אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> האופק החברתי בגישור

האופק החברתי בגישור

מאת: ישראל שמעוני, עו"ד; רונן סטי, עו"ד | תאריך פרסום : 11/08/2004 12:00:00 | גרסת הדפסה

האופק החברתי בגישור

ישראל שמעוני, עו"ד; רונן סטי, עו"ד

גישור אינו רק טכניקה, אלא דרך חיים ותרבות של חיים משותפים עם ערכי הקשבה, קבלה, ופתיחות. הגישור יכול לשמש לפריקת מתחים בתחומים רבים, ואין לתפוס אותו כחלק מעולם המשפט דווקא. בהקנייתו ובהטמעתו של רעיון הגישור, והאידיאולוגיה שמאחוריו, יש כדי להשפיע על החברה בכללותה ולהקרין גם על המערכת השלטונית

 
 

גישור אינו רק טכניקה, אלא דרך חיים ותרבות של חיים משותפים עם ערכי הקשבה, קבלה, ופתיחות. הגישור יכול לשמש לפריקת מתחים בתחומים רבים, ואין לתפוס אותו כחלק מעולם המשפט דווקא. בהקנייתו ובהטמעתו של רעיון הגישור, והאידיאולוגיה שמאחוריו, יש כדי להשפיע על החברה בכללותה ולהקרין גם על המערכת השלטונית. לגישת המחברים, על נבחרי ציבור מוטלת האחריות להציג לציבור דוגמא אישית בדבר ניהול נכון של סכסוכים.

גישור כפילוסופית חיים

בחלק הראשון של דבריי ננסה לבסס את ההנחה בדבר הצורך החברתי בגישור, ובהמשך נציב את שני העולמות - הליך הגישור אל מול הדיינות בבית המשפט - זה בצד זה, תוך ניסיון למצוא נקודות מפגש ביניהם.

הצורך החברתי בגישור

גישור אינו רק טכניקה, זוהי תרבות של חיים משותפים, ערכים, תקשורת, הקשבה, קבלה ופתיחות. זו תופעה חברתית המשפיעה על התרבות הבינאישית וחשיבותה מבחינה ערכית מחייבת עידוד השימוש בה במקביל להליך המשפטי ותוך שילובה במערכת המשפט.

גישור יכול לשמש לפריקת מתחים בתחומים רבים ואין לתפוס אותו כחלק מעולם המשפט דווקא. גם מתחים הנוצרים בין מדינות, מפלגות שלטון ואיגוד עובדים, תלמידים בכיתת לימוד, בין עובדים במשרד, בתעשייה ובחברה בכלל, כל אלה ניתנים להפגה באמצעות גישור. מי שניחן באוזן רגישה ויכול להבחין במצב של מתח כבר בעת התהוותו, יכול למנוע את ההתדרדרות במצב תוך שימוש בטכניקות של גישור. עדיף לחיות בחברה שההסכמה בה מחליפה את האלימות המילולית או הפיזית, עדיף לחיות בחברה אשר תרבותה החברתית מבוססת על נכונות להבין את הצד האחר, על פני פנייה מהירה לערכאות המשפט, עדיף לחיות בחברה שבה בידי החברה מצויים הכלים לפתור את הקונפליקטים הקיימים בהבנה ובהסכמה.

רצונות הצדדים

שני הצדדים פועלים יחדיו על מנת להגיע יחד לפתרון אשר ישרת את מטרות שניהם בצורה מיטבית, פתרון הנובע מצרכי הצדדים ללא חיפוש אחר "צודק" או "אשם". בסופו של ההליך, באמצעות טכניקות שונות אשר יפורטו בהמשך, מביא המגשר את הצדדים לסיטואציה המאפשרת הפרדה בין העמדות לבין האינטרסים, והפרדה אשר סוללת מסלול בו עשויים הצדדים בעצמם ליצור הסכמה שאינה תואמת בהכרח את עמדותיהם, אולם נותנת מענה המשרת את הצרכים האמיתיים שלהם. הל

הליך הגישור נותן, אם כן, לאדם מקום להיות שותף בקביעת גורלו, תוך מתן ביטוי למטען הפנימי והרגשי שלו. כך מסייע הגישור בקבלת החלטה משותפת מוסרית, המפרקת את המטען ומשרתת את הצורך האנושי הנחבא.

יכולת הכרעה

לא זו אף זו, בעוד שההליך המשפטי מנוהל בשפה משפטית מקצועית ובדרך כלל על-ידי עורכי דין, שפת הגישור היא שפת האדם כאשר כל צד מדבר בשם עצמו, בשפתו ומרחשי ליבו. הפרקליטים, כגורם מקצועי, מסייעים בתקשורת זו במקום ניהולה;

יתרה מזו, בעוד ההליך המשפטי כפוף לסדרי דין, פרוצדורות ודיני ראיות, הליך הגישור גמיש מבחינה זו כמעט לחלוטין. הגדרת הקונפליקט נעשית על-פי ראות עיניהם של הצדדים ללא כפיפות לפרוצדורה כלשהי. הם רשאים להיפגש עם המגשר ולשתפו במידע שלא היה נמסר בבית המשפט.

דומה כי הפער בין ההליך המשפטי להליך הגישור נעוץ בשוני בין התפיסה המשפטית, הדוגלת בקיומו של צדק משפטי, קרי הכרעה בין אשם לזכאי ובין זוכה לחייב, לבין התפיסה הגישורית, הנגזרת מרצון הצדדים הצופה פני העתיד וממצבת מערכת יחסים תקינה בעתיד.

פילוסופיית הגישור, המתבססת על יצירת עתיד ראוי ומוסכם בין עמיתים המצויים בעימות, חושפת את עוצמתו הרבה מול מגבלות השפיטה המכריעה בין העמיתים ביחס למחדליהם בעבר. בדרך זו עשוי הליך הגישור לסייע לצדדים ליצור בעצמם ועבור עצמם עתיד איכותי יותר מההתדיינות המשפטית. יחד עם זאת, אין בכך למעט מהצורך ההכרחי בקיומה של מערכת שיפוט אשר תיתן מענה לכל הסכסוכים המחייבים זאת.

בניית מצב חדש

תרומתו של העיסוק בגישור, מעבר לטיפול בנושא נקודתי כזה או אחר הוא בהקניית כלי-שיח למצב שבו הצדדים חלוקים לחלוטין האחד על עמדת רעהו, ויחד עם זאת מסוגלים לנהל דיון המתקדם לקראת הסדר הגישור. הסדר זה יש בו כדי למצות את רוח האדם ויכולתו להתעלות מעבר למצב נתון, לקראת בנייתו של מצב חדש. היכולת ליצור מחשבה בונה עם אופק חיובי היא היכולת להניע את החברה כולה קדימה.

הרחבת השימוש בעקרונות הגישור יכולה להביא להולדתה של בשורה חדשה שתצא דווקא מכנסת ישראל. הערכים העומדים ביסוד הליך הגישור הם סבלנות, סובלנות, הכרה וכבוד הדדי, הקשבה ושיתוף יצירתי של סכסוך עם תקווה לאופק חדש במערכת הקשרים. טוב יעשו חברי הכנסת אם ירכשו דעת בתחום תורת הגישור ויפנימו את עקרונותיה, יהיה בכך כדי לחזק את אמון הציבור במערכת השלטונית וכדי לסייע בחיבור ובגישור של החברה הישראלית המפולגת.

דוגמא אישית של אנשי ציבור

הערכים העומדים ביסוד הליך הגישור ושאותם ניתן להסיק מאידיאולוגיית הגישור הבסיסית הם סבלנות, סובלנות, הכרה וכבוד הדדיים. התפיסות הבסיסיות של האדם האוטונומי מביאות בהכרח לצורך בהכרה ובכבוד הדדיים. היכולת של שני צדדים לנהל ביניהם שיח המאפשר לכל צד לשמוע ולהישמע המהווה תנאי סף להצלחת גישור, טומנת בחובה מספר הנחות יסוד ערכיות: ראשית, ההכרה בזכותו של כל אדם להחזיק בדעה אישית משלו; שנית, מתן כבוד לדעתו של האחר; שלישית, ניסיון לראות את הסכסוך מנקודת הראיה של האחר, מתוך מטרה להכיר בצרכיו ומגבלותיו, לזהות אינטרסים משותפים ולגלות כיוונים לפיתרון ולהסכמה.

לצערנו, במערכת הפוליטית שיח כזה מתנהל פעמים רבות רק על פני השטח, רק כמס שפתיים או כטכניקה בלבד, כיוון שחסר אלמנט חשוב ובסיסי להצלחת הדיאלוג: היכולת האמיתית להקשיב לאחר. יכולת זו משקפת מתן כבוד לדיאלוג וניסיון כן ואמיתי לזהות את האינטרס של האחר ולמצוא את הצורך להגיע לעמק השווה.

המערכת הפוליטית בהיותה נבחרת על-ידי הציבור, ניצבת בראש הפירמידה החברתית ומורכבת מאנשים שנתפסים בעיני הציבור הרחב כמנהיגים. האחריות העצומה המוטלת על שכמם בהנהגת העם והמדינה מחייבת עריכת חשבון נפש לגבי ההתנהלות המקובלת ושינוי דפוסי ההתנהגות והתאמתם לנורמות ערכיות ומוסריות של כבוד, הערכה, סבלנות וסובלנות. כמי שאמורה לשמש מודל מנהיגותי ראוי היא נושאת בחובה אחריות מוסרית למסרים אותם היא מייצגת ולדרך בה היא בוחרת להעביר אותם. אין ספק שהשימוש הפרגמטי בטכניקות הגישור בשיח הפוליטי, ראוי שילווה בהטמעת הרעיון הערכי העומד ביסוד הליך הגישור, כדי שיוכל לתרום ליצירת שינוי ערכי ומוסרי בחברה דרך כלי ההעצמה וההכרה. החדרת רעיון הגישור והפנמת האידיאולוגיה שמאחוריו במערכות הפוליטיות ובשיח הציבורי, משמעותם תרבות ויכוח חדשה, תרבות דיבור, חינוך לערכים ומוסר והפנמת תפיסת העולם הגישורית כדרך חיים אשר תוביל לחיזוק הערכים של כבוד הדדי, סבלנות וסובלנות.

כך למשל, תהליך העברת המסר הערכי שבניהול שיח פוליטי- ציבורי אטום, כדוגמת הסכסוך בין האוצר לבין ההסתדרות, גרם נזק רב לכלכלה בכך שהשבית את המשק לתקופה של מעל לתשעים יום. ככל הנראה, יישום בזמן אמת של גישת הגישור עשוי היה ליצור תוצאות שונות בתכלית. בכל מקרה, היה לפחות נכון להסתייע בכלי זה ובטכניקות היישומיות שלו.

הגישור הינו תהליך דו-כיווני. ניתן לראותו כתהליך מובנה בתוך מערכות החינוך והמסגרות החברתיות הקהילתיות, כאשר יש בהקניית תרבות הגישור כדי להשפיע על החברה בכללותה ולהקרין על המערכת השלטונית. אולם למען הצלחת התהליך הראוי שיפעל גם בכיוון ההפוך, מלמעלה למטה – יש למערכת השלטונית אחריות להציג לציבור דוגמא אישית בדבר ניהול נכון של סכסוכים, דבר אשר יתרום להיותנו חברה טובה ואיכותית יותר. כך תהיה הדוגמא האישית של ההנהגה חלק מאותה תורה ערכית שתונחל בפוליטיקה, במוסדות הציבוריים ובסקטור הפרטי.

דומה כי בשלב הראשון טוב יעשו חברי הכנסת והעומדים בראש מערכות פוליטיות, אם ירכשו דעת בתחום תורת הגישור ויפנימו עקרונותיה. אין ספק , כי יהיה בכך כדי לחזק את אמון הציבור במערכת השלטונית וכדי לסייע בחיבור ובגישור של החברה הישראלית המפולגת.

סיכום

גישור אינו רק טכניקה זו דרך חיים, תרבות של חיים משותפים עם ערכים, הקשבה, קבלה, ופתיחות. זו תופעה חברתית המשפיעה על התרבות הבינאישית וחשיבותה עליונה מבחינה ערכית, ולפיכך מתחייב עידוד השימוש בה במקביל להליך המשפטי, ותוך שמירתו במערכת המשפט.

גישור יכול לשמש לפריקת מתחים, בתחומים רבים פועלים שני הצדדים יחדיו על מנת לתור אחר פתרון אשר ישרת את מטרות שניהם בצורה מיטבית, זהו פתרון הנובע מצרכי הצדדים ללא חיפוש אחר צודק או אשם. היכולת האמיתית להקשיב לאחר משקפת מתן כבוד לדיאלוג, הכרה בהיותו של כל אדם יצור אוטונומי הנושא באחריות למעשיו וזכאי להיות שותף בקבלת החלטות הנוגעות לחייו. כל אלו ממוקדים לניסיון כן ואמיתי לזהות את האינטרס של האחר לשם יצירת הסכם מאוזן וראוי.

אין ספק כי תהליך הגישור, על הטכניקות השונות המשמשות אותו, מגלם ומביא לידי ביטוי ערכים של תקשורת, הקשבה, קבלה ופתיחות, זאת בניגוד להליך המשפטי שבמסגרתו מתנהל מאבק המתבצע באמצעות "כלי- מלחמה" משפטיים שיש בהם לעיתים לגרום להשפלה ופגיעה באני העצמי של האדם.

המערכת הפוליטית, בהיותה נבחרת הציבור, ניצבת בראש הפירמידה החברתית ומורכבת מאנשים שנתפסים בעיני הציבור הרחב כמנהיגים. האחריות העצומה המוטלת על שכמם בהנהגת העם והמדינה עשויה לשנות את פני החברה וליצור נורמות ערכיות ומוסריות של כבוד, הערכה, סבלנות וסובלנות. כל אלו יביאו לידי החיבור הראוי של האדם ולהיבט המוסרי במהלך מעשיו ובעת קבלת החלטותיו.


* עו"ד ישראל שמעוני (מוסמך למנהל עסקים), סגן ראש לשכת עורכי הדין וחבר המועצה הארצית. מגשר ובורר בסכסוכים עסקיים . בעל 32 שנות עיסוק וניסיון בהשקעות וניהול נדל"ן.

** עו"ד סטי רונן, מגשר ובורר, מחבר הספר "דרך גישור להסכם" בהוצאת "דרכים", התשס"א -2001 ויו"ר ועדת בוררות, גישור ופישור בלשכת עורכי-הדין ועד מחוז ת"א והמרכז.

*** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ