א.
פתח דבר
החלטתי זו ניתנת בעקבות החלטת ביהמ"ש המחוזי מפי כב' השופטת עופרה צ'רניאק מיום 17.5.11. המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור בתיק רע"א 6096-10-10 על החלטתי מיום 8.7.10.
ערכאת הערעור קבעה כי יש להחזיר את הנושא לביהמ"ש קמא משני טעמים: האחד- ביהמ"ש קמא לא המתין לתשובת המבקשת ונתן החלטה הדוחה את הבקשה מבלי לשמוע את התשובה בהתאם לתקנה 241 (ג 1) לתקסד"א. השני- קשה להעביר ביקורת על ההחלטה נשוא הבר"ע, היות ולא ניתן להבין ממנה דבר דבור על אופניו, לא מהי המחלוקת בין הצדדים ולא מהי ההחלטה על נימוקיה.
בימ"ש קמא מקבל בהכנעה את החלטת ביהמ"ש המחוזי בכל הקשור לנימוק הראשון, ולפיכך ניתנת החלטה נוספת זו. באשר לנימוק השני, טוב היה לו ב"כ המבקשת היה מצרף לבר"ע אף את ההחלטה מיום 13.10.09 (המנומקת כדבעי והמחזיקה לא פחות מ-5 עמודים), שהרי ההחלטה מיום 8.7.10 הינה נדבך נוסף להחלטה מיום 13.10.09, ובהחלטה נשוא הבר"ע מאוזכרת החלטתי מיום 13.10.09 יותר מפעם אחת.
ב.
מבוא
חברת בזק ישיר איכות הדפסות (2005) בע"מ (להלן: "בזק"), הגישה תביעה כספית כנגד ארבעה נתבעים, האחת-חב' פרינטון סחר בע"מ (1976) בע"מ (להלן: "פרינטון"), השנייה- חב' White Horse Machinery Limited (להלן: ""WH), השלישית - חברת INCOMACS LTD היא המשיבה שבפנינו (להלן: "המשיבה"), והרביעית- כלל חב' לביטוח בע"מ, היא המבקשת בפנינו (להלן: "כלל").
בזק הגישה בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום למשיבה, וכב' השופט צבי דותן שדן בבקשה קיבל את הבקשה בהחלטתו מיום 23.1.09. ביום 8.6.09, הגישה המשיבה באמצעות באי כוחה משרד עוה"ד אלטשולר-ולנר, בקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום. ביום 11.1.09 הגישה בזק את תגובתה, וגם כלל ביטוח הגיבה לבקשה ותמכה בעמדת בזק על אף שלא היתה בעלת דין בסוגיה זו.
התביעה נסבה על נזקים שנגרמו למכונות דפוס אותם רכשה התובעת מפרינטון ומWH- , המכונות הובאו לארץ באמצעות הובלה ימית, כאשר המשיבה עורכת את רישומם ובדיקתם בטרם אריזתם ומשלוחם לארץ. המשיבה היא חברה שהתאגדה בבלגיה שם מקום מושבה, ושם בוצעה פעולת האריזה.
בהחלטתי מיום 13.10.09, דחיתי את בקשת בזק להמצאה מחוץ לתחום, וקיבלתי את בקשתה של המשיבה לבטל את ההמצאה. החלטתי זו נומקה במספר נימוקים כפי שאפרטם להלן פעם נוספת. באותה החלטה קבעתי כי המשיבה איננה בעל דין נחוץ לבירור התביעה, ואיננה יכולה לבוא כנתבעת משום מקום מושבה.
המבקשת חב' כלל, הגישה הודעת צד ג' למשיבה והמציאה אותה למשרד אלטשולר-ולנר שייצג את המשיבה בהליך של ביטול ההמצאה מחוץ לתחום של תביעת בזק. משרד אלטשולר-ולנר, הבהיר כי הוא איננו המען החוקי להמצאת כתבי בי דין למשיבה. לאחר שמשרד אלטשולר-ולנר סיים את תפקידו, קבעתי בהחלטתי מיום 25.12.09 כי המשרד אלטשולר-ולנר לא מהווה מען להמצאת כתבי בי דין, ולאור החלטתי מיום 13.10.09 הרי כלל מנועה מלבצע המצאה מחוץ לתחום בהתאם לסמכות השיפוט הייחודית הקבועה בחוזה שבין פרינטון למשיבה. וכך קבעתי באותה החלטה מיום 13.10.09:
"על אף שפרינטון ויתר הנתבעים הוגדרו בבקשה "כמשיבים פורמאליים", בחרה חב' כלל להגיב לבקשה והצטרפה בדבקות רבה לטיעוני ב"כ התובעת, כי קיימת גם קיימת סמכות שיפוט למדינת ישראל לדון בתובענה. אין צורך להכביר מילים ולהבהיר כי לפרניטון ולמבטחת שלה חב' כלל קיים אינטרס מובהק לצירופה של המבקשת כנתבעת נוספת, שהרי אין לאלה כל אפשרות לשלוח הודעת צד ג' כנגד המבקשת נוכח סעיף סמכות השיפוט הייחודית והבלעדית הקבוע בחוזה".
מסקנה זו שלי באותה עת כי חב' כלל היא המבטחת של פרינטון, נבעה מכתב התביעה. כתב התביעה לא היה ברור בניסוחו, ולא היתה ברורה שאלת היריבות שבין התובעת בזק לבין חב' כלל. לכן, בהחלטתי מיום 21.1.10 קבעתי כי החלטתי מיום 13.10.09 מהווה מעשה בי דין גם כלפי כלל, שכן זו הודיעה עמדתה לעניין היות המשיבה בעלת דין נחוץ בבקשה של בזק, והחלטתי הכילה את כל טענותיה של כלל באותה בקשה של בזק. כמו כן, כאמור הנחת העבודה היתה שכלל מבטחת את פרינטון.
משהתברר באותה עת כי כלל לא ביטחה את פרינטון ואף לא את בזק, הגישה כלל בקשה לדחייה על הסף מחמת היעדר יריבות. בהחלטתי מיום 1.3.10, קבעתי כי אכן סעיף 5.4 לכתב התביעה המפרט את אחריותה של כלל לא מתייחס כהוא זה לשאלת היריבות שבין הצדדים. שמה של התובעת בזק לא אוזכר בפוליסת הביטוח, והמבוטחת היתה חברת חמית. סעיף 2 לכתב התביעה הבהיר כי חב' חמית מימנה חלק ממחיר הרכישה של המכונה. חמית אף ביטחה את ההובלה של המכונה. חמית לא הצטרפה כתובעת בתיק זה, ולא היה ברור הקשר בין פוליסת הביטוח לבין התובעת. ב"כ בזק ציין בתגובתו, כי חמית הסבה לתובעת את זכות התביעה בגין הנזקים שנגרמו למכונה, והפנה למכתבה של חמית מיום 27.1.09. לאור זאת, התרתי לבזק לתקן את כתב התביעה ולפרט את שאלת היריבות.
בעקבות תיקון כתב התביעה, ביקשה כלל לחזור שנית על בקשתה להמצאה מחוץ לתחום של הודעת צד ג' כלפי המשיבה. מאחר וכבר צפיתי כי גם אם תינתן בקשה להמצאה, תוגש בקשה דומה לביטול כפי שהיתה "בגלגול הקודם" בהליכים מול בזק, הצעתי כי משרד אלטשולר-ולנר ישמיע את עמדתה של המשיבה לעניין המצאה מחוץ לתחום, וביהמ"ש יתייחס לכך כאילו מדובר בבקשה לביטול ההמצאה.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, ובטרם עיינתי בתשובה, קבעתי בהחלטתי מיום 8.7.10 ,היא ההחלטה נשוא הבר"ע, כי אכן ההחלטה מיום 13.10.09 שרירה וקיימת גם ביחסים של המשיבה מול כלל ולא רק ביחסים של המשיבה מול בזק, בין היתר מהטעם של מעשה בי דין וכי נושא זה כבר נדון והוכרע.
על החלטה זו כאמור הוגשה בקשת רשות ערעור, הנושא הוחזר שנית לביהמ"ש ואדון פעם נוספת בטענות המבקשת כפי שדנתי בהחלטתי מיום 13.10.09.
ג.
מעשה בי דין
ב"כ המבקשת ייחד בתשובתו מקום נרחב לשאלת השתק פלוגתא ומעשה בי דין. בניגוד לב"כ המבקשת, אני סבורה כי הנושא נדון ביחסים שבין בזק למשיבה, ועל אף שהמבקשת לא היתה בעל דין במחלוקת זו היא הגישה תגובתה באופן מפורט, ובהחלטתי דנתי גם בטענותיה.
כפי שציין ב"כ המבקשת, הרציונל העומד מאחורי דוקטרינת מעשי בי דין, הוא מניעת התדיינות נוספת כאשר זו כבר מוצתה, ואכן כך בענייננו. לא מצאתי כל הבדל בין אם מדובר בהמצאה של התביעה העיקרית או בהמצאה של הודעת צד ג'. לעניין זה, משלוח הודעת צד ג' כתובענה לכל דבר ועניין.