמנה ותקנות ההמצאה לחו"ל – מועד התקנתן

תקנות ההמצאה לחו"ל הותקנו בישראל בשנת 1975, לפני 36 שנים(!!).

חוק בית המשפט לענייני משפחה, נכנס לתוקפו בשנת 1995, דהיינו לפני 16 שנה קרי-20 שנים לאחרהתקנת תקנות ההמצאה לחו"ל. לפער המועדים הללו חשיבות מכרעת בסוגיה דנן.

בפסק דין שניתן ע"י כב' בית המשפט המחוזי בת"א (כב' השופטת אלשיך) בת.א. 1268/92 נקבע (הדגשה שלי – י.ר.):

"נושא המצאת כתבי בי דין על פי האמנה, הורתו בתקופה בה היה קושי בהמצאת

מסמכים אל מעבר לים. הקושי נבע הן מהבחינה הטכנית, דהיינו דלות האמצעיים

הטכניים שעמדו לרשות בעלי הדין, והן בשל מיעטו היחסים הדיפלומטיים והנציגויות

הדיפלומטיות בין המדינות.אולם, עם השנים, השתכללו האמצעים הטכניים העומדים

לרשות בעלי הדין. כיום פתוחה בפניהם הדרך להמציא מסמכים באמצעות הדואר,

באמצעות פקסימליה וכד'.

יתרה מזאת, עם השנים אף התפתחו יחסים דיפלומאטיים בין המדינות. לאור זאת, אין

כל סיבה שהאמנה תהווה "מיטת סדום" ותחסום את שיקול דעתו של בית המשפט. מה

גם, שנראה, כי האמנה צפתה זאת, ולפיכך לא חסמה בהוראותיה את שיקול דעתו של

בית המשפט.

לשון תקנות 500-503 קובעת, כי בית המשפט רשאי להתיר המצאה של כתבי בית-דין אל מחוץ למדינה...

...שאלת חוקיותה של ההמצאה תיבחן על פי הדין הפנימי של מדינת ישראל".

על כן, לדידה של כב' השופטת אלשיך, חלוף הזמן ושכלול אמצעי הקומוניקציה, מהווים נימוקים

לסטייה מהוראותיהן של תקנות ההמצאה לחו"ל,כאשר חוקיותה של ההמצאה תיבחן על פי הדין

הפנימי של מדינת ישראל ולא על פי דין המדינה אליה מיועדת ההמצאה.

מדינת ישראל אימצה רק חלק מסעיפי האמנה.

תקנה 10 לתקנות ההמצאה לחו"ל קובעת:

"10 למעט מקום שמדינת היעוד מצהירה על התנגדותה לכך, לא תניח אמנה זו מכשול:

א.         לאפשרות לשלוח במישרין באמצעות הדואר כתבי בי דין לבני אדם הנמצאים בחוץ

            לארץ".

ב.         לאפשרות לגבי פקידים משפטיים.. להביא לידי המצאה.....

ג.               ..........."    

כב' השופטת  בינייש (כתוארה אז) החליטה בע.א. 6796/97ברג נ' ברג– פד"י נ"ד (1) כדלקמן:

"במועד אשרור האמנה, הצהירה ממשלת ישראל כי:       

מדינת ישראל תביא, בכל הנוגע לסעיף 10 ס"ק (ב) ו-(ג) של האמנה להמצאתם של כתבי בי

דין, אך ורק, באמצעות הנהלת בית המשפט....     

הנה כי כן ... מדינת ישראל לא ראתה להסתייג מהמצאה בהתאם לאמור בסעיף קטן 10 א'

" – (קרי המצאה באמצעות הדואר הערה שלי י.ר.).

ובהמשך: "אשר על כן, ההמצאה שנעשתה במקרה שלפנינו באמצעות   הדואר נעשתה כדין".

אומנם האמור בע.א. 6796/97  הנ"ל מתייחס להמצאת כתבי בי דין זרים בישראל, ואולם

מטבען וטיבן של אמנות בינלאומיות שהן מבוססות על הדדיות וכבוד הדדי של ערכאות שיפוט

בינלאומיות.

על כן, כפי שכתבי בי דין המומצאים בישראל באמצעות הדואר תקפים   – כך גם כתבי בי דין של בתי משפט בישראל המומצאים בחו"ל  באמצעות הדואר – תקפים.

הגמישות הפרוצדוראלית בבתי המשפט לענייני משפחה

            סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, מורה כי:" בכל עניין של דיני

ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, על פי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו

הטובה ביותר לעשיית משפט צדק".

יחד עם הוראת הגג בסעיף 8 (א) לחוק,התקין מחוקק המשנה את תקנה 258ב (ג) לתקנות סדר

הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 לפיה, בית המשפט רשאי לסטות מההוראות שבפרקים אחרים

בתקנות הללו, למעט פרק כב' 1, ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק.

ההליכים הנדונים בבתי המשפט לענייני משפחה דורשים לעיתים זריזות,   עד כי כל שיהוי עלול

לפגוע בטובת הצדדים המתדיינים, לרבות בקטינים. דרכי ההמצאה של מסמכים לחו"ל על פי

תקנות ההמצאה לחו"ל,מסורבלות וממושכות - דבר העומד בסתירה לאופי הדינאמי-והזריז של

ההליכים בענייני משפחה.

בנוסף, דרכי ההמצאה על פי תקנות ההמצאה לחו"ל יקרות וכרוכות בבטוחות כספיות.

לענין זה פסק כב' השופט מר חיים פורת בבר"ע 519/96 (ת"א) זיסמן נ' זיסמן פס"מ נ"ו (3) 45  כדלקמן:

"לא תמיד בני הזוג המתדיינים בבית המשפט (לעניני  משפחה- הערה של י.ר.) הם בעלי

מצב כלכלי כזה  היכולים להשקיע כספים  הרבה במשפטים. קיימות ראיות שכדי להביאן לפני בית המשפט יש צורך בכספים הרבה,יתכן מאוד שחוסר האפשרות הכלכלית תביא לידי עיוות המשפט ולאי צדק,ואלה המקרים שאליהם התכוון המחוקק שבית המשפט לעניני משפחה יוכל לקבלם כראיה, אפילו הייתה זו ראיה שאינה קבילה בבית משפט אזרחי רגיל,אם,אכן,חושב בית המשפט שעשיית הצדק מחיבת זאת".    

את העיקרון הגלום בדבריו הנ"ל של כב' השופט חיים פורת,לדידו של הח"מ, יש להחיל אף לעניין המצאת כתבי בי דין לחו"ל, שהרי ההמצאה על פי תקנות ההמצאה לחו"ל עלולה לגרום כדברי השופט פורת ל"עיוות המשפט ולאי צדק",לאור ההוצאות הכרוכות בכך.

הנוהג שהשתרש בבתי משפט לענייני משפחה ביחס להמצאה מחוץ לתחום

הנוהג שהשתרש בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל, בכל הנוגע להמצאת כתבי בי דין לחו"ל – הוא המצאתם בדואר רשום עם "אישור מסירה", שלא על פי תקנות ההמצאה לחו"ל.

המצאת מסמכים לחו"ל בבתי הדין הרבנים

כידוע, על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) התש"ג, 1953, ניתנה בנסיבות שונות לביה"ד הרבני סמכות שיפוט בינלאומית לגבי תושבים זרים.

סמכות זאת הורחבה על פי התיקון לחוק הנ"ל משנת תשס"ה (2005).   תקנה מ"א לתקנות הדיון

בבתי הדין הרבניים בישראל שנ"ג מורה כי:

            "לא יישלחו כתבי בית דין לנתבע הנמצא מחוץ לתחום מדינת ישראל אלא לאחר שמזכירות בית הדין תקבל אישור בית הדין בדבר הצורך בכך".

הנוהג בביה"ד הרבני הוא שלאחר שכב' ביה"ד מתיר המצאת כתבי בי דין מחוץ לישראל,

ההמצאה מבוצעת בדואר רשום – עם אישור מסירה.

אם תאמר שהמצאת מסמכים לחו"ל מטעם בתי המשפט לעניני משפחה, צריכה להתבצע על פי תקנות ההמצאה לחו"ל בלבד, עלול להיווצר מצב אבסורדי, ,כאשר מסמכים מטעם ביהמ"ש לענייני משפחה יומצאו  לחו"ל על פי תקנות ההמצאה לחו"ל ואילו מסמכים  מטעם ביה"ד  הרבני יומצאו לחו"ל בדואר.מאחר ובנושאים שונים קיימת סמכות מקבילה לבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט לענייני משפחה, הרי שעלול להיווצר שוני ביחס לאופן ההמצאה של מסמכים לחו"ל,לגבי אותו עניין עצמו- והכל לפי הערכאה הדנה בעניין.

 

מצב בלתי רצוי זה עלול לפגוע הן ביציבות ובאחידות ההמצאות והן במעמדה הבינלאומי של

מדינת ישראל בתחום הדין הבינלאומי.

יש אפוא לקבוע אחידות בנושאי ההמצאה לחו"ל, תוך השוואת דרכי ההמצאה בשתי הערכאות והדרך היחידה להשוואה כזאת הינה-אי החלת תקנות ההמצאה לחו"ל על בתי משפט לענייני משפחה.

פגיעה בפסקי דין קיימים

פס"ד שניתן על סמך כתבי טענות שלא הומצאו כדין ניתן לביטול' מחובת הצדק  והינו בגדר ULTRA VIRES.

אין ספור פסקי דין, שניתנו בישראל על סמך המצאת כתבי בי דין לחו"ל בדואר שלא על פי הוראות תקנות ההמצאה לחו"ל, עלולים לעמוד בסכנת ביטול מחובת הצדק, במידה ויוחלט כי תקנות ההמצאה לחו"ל חלות על ביהמ"ש לענייני משפחה.

תוצאה זו הינה הרת אסון, ועלולה לגרום לנזקים עצומים לציבור המתדיינים וליציבות המשפטית, במיוחד לאור העובדה כי פסילתם של פסקי דין, כאמור לעיל, עלולה להשפיע על ענייני סטאטוס,נושאים הקשורים בילדים ועוד....


סוף דבר

הח"מ סבור שהמדיניות השיפוטית הראויה, שיקולי הצדק ושיקולי היציבות המשפטית שפורטו לעיל, מחייבים שלא להחיל את תקנות ההמצאה לחו"ל, בבתי המשפט לענייני משפחה.


לפסקי הדין והחוקים המאוזכרים במאמר:

תקנות סדר הדין האזרחי

חוק בית המשפט לענייני משפחה

תקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג

אמנת האג בנושא חטיפת ילדים

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)

תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל

רע"א 8402/03  Raytheon Company נ' אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ

ש"א 1788/06 רונית קלינגר נ' שלמה זקס ואח'

ע"א 6796/97 ברג נ' ברג

* עו"ד יואל ריפל מתמחה בעיקר בתחום דיני המשפחה וירושות. עו"ד ריפל מרצה בכנסים משפטיים והוא אורח קבוע בתכניות רדיו וטלוויזיה המעלות נושאים בתחום התמחותו.

בד בבד, עם עבודתו המשפטית, מוכר עו"ד ריפל ככותב ומשתתף בתכניות הומור וסאטירה.

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ