נכה שקיבל הפטר ישלם חוב מזונות במתווה מתחשב

נרקומן לשעבר חייב 180 אלף שקלים לביטוח לאומי ששילם מזונות לבנו. בית המשפט דחה את בקשתו לכלול את החוב בהפטר אבל החליט על דרך שתאפשר לו לחיות בכבוד

השופט ד"ר דן סעדון מבית משפט השלום בתל-אביב דחה לאחרונה בקשה של חייב בן 68, נכה עם 100% אובדן כשור עבודה, לכלול חוב מזונות של 180 אלף שקלים לביטוח הלאומי בהפטר שקיבל מחובותיו האחרים בהליך חדלות פירעון. הסיבה לכך היא שהחייב השתמט מתשלום המזונות לבנו בחוסר תום לב. עם זאת, לנוכח מצבו הבריאותי, נענה השופט להצעה מתחשבת שהעלה ביטוח לאומי, שהחוב ישולם באמצעות קיזוז 10% מקצבת הנכות שלו. הוא כתב שההצעה "תאפשר לחייב קיום בכבוד ובה בעת תשדר מסר לפיו קופת הציבור אינה הפקר".

החייב, נרקומן לשעבר, נמצא במצב בריאותי ונפשי קשה ומתקיים מקצבת נכות. לפני כשנה וחצי הוא פתח בהליך חדלות פירעון ותוך זמן קצר זכה בהפטר מחובותיו, למעט חוב מזונות של כ-180 אלף שקלים לביטוח הלאומי שהחוק לא מאפשר לכלול בהפטר אלא בנסיבות חריגות.

בבקשה שהגיש החייב לאחרונה, הוא ביקש לפטור אותו גם מהחוב הזה בטענה שמצבו מצדיק זאת. הוא ציין כי בנו כבר בן 19 וכי לאורך השנים כן העביר לגרושתו את תשלומי המזונות אבל לא שמר אסמכתאות. עוד הוא ציין כי המצב הכלכלי שלו מאוד קשה והוא לא יכול לצאת לעבוד, כך שלא יצליח לכסות את החוב.   

ביטוח לאומי התנגד לבקשה בטענה שהחייב נהג בחוסר תום לב. נטען כי היו שנים שבהן החייב לא היה במצב של אי כושר עבודה ולמרות זאת לא שילם אגורה עבור המזונות ואפילו לא פנה לבית המשפט לנסות להפחית את הסכום. עם זאת, בהתחשב במצבו הקשה של החייב, הציע ביטוח הלאומי לגבות את החוב באמצעות קיזוז של 10% בלבד מקצבת הנכות שהוא מקבל.

בלי סיבה מוצדקת

השופט ד"ר דן סעדון קיבל את הצעת הביטוח הלאומי. הוא ציין כי אין ספק שהחייב יתקשה להחזיר את החוב במצבו, וכי יש מקום להתחשב בכך שמדובר בחוב עבר ולא בחוב לקטין שעדיין זקוק למזונות. עם זאת, השופט ציין כי החייב לא עשה מאמץ לפרוע את החוב.

השופט קבע כי הטענה של החייב כי שילם לגרושתו מזונות לא רק שלא גובתה באסמכתאות אלא גם נסתרה מההתנהלות שלו בהוצאה לפועל. הוא ציין כי לו היה באמת משלם סביר להניח שהיה מגיש בקשה בטענת "פרעתי" ומבקש לאפס את החוב – אבל הוא לא עשה זאת.

עוד צוין כי במועד פסק הדין למזונות החייב התקיים גם כן מקצבת נכות והסכים לשלם 1,250 שקלים בחודש. גם לאחר מכן, הוא לא הגיש בקשה להפחתת מזונות. מכאן, שהחייב היה מסוגל לשלם את המזונות אבל השתמט מחובתו ללא סיבה מוצדקת. "בנסיבות אלה אין מנוס מלקבוע כי חוב המזונות אותו מבקש החייב לשמוט נוצר בחוסר תום לב", נכתב.

השופט הוסיף כי בהתחשב בכך שהחייב הסכים בזמנו לשלם את סכום המזונות שנפסק לו הוא גם יוכל לעמוד בקיזוז של 10% מהקצבה.

בסיכומו של עניין, השופט קבע כי כשמצד אחד ברור שצריך להתחשב במצבו הקשה של החייב היום ומצד שני החוב נוצר בחוסר תום לב, ההצעה של הביטוח הלאומי מאוזנת וראויה כיוון ש"תאפשר לחייב קיום בכבוד ובה בעת תשדר מסר לפיו קופת הציבור אינה הפקר".

• ב"כ החייב: עו"ד מיכאל לוריא
• הנאמן: עו"ד משה סויד 
• מטעם ביטוח לאומי: עו"ד אדרעי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.