האם חברה שקיבלה שיק צריכה לבצע בירורים לפני שהיא פורעת אותו?

במסגרת עסקה לרכישת רכב, מנכ"ל יקב "טפרברג" מסר שיק על שם חברה שלא הייתה מעורבת בעסקה, כיוון שנאמר לו שהיא שותפה של המוכר. האם החברה תוכל לפרוע את השיק?

בית משפט השלום בירושלים קיבל "תביעה לביצוע שטר" של חברת "בר-לי-אל", העוסקת בניכיון שיקים, נגד יקב "טפרברג 1870", שהגישה התנגדות לביצוע שיק שרשמה לפקודת החברה על סך 50,000 שקל. השופטת קרן מילר קבעה כי על אף שהשיק פגום, הליכי ההוצאה לפועל יימשכו, וזאת מאחר שהתובעת פעלה בתום לב, דבר שהופך אותה ל"אוחזת כשורה" בשיק.

העניין החל לפני כשנתיים כאשר מנכ"ל טפרברג נפגש עם אדם שהציג את עצמו כבעלים של חברת "בטר ביי", ורכש ממנו רכב בייבוא אישי תמורת חצי מיליון שקל, כאשר נאמר לו שהתובעת היא שתייבא את הרכב. הוא הפקיד בידי האיש את השיק, לפקודת התובעת, לאחר שהאיש אמר שהוא והתובעת שותפים.

לטענת מנכ"ל טפרברג, לאחר פגישה זו התקשה להשיג את האיש ולא קיבל ממנו מסמכים ותמונות שדרש, ולכן בחודש אוגוסט 2016 ביטל את השיק.

מנגד, מנהל התובעת טען שאין כיום כל קשר עסקי בינו לבין חברת "בטר ביי", שבעבר הייתה לקוחה שלו, כלומר נהגה לנכות שיקים של לקוחות אצלו.

טפרברג - הנתבעת - הפנתה לכך שהשיק נרשם לפקודת התובעת על אף שלא התקיים קשר מסחרי בין התובעת לנתבעת, השיק ניתן לפירעון לתובעת לתאריך 12.9.16 ונכתב עליו "למוטב בלבד", מדובר היה בשיק לביטחון בלבד, מה גם שיחסי התובעת עם בטר ביי נותרו לוטים בערפל.

בנסיבות אלה, לטענת הנתבעת, התובעת הייתה צריכה לשאול אותה על טיבו של השיק ולברר באיזו עסקה מדובר, אלא שהתובעת עצמה את עיניה והתעלמה מחשדות סבירים, דבר שמעיד על חוסר תום לב.

לעומת זאת, התובעת טענה כי היא "אוחזת כשורה" בשיק, ואין לצפות ממנה לבצע בירורים לגבי כל שיק, כאשר היא מבצעת עשרות או אפילו מאות פעולות כאלה מדי יום.

לא יכלה לחשוד

באופן כללי, השופטת מילר הסבירה שהשאלה היא האם התובעת פעלה בתום לב. ההיגיון בכך הוא שאם נדרוש מכל מי שאוחז בשיק לבצע חקירה לגביו, הדבר יסכל את המגמה להקל על סחירותם של שיקים ולהסיר דאגה ממי שאוחז בהם.

לגופו של עניין, השופטת התרשמה שאף אחד מהנתונים בנוגע לשיק, לא היה אמור להעלות חשד שקיים בו פגם או שאירע כישלון בעסקה. למעשה, במועד בו ניכתה התובעת את השיק גם מנכ"ל הנתבעת עצמו חשב שהעסקה תצא אל הפועל.

השופטת הוסיפה כי בניגוד לטענת הנתבעת, בתצהירו של המנכ"ל שצורף להתנגדותה לא מוזכר שמדובר בשיק ביטחון, ומטופס הזמנת הרכב עולה שהשיק ניתן כמעין מקדמה.

כמו כן, השופטת הזכירה שהתובעת לא ידעה שלמנכ"ל נאמר שחברת "בטר ביי" היא שותפה של התובעת וכי היא תייבא עבורו את הרכב. דווקא המנכ"ל היה יכול לבדוק ולגלות בחיפוש פשוט באינטרנט שהתובעת אינה עוסקת בייבוא רכבים.

"בהעדר ולו בסיס מינימלי לחשד לא ניתן לדרוש מהתובעת כי תבצע בירורים כפי שטוענת הנתבעת", סיכמה השופטת, ובהמשך ציינה כי "לחברת ניכיון שיקים שניתן לה שיק תקין על פניו, ואשר אין בידיה את פרטי העסקה, אין כל יכולת לחשוד כי מדובר בשיק שבעתיד הקרוב לא תינתן עבורו תמורה".

לפיכך, השופטת הורתה על המשך הליכים בתיק ההוצאה לפועל. הנתבעת בשכר טרחת עו"ד בסך 5,800 שקל, וכן בהוצאות משפט.

• ב"כ התובעת: עו"ד גיל אפרתי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד שרה טפרברג

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין