שלושה אחים תושבי כפר בענה שבצפון הארץ פנו לבית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה לסגור הליך שמתנהל נגדם במרכז לגביית קנסות ולבטל פיצויים של 50 אלף שקל לקרבן אלימות קשה. מה נפסק?
הרקע לבקשת האחים מתחיל באוגוסט 2013, כשאחד מהם ירה 25 קליעים באמצעות רובה M16 על תושב אחר של הכפר ופצע אותו קשה, לעיני בתו בת ה-4. שני אחיו ידעו על תכניתו ולא עשו דבר כדי למנוע אותה. נגד השלושה הוגש כתב אישום והם הורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירות שונות.
על היורה נגזרו 5.5 שנות מאסר ופיצוי של 35 אלף שקל למתלונן, ועל שני אחיו נגזרו עונשים קלים יותר ופיצוי למתלונן בסך 15 אלף שקלים. ואולם, בנובמבר 2016 השלושה פנו למרכז הקנסות והציגו להם "הסכם סולחה" לפיו הקרבן אישר את קבלת כספי הפיצויים.
בתגובה לבקשתם, המדינה ציינה כי שוחחה עם המתלונן שטען בפניה כי לא חתם על הסכם הסולחה, ולא קיבל את כספי הפיצויים ולפיכך דחתה בקשתם לפני כחצי שנה.
האחים לא התייאשו והגישו בבית משפט המחוזי בחיפה בקשה חוזרת "לסגירת התיק" לאחר שלושה חודשים. אל הבקשה הם צירפו הסכם סולחה חדש ותצהיר המתלונן שבו הוא "מוותר על הפיצויים שמגיעים לו". בשיחה שניהלה הפרקליטות עם המתלונן, הפעם הוא אישר שחתם על התצהיר ושהוא מוותר על כספי הפיצויים.
בבית המשפט המדינה טענה כי אין להיעתר לבקשת האחים משום שרכיב הפיצויים מהווה חלק מרכיבי גזר הדין ולא ניתן לבטלו. היא הסבירה שכפי שהמתלונן אינו יכול לבקש כי מי שפגע בו לא ירצה את עונש המאסר שנגזר עליו, כך גם אינו יכול "לוותר" על רכיב הפיצוי.
המבקשים לא התייחסו לטענות המדינה והחזיקו בדעתם כי משוויתר המתלונן על הסכומים המגיעים לו, יש לסגור את ההליך ולפטור אותם מתשלום הפיצויים.
בפסק דינו השופט יחיאל ליפשיץ הסביר שלמרות הניחוח האזרחי שיש לפיצוי כספי למתלונן – למעשה הוא רכיב עונשי לחלוטין, המהווה חלק בלתי נפרד מגזר הדין, שלא ניתן לשנותו אלא בהסמכה מפורשת בחוק, שאינה קיימת בענייננו.
הצעות "שקשה לסרב להן"
לפי השופט ליפשיץ, יש להבחין בין טענת "וויתור" המתלונן לעומת טענה שלפיה המתלונן קיבל את הפיצויים. בתוך כך השופט ציין כי אילו המבקשים היו מוכחים בראיות של ממש שהפיצויים אכן שולמו, כמובן שלא יהיה מקום לחיוב כפול.
השופט הדגיש כי כותרת בקשתם של המבקשים היא אמנם "בקשה לסגירת תיק" במרכז הקנסות, אך למעשה מהות הבקשה היא שינוי תוצאות גזר הדין. מכאן השופט הבהיר כי לבית המשפט יש אמנם סמכות להורות על פריסה לתשלומים או ויתור על ריבית, אך אין לו סמכות לשנות גזרי דין.
לדעתו, אף אילו יכול היה בית המשפט לשנות גזרי דין, ככל הנראה שלא היה עושה זאת משיקולי מדיניות ראויה. "מתן פתח להגשת בקשות לסגירות תיקים, עלול להביא למסע לחצים על נפגעי עבירה, להפניית הצעות אל נפגעי עבירה 'שקשה לסרב להן' ולפגיעה חוזרת בהם", כתב, ודחה את בקשת האחים לסגירת התיק.
- ב"כ המבקשים:עו"ד מחמוד איסמאעיל
- ב"כ המשיבה: באמצעות פרקליטות מחוזי חיפה (אזרחי)
עו"ד אלי אונגר
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין