דריסת הילדה שחר גרינשפן - לבקש "משפט חוזר"

"מי שאינו רואה טעם בחיים ובחיי בני אדם, זולתו, איננו אומלל בלבד, אלא ספק גדול אם הוא בכלל מוכשר לחיות". (אלברט אינשטיין)

מקרה הילדה שחר גרינשפן

מי שראה את הילדה שחר גרינשפן, ואת משפחתה בבית המשפט העליון, תולים עיני תקווה בשופטי ההרכב בבג"ץ, על מנת שאלה יתקנו את העוול המשפטי הנוראי, שנעשה להם במקרה הזה, לא יכול היה להישאר אדיש.

מול תמונות העבר של ילדת חן צעירה, נצבה מציאות אכזרית וטראגית של ילדה משותקת ללא תנועה וכמעט ללא קול, הלב נקרע אך השכל, הצדק והמשפט נראו אפורים ורחוקים מהיכלי משפט ומנתיבי הצדק.

יצוין, כי עסקת טיעון שנעשתה עם הנהג הדורס בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מבישה, לא אנושית, לא רגישה הזועקת לשמיים, נעשתה ללא ידיעת הוריה של גרינשפן וללא שיתופם, וזאת בניגוד למקובל ולדין המחייב.

לעניין זה, ראה את פסק הדין המנחה בנושא של עסקאות טיעון מפי הנשיאה בייניש בדנ"פ 1187-03 מדינת ישראל נגד אופיר פרץ.

קשה לי להבין ולהסביר, איך כשלו כל מערכות האכיפה בראיית המציאות.

קשה לי להבין, איך לא תוקן העוול מיד או סמוך להתגלותו, לא ע"י הפרקליטות, לא ע"י בית המשפט ולא בשלב הערעור שנותן כלים לשינוי – אם אכן ערים לכך.

זהו מקרה קלאסי אך טראגי שאף עונש מינימום, בעבירות מסוג זה, היה מונע את הביזיון המשפטי, הציבורי והמוסרי.

כבר היו בעבר פסקי דין, במיוחד בתעבורה, הקשורים בפגיעה בחיי אדם ממש או בפציעות קשות שהסתיימו בעונשים קלים או מגוחכים של עבודות שירות ופסילות לא ארוכות. אך, המקרה הנוכחי עולה על כולם בעונש הקל לעומת התוצאה.

שתי נערות צעירות מלאות חיים, עומדות על אי תנועה, מחכות לחילופי הרמזור, כאשר מכונית נכנסת בהן בחוזקה, ע"י נהג שיכור, עייף, ישנוני, מטלפן, חולם, מתנגש בהן, ופוגע באחת מהם בצורה קלה, ובשנייה בפגיעת ראש קשה.

כפי שכבר כתבתי על כך בעבר, לדידי, הענישה הקלה והזילות בחיי אדם, במיוחד בעבירות תעבורה, חייבת להביא לשינוי מהותי ומרחיק לכת, וצריך לחשוב על חקיקה המעגנת בתוכנה ענישה מינימאלית לעבירות מסוג זה.

עסקאות טיעון

אמנם, עסקאות טיעון הן הכרח שאסור לוותר עליו לטובת יעילות המערכת המשפטית, אך עליה להתבצע כאשר יש נימוק משכנע מבחינה ראייתית, עובדתית ומעשית., וכאשר העונש על המעשה עומד בקריטריונים ההגיוניים והסבירים של המעשה והפסיקה התקדימית.

עם זאת, יעילותן של עסקאות הטיעון אינה ברורה כאשר ראיות התביעה מלאות ומבוססות, שאז החיסכון בזמן שיפוטי אינו רלוונטי.

רישיון נהיגה כמו רישיון לנשק

כפי שכבר כתבתי בעבר, לדידי רישיון נהיגה נותן בידי האדם כלי נשק הרסני ופוגעני, לא פחות מאקדח. לכן, ההתייחסות צריכה להיות בהתאם, ללא רחמנות, ללא התחשבות, אלא הרתעה וענישה, פרט למקרים חריגים.

שהרי, לא יתכן שחיי אדם יהיו הפקר הזילות בחיי אדם, במיוחד בעבירות תעבורה, עוברת כל גבול של סבירות, כך לדוגמא בהרבה מקרים של תאונות דרכים עם נפגעים, הענישה אינה מרתיע, ואינה משפיע דיו ולעיתים אף. מסתיימת בשלילת רישיון קצרה, עונש על תנאי או בעבודות שירות.

לדידי עסקת טיעון אשר מוגשת לשופט, לא חייבת להתקבל על ידו באופן אוטומטי. טעות לחשוב שלאור פסיקת בית המשפט העליון ,שקבעה כי עסקאות טיעון יש לכבד, יש לכבדן באופן גורף. בית המשפט יכול להפעיל שיקול דעת, והינו רשאי שלא לקבל עסקת טיעון, אם נסיבות המקרה מצביעות על חומרה שאינה באה לידי ביטוי הולם בענישה המוסכמת בהסדר הטיעון.

במקרה של שחר גרינשפן נעשו כל הטעויות האפשריות. ומשפחתה של שחר והסנגוריה, לא שותפו ולא עודכנו בפרטי העסקה,   היא בוצעה, במהירות, בזלזול ובשקט.

השופטים יכלו בקלות לדחותה, ולא להסכים לעונש מגוחך של 1000 ₪ קנס, שלילת רישיון קצרה ל-6 שנים בלבד, ועבודות שירות למען הציבור.

הנשיא גרוניס קבע, כי ההחמרה יכולה להתבצע, במצב הנוכחי המשפטי, רק לגבי שלילת הרישיון לצמיתות. מהלך שלמעשה היה צריך להיות מלכתחילה וכיום אין לו כל ערך ממשי.

שמעתי את הטיעון המגוחך של משפחת הדורס, שחייו נהרסו, לא יישן בלילות והמצפון מעיק לו.

ובכן, הדורס יצטרך לנסוע באוטובוס או במונית, לקחת כדורי שינה וכדורים נגד מצפון לא נקי.

ומה לגבי חיי הילדה ומשפחתה? ומה לגבי עתידה?

לדידי, הפתרון היחיד הינו שבג"ץ יורה, על בסיס נימוק של עיוות דין, יורה על קיום משפט חוזר.

לפסקי הדין המאוזכרים במאמר:

דנ"פ 1187-03 מדינת ישראל נגד אופיר פרץ.

*הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, שופט בבתי דין משמעתיים ופרשן משפטי בהווה.

** כל המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.