שעבוד צף טיפוסי חל על כלל נכסיה של החברה החייבת, מקרקעין מיטלטלין וזכויות.
באגרות החוב הנהוגות בארץ, נוהגים להתנות כי החברה לא תהא רשאית לשעבד או למכור
לאחר נכס כלשהו, למעט מכירתו של מלאי עסקי, ללא הסכמה מראש של בעל השעבוד הצף. כאשר
ההגבלה האמורה נרשמת אצל רשם החברות, עדיף בעל השעבוד הצף על כל עסקה נוגדת. לפי
סעיף 169)ב( לפקודת החברות, "אם נכללה במסמך היוצר שעבוד צף הגבלה על זכות החברה
ליצור שעבודים, והגבלה זו נכללה בפרטים שנמסרו לרישום השעבוד הצף, יהיה השעבוד הצף
עדיף על שעבוד שנוצר בניגוד לאותה הגבלה אחרי רישום הפרטים בידי הרשם". שעבוד צף
עדיף אפוא על צד שלישי, אם העסקה בין החברה לבין הצד השלישי נוגדת את ההגבלה
הרשומה. ההכרעה בעימות בין שעבוד צף לבין בעל עסקה אחרת, תלויה אפוא בשאלת פרשנותה
של ההגבלה.
כך, למשל, בעל שעבוד צף אינו מתכוון למנוע מהחברה להמשיך בניהול הרגיל של עסקיה.
הניהול השוטף מחייב רכישת חומרי גלם חדשים, עיבודם ומכירתם כמוצרים מוגמרים, רכישת
מוצרים גמורים ומכירתם ברווח, ועוד. משום כך, למשל, בעל השעבוד רואה במי רוכש נכס
מהחברה, כמי שתורם להצלחת עסקיה ולא מתחרה שיש להלחם בו.
במקרים רבים, מעוניין בעל השעבוד הצף להיות המקור הבלעדי או העיקרי להספקת מימון
לחברה. הענקת הלוואות נוספות לחברה, טומנת בחובה יתרונות לבעל השעבוד. השעבוד הצף
הקיים מבטיח את כלל חובותיה של החברה ללא הגבלה בסכום, והוא יחול אפוא באופן
אוטומטי על הלוואות נוספות שהוא יעמיד לרשותה. לבעל השעבוד הצף מידע זמין על עסקיה
של החברה ועל מצבה הכספי, והוא חוסך לעצמו עלויות שונות הכרוכות במתן הלוואה
ראשונית ללווה לא מוכר. לאור האמור, המתחרה העיקרי בבעל השעבוד הצף הוא מממן נוסף
של הפעילות העסקית של החברה.
חברה שעל נכסיה רובץ שעבוד צף, עשויה לגייס מימון נוסף ממקור אחר בדרך של המחאת
זכויות, ראו למשל את העובדות של ע"א 599/89 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' חגי פאר
רו"ח, כונס נכסים ומנהל של גרילוז מפעלי טקסטיל בע"מ )בכינוס נכסים(, פ"ד מה)87 )4,
ושל ת"א )ת"א( 3113/88 בעניין פריניר בע"מ )בכינוס נכסים( נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
ואח', דינים, מחוזי כו)320 )7. לחברה לקוחות שונים, עסקיים או צרכנים, שרכשו את
מוצריה באשראי, והיא עשויה לגייס מימון על ידי נטילת הלוואה כנגד שעבוד או מכירה של
הזכויות שיש לה כלפי לקוחותיה. הזכויות הנמכרות או משועבדות לנמחה, הן חלק מן
הנכסים הכפופים לשעבוד הצף, שחל על כלל נכסיה של החברה, ובכלל זה על הזכויות שיש לה
כלפי חייביה. לדעתנו, המחאת זכויות לנמחה כדי לגייס מימון לחברה, סותרת את ההגבלה
באגרות החוב של השעבוד הצף. לדעתנו, אין הבדל בין מישכון הזכויות, המחאה על דרך
השעבוד, לבין המחאתן בדרך של מכר, ושתי העסקאות נוגדות את ההגבלה המקובלת. על כך
שהמחאת זכות סותרת את ההגבלה הרגילה שבהסכם שעבוד צף, ראו למשל: ע"א 471/73 מקבלי
נכסים זמניים של אלקטרוג'ניקס בע"מ נ' אלסינט בע"מ, פ"ד כט)121 )1; ה"פ )ת"א(
489/77 בנק למלאכה בע"מ נ' הזחל חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ, פ"מ תשל"ח )א( 119.
מי שרוכש זכויות חוזיות שיש לחברה כלפי לקוחותיה, הוא מבחינה פונקציונלית מממן
המתחרה בבעל השעבוד הצף. במקרה של המחאה אבסולוטית, הנמחה רוכש נכס מהחברה, ואולם
לעניין פרשנותה של ההגבלה יש להתייחס אליו כאל מממן ולא כאל רוכש. כפי שהסברנו
לעיל, מטרתה העיקרית של ההגבלה היא להעדיף את המממן הראשון, קרי - בעל השעבוד הצף,
על מממנים אחרים. בעל השעבוד הצף מסכים להסיג את זכותו לטובת מי שרוכש מלאי עסקי של
החברה, את מוצריה הרגילים, אך לא לטובת מממן המתחרה בו.
לדעתנו, יש להחיל דין שונה על המחאה שמטרתה לפרוע חוב קודם של החברה לנמחה. מבחינה
פורמלית המחאה זו היא מכירת נכס שאיננו מלאי עסקי והיא סותרת לכאורה את ההגבלה. עם
זאת, הנמחה האמור הוא נושה לא מובטח, שבעל השעבוד הצף אינו רואה בו מתחרה אלא
מעוניין לעודד מתן אשראי לא מובטח לחברה. כפי שהסברנו לעיל, על פרשנות ההגבלה
להיעשות על פי מהותו של השעבוד הצף, ומזווית ראייתו של בעל השעבוד, יש להבחין בין
נושה בעל עניין ספציפי בנכס מסוים של החברה לבין נושה רגיל. ההגבלה נועדה למנוע
רכישת זכויות ספציפיות בנכסים שונים על ידי מממנים מתחרים, אך לא למנוע פירעון חוב
למי שהעניק לחברה אשראי לא מובטח.
הדברים המובאים עד כאן הם תקציר של עמודים 295 - 291 של ספרי על המחאת חיובים
)ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, תשס"ב(. היחס בין שעבוד צף לבין נמחה ממשיך
להעסיק את בתי המשפט, ולאחרונה, בחודש מרץ 2002, ניתן פסק דין נוסף בסוגיה, על ידי
, בעניין עומר זידאן בע"מ ואח' נ'בפש"ר 2004/01, בש"א 24784/01השופטת ורדה אלשיך
המועצה המקומית מטולה ואח', תקדין, מחוזי, 3992 )1(2002.
חברת עומר זידאן בע"מ )להלן - הקבלן( ביצעה עבודות שונות עבור המועצה המקומית
מטולה, ובגינן מגיעים לה סכומי כסף שונים. ביום 31.1.00 המחה הקבלן את זכותו לקבלת
כספים מהמועצה לחברת צינורות המזרח התיכון בע"מ )להלן - הנמחה(. לאחר זמן, מינה בנק
הפועלים, שלזכותו שעבוד צף כללי על נכסי הקבלן, כונס נכסים קבוע על נכסיו. המחאת
הזכות נערכה לאחר יצירת השעבוד הצף ורישומו אצל רשם החברות, אך קודם למינוי הכונס
מטעמו. עתה מתחרים הבנק והנמחה על הכספים המגיעים מהמועצה, וזו פנתה לבית המשפט
באמצעות טען ביניים, כדי שיורה לה למי עליה לשלם.
בית המשפט קבע כי ההכרעה תלויה בפתרונן של שתי שאלות: האם ההמחאה הייתה המחאת שעבוד
או על דרך המכר, ואם ההמחאה נוגדת את ההגבלה שבאיגרת החוב של השעבוד הצף. אם ההמחאה
היא על דרך השעבוד, יפסיד הנמחה שלא טרח לרשום את הזכות שלטובתו. ואולם, גם אם
ההמחאה נעשתה בדרך של מכר, ואינה טעונה רישום, יפסיד הנמחה אם נקבע כי ההמחאה סותרת
את ההגבלה שבשעבוד הצף.
השופטת אלשיך קבעה כי למרות שניסוח ההמחאה מצביעה יותר על כיוון השעבוד, יש להעדיף
פרשנות על פי נסיבות העסקה על פני פרשנות מילולית. דרך פרשנות זו מובילה לראיית
ההמחאה כמכר, משום שהיא נעשתה כאמצעי תשלום עבור הספקת חומרים. כהמחאת מכר, ההמחאה
אינה טעונה רישום, משום שהיא המחאה ספציפית ולא המחאה כללית )ראו פקודת פשיטת הרגל,
סעיף 97(.
בית המשפט הוסיף גם כי ההמחאה אינה סותרת את ההגבלה שבאיגרת החוב. בסעיף 7)ח(
לאיגרת, התחייב הקבלן הממשכן "לא לשעבד ולא למשכן בכל אופן ודרך את הרכוש המשועבד
בזכויות שוות, קודמות או מאוחרות ולא להמחות זכות כל שהיא שיש לממשכן ברכוש
המשועבד, ללא קבלת הסכמתו של הבנק בכתב ומראש". בית המשפט פירש, לפי הקשר הסעיף, כי
הבנק התכוון לאסור המחאות בדרך של שעבוד, ולא המחאות מכר.
כאמור לעיל, בספר תמכנו בגישה כי גם במקרה של המוחאת מכר, הנמחה הוא מממן, וזכותו
נוגדת את זו של בעל השעבוד הצף, וסותרת לכן את ההגבלה הסטנדרטית. ואולם, אנו תומכים
בתוצאת פסק הדין, משום שבמקרה הנדון שימשה המחאת הזכות כפי שהשופטת הסיקה, כאמצעי
תשלום ולא כאמצעי מימון.
** כל המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות
דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה
נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.