בני הזוג חולקים משמורת משותפת ולצורך חישוב הכנסותיהם הפנויות בית המשפט למשפחה הביא בחשבון את המשכנתה הגבוהה שמשלמת האם. שופטי המחוזי סברו שזה לא הוגן
בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל לאחרונה ערעור שהגיש אב לארבעה על חיובו במזונות שלושה מהם (סכום של 1,350 שקל בחודש). החיוב נשען בין היתר על העובדה שהאם משלמת משכנתה גבוהה מכיוון שבחרה להמשיך לגור בבית הפרטי שהיה שייך לצדדים. שופטי המחוזי קבעו שלא הייתה הצדקה להתחשב בהוצאת המשכנתה שכן האם הייתה יכולה לעבור לדירה צנועה יותר, כפי שעשה האב.
בני הזוג נישאו ב-2003 והתגרשו ב-2018. יש להם ארבעה ילדים, כולם קטינים. במהלך הנישואים הם גרו בבית צמוד קרקע שרכשו. לאור המשבר הזוגי עזב האב את הבית והאם וילדים נותרו לגור בו.
בהליך איזון המשאבים הגיעו הצדדים להסכם בו רכשה האם את חלקו של האב בבית, תמורת 983,000 שקל. לצורך הרכישה היא נטלה משכנתה שההחזר החודשי שלה הוא 4,200 שקל בחודש. בנוסף היא נושא בהחזרי המשכנתה הקודמת על הבית, 1,500 שקל, ובסך הכל משלמת 5,700 שקל בחודש.
האב מצידו רכש מכספי התמורה שהעבירה לו האם דירת חמישה חדרים באזור פחות יוקרתי, מבלי שנדרש לקחת הלוואה או משכנתה.
עוד הוסכם בין הצדדים כי הקטינים יהיו במשמורת משותפת. ביחס לבן ושתי תאומות מתקיימים זמני שהות שוויוניים אך בת נוספת שוהה מרבית הזמן בבית האם.
לצורך פסיקת המזונות בית המשפט למשפחה קבע כי בני הזוג הם בעלי יכולת השתכרות זהה, אך בגלל המשכנתה שמשלמת האם הכנסתה הפנויה של האם עומדת על כ-10,000 שקל בלבד, מה שהביא ליחס הכנסות של 56% לאב ו-44% לאם.
על יסוד החישוב הזה קבע בית המשפט שהאב ישלם מזונות של 450 שקל בחודש עבור כל אחד משלושת הילדים שנמצאים בזמני שהות שווים. ביחס לבת שגרה עם האם נקבעו מזונות בסך 1,000 שקל.
האב הגיש ערעור על פסק הדין באמצעות עו"ד דורית ענבר סברדליק. הוא טען כי העדפתה ובחירתה של האם להמשיך ולהתגורר בבית פרטי רחב ידיים ויוקרתי תוך נטילת משכנתה עצומה לצורך כך וזקיפת נתון זה לחובתו היא פסולה. לשיטתו, תשלומי המשכנתה הגבוהים שהאם נטלה על עצמה הם בגדר מותרות, הם מכוונים להגדלת הונה ורכושה, וככאלה אינם אמורים להיות בעוכריו. הוא הוסיף שהחיוב השגוי יוצר בית עשיר ובית עני.
האם, שיוצגה על ידי עו"ד בלה כהן, טענה מנגד כי בית המשפט לא כפוף לחישובים אריתמטיים מדוייקים והוא הפעיל שיקול דעת ראוי.
פתח למניפולציות
השופט הבכיר שאהר אטרש מבית המשפט המחוזי בנצרת קיבל את טענת האב בכל הקשור למשכנתה. כתב שהאם העדיפה להמשיך ולהתגורר בבית פרטי רחב ידיים וזקיפת נתון זה לחובת המערער שגויה, אינה צודקת ופותחת פתח לביצוע מניפולציות בכל הנוגע לרכישת דירה תוך נטילת משכנתה בידיעה מראש שבית המשפט יזקוף חלק מסכום החזר המשכנתה לחובת הצד השני, וזאת אין לעודד.
השופט הוסיף כי האם הייתה יכולה לבחור להתגורר בבית צנוע יותר ללא צורך בנטילת הלוואה, כפי שעשה המערער.
בנסיבות אלה ומאחר שיחס הכנסות הצדדים זהה, ביטל השופט את החיוב ביחס לשלושת הילדים שבמשמורת משותפת. החיוב ביחס לבת שנמצאת בעיקר בבית האם נותר על כנו.
השופטים עירית הוד וערפאת טאהא הצטרפו לפסק הדין.
לא ניתן צו להוצאות.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין