לעמדתו של היועמ"ש לשיפוט הרבני בסוגיית תביעות נזיקין נגד סרבני גט
במסגרת עתירה שהוגשה לבג"ץ בסוגיית זכות נשים עגונות לתבוע בנזיקין את סרבן הגט, התבקשה עמדתו של היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים.
עו"ד איתן ליפסקר, העוסק בתחום המשפחה, מסביר את עמדת היועמ"ש, על פיה, התערבות בתי המשפט האזרחיים בענייני גירושין הינה פסולה ופוגעת בסמכותם הייחודית של בתי הדין הרבניים.
ומה דעתכם? האם יש לאפשר לנשים עגונות לתבוע את סרבני הגט בנזיקין? כנסו למשאל פסקדין והצביעו!
כללי- על סרבנות ועגינות
כידוע, תחום הנישואין והגירושין בישראל נשלט בידי הדין הדתי. משמעות הדבר הנה, כי ביחס לגירושין בין יהודים יחול הכלל ההלכתי ולפיו על הגט להינתן (ולהתקבל) מרצון וללא כפיה.
כלל זה מאפשר למעשה את המציאות, בה מסרב הבעל לתת גט לאשה, למרות שהוא חויב לעשות כן בידי בית הדין הרבני. סיטואציה שכזו מוכרת בכינוי "עגינות". במערכת המשפט בישראל ניכרים מאמצים בגזרות שונות להילחם בתופעה זו. אחת הגזרות הנה דיני הנזיקין, המשמשים בשנים האחרונות כבסיס לתביעה כספית כנגד סרבן הגט.
עם העליה במספרן של התביעות החלה מתמקדת בהן תשומת לב גוברת, הן משפטית והן אקדמית. בתוך כך ניתן לציין יום עיון שנערך בנושא זה במהלך חודש ינואר באוניברסיטת בר אילן בידי מרכז רקמן, במסגרתו הביעו הדוברים תמיכה, גם אם ברמות שונות, במגמה של שילוב דיני הנזיקין בתחום דיני המשפחה בכלל ובתחום "אכיפת הגט" בפרט.
עמדת היועמ"ש לשיפוט רבני
עמדתו של עו"ד יעקבי, היועץ המשפטי (אם יורשה לי: המוכשר) של בתי הדין הרבניים, כפי שהוגשה לבג"צ, מציבה ומציגה את "תמונת הראי" ואת תפיסת העולם המשפטית המתנגדת לרתימת דיני הנזיקין לדיני המשפחה ובמיוחד בכל הנוגע למתן הגט.
בהתאם לתפיסה זו, כל פעולה משפטית אשר יש בה להשפיע על רצונו (החופשי) והסכמתו של הבעל ליתן גט, צריכה להתבצע בידי בית הדין הרבני, אשר רק לו הכלים לשקול ולהעריך איזו פעולה הנה אמצעי לחץ לגיטימי אשר מיועד "להסיר את עורלת הלב" של הבעל המתנגד ולהביאו למצב בו נתינת הגט הנה בהסכמה כשרה, ואיזו פעולה תחשב ככפייה פסולה שיש בה להביא לפסלות הגט על כל ההשלכות החמורות הנלוות מכך, לרבות בתחום הממזרות.
תפיסה משפטית זו גורסת כי נכונותם הגוברת של בתי המשפט האזרחיים לדון בתביעות הנזיקין כנגד סרבני הגט אינה רק התערבות פסולה בתחום שיפוטם של בתי הדין הרבניים, אלא גם מחטיאה את עצם המטרה של המהלך המשפטי, שכן גט שיושג באמצעות תביעה זו ייחשב כגט מעושה ופסול.
עו"ד יעקבי מציע כי בית דין מיוחד (ביד"מ) יכריע בשאלה האם תביעת נזיקין על רקע סרבנות גט הנה בתחום סמכותו של בית הדין הרבני או בית המשפט האזרחי. ואולם, לנוכח "מסורת" ארוכה של סירוב בית המשפט העליון למנות בית משפט שכזה, קלושים הסיכויים שכך יקרה.
הדרך החלופית שמציע עו"ד יעקבי היא ליתן "פסק דין מנחה" (בדומה למה שנעשה לפני כעשור בענין פלמן - אשר שירטט מחדש את גבולות הסמכות של בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה) - שבו תקבע דרך ההתנהלות הראויה בענין התביעות הנזיקיות הנוגעות לאי מתן הגט.
דרך ראויה
לדברי עו"ד ליפסקר "נראה כי אכן בדרך זו ראוי לפסוע. הביקורת שמשמיע עו"ד יעקבי כנגד השימוש בדיני הנזיקין בתחום דיני המשפחה אינה נחלתו בלבד ואינה נוגעת אך לתחום סרבנות הגט."
לדעתו "שימוש בדיני הנזיקין בתחום דיני המשפחה הנו 'מדרון חלקלק' אשר בנקל יכול להגיע למחוזות אבסורד, בהם כל פעולה או מחדל בתחום חיי המשפחה יהפכו לעילות נזיקיות, מה שיוביל להגשת אינסוף תובענות אשר "תסתומנה" סופית את בתי המשפט לענייני משפחה, אשר גם כך סובלים מעומס יתר."
"ואולם", ממשיך עו"ד ליפסקר, "לא רק שיקולים פרקטיים נוגעים לעניין אלא גם שיקולי סמכות והתערבות ערכאות שיפוטיות זו בפעולתה של זו. בכלל זה, ניתן לציין כי בעוד שהכללים לכפיית מתן גט נקבעו בידי המחוקק לשלב שלאחר החלטת בית הדין בעניין עצם החובה להתגרש, והפעלתם נמסרה לבית הדין עצמו, הרי שבמספר מקרים דנו והכריעו בתי משפט לענייני משפחה בתביעות נזיקיות, שהוגשו טרם חיוב בגירושין."
"סיטואציה זו, מטבעה, יוצרת 'סביבה נפיצה' בתחום יחסי שתי הערכאות ומן הראוי כי אכן ייקבעו בבית המשפט העליון הכללים המנחים אשר יסדירו ויתחמו את ההתנהלות השיפוטית בנושא זה", הוא מסכם.
לעמדתו של היועמ"ש לשיפוט הרבני בסוגיית תביעות נזיקין נגד סרבני גט
ומה דעתכם? כנסו למשאל פסקדין והצביעו!
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il;
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין