מבוא
פעמים רבות מעוניינות חברות ישראליות לתבוע בארץ חברות זרות. כאשר נתבע ממוקם בחו"ל, צריך בית המשפט בארץ להכריע האם קמה לו סמכות לדון בתביעה, ולאחר מכן, האם בית המשפט בארץ הוא הפורום ההולם לדון בתביעה.
לאחרונה, נדרש בית משפט השלום בהרצליה להכריע בשאלת סמכותו לדון בתביעה נגד נתבע זר הממוקם בחו"ל.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
התובעת, חברת בזק ישיר איכות הדפסות, הגישה תביעה כנגד חברת כלל ביטוח, וכנגד מספר חברות הממוקמות באירופה, בגין נזקים שנגרמו למכונות דפוס אותם רכשה ושיובאה לארץ בהובלה ימית. אחת הנתבעות היא חברה הממוקמת בבלגיה, אשר נשכרה על ידי המוכרת (חברת פרינטון) לבדוק את תקינות המכונות בטרם אריזתן ושליחתן ארצה. בזק קיבלה את אישור בית המשפט לשלוח את כתב התביעה לבלגיה, והחברה הבלגית התנגדה לכך וביקשה מבית המשפט שלא לדון בתביעה נגדה.
החלטת בית המשפט:
תחילה, הכריעה כב' השופטת אירית מני-גור, כי לבית המשפט סמכות לדון בתביעה נגד החברה הבלגית, משום שהיא מהווה בעל דין דרוש לשאלה הטעונה הכרעה בתביעה שהוגשה נגד המוכר וחברות הביטוח.
לאחר מכן, בחן בית המשפט האם ראוי שדווקא הוא, ולא בית המשפט היושב בבלגיה, או בכל מדינה רלוונטית אחרת, הוא שידון בתביעה. בית המשפט חזר על הכלל, לפיו יש לבדוק לאיזו מדינה ישנן יותר 'זיקות' לנשוא התביעה (כמו: מקום חתימת החוזה, מקום ביצוע החוזה, מקום התשלום, מקום מושבם של הצדדים לחוזה וכו'). לאחר בדיקה מעמיקה, החליט בית המשפט כי מכיוון שפעולת הבדיקה של החברה הבלגית נעשתה על אדמת בלגיה, הרי שהדבר קושר את הסכסוך דווקא לבלגיה ולא לישראל.
בית המשפט ייחס חשיבות לכך שבחוזה ההתקשרות שנחתם בין המוכר (פרינטון) לחברה הבלגית צוין במפורש, כי בית המשפט המוסמך לדון במחלוקות יהיה בית המשפט הבלגי, ולמרות שהקונה בארץ (בזק) אינו כפוף לאותו חוזה, הוא זה שנהנה ממנו (משום שהמכונה נבדקה עבורו). לכן, קבע בית המשפט, מן הראוי שהתביעה נגד החברה הבלגית לא תתברר בארץ. בית המשפט הוסיף וציין, כי קיים הבדל בין יצרן, המוכר את תוצרתו בכל העולם, ואשר יכול לצפות שתוגש נגדו תביעה במדינות שונות, לבין חברה המבצעת פעולה נקודתית של בדיקה במדינה אחת, שאינה יכולה לצפות כי תיתבע במדינה אחרת.
בסופו של דבר, ביטל בית המשפט את אישור שליחת כתב התביעה לחברה הבלגית ופסק לטובתה הוצאות משפט של 3,000 ש"ח.
סיכום ומסקנות:
מקרה זה מהווה דוגמא טובה לזהירות ולריסון בהם נוקטים בתי המשפט בישראל לפני שהם מקבלים החלטה, כי סכסוך בעל זיקות בינלאומיות ראוי שיתברר בישראל, בין היתר, לאור עקרון כיבוד הערכאות הזרות ודוקטרינת הפורום הנאות.
יצוין, כי בתי המשפט בארץ לא ימהרו לדון בכל סכסוך בעל אופי בינלאומי שיובא בפניהם, אלא יבחנו לעומק האם התביעה בסמכותם, והאם ראוי שידונו בה.
לפסק הדין המאוזכר במאמר:
(ת.א. (שלום הרצליה) 5199-01-09 בזק ישיר הדפסות איכות (2005) בע"מ ואח' נ' פרינטון סחר (1976) בע"מ ואח'
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il\
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.