לפסק הדין בעניין רביב ואח' נ' ארנון ואח'
בעלי דירה הגישו תביעה נגד השוכרים בטענה לפגמים רבים שלא תוקנו במהלך תקופת השכירות. בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי לא רק שהנזקים לא הוכחו, אלא שבעלי הדירה דרשו פיצוי עבור בלאי סביר שהוא בתחום אחריותם שלהם, וחייב אותם לשלם הוצאות משפט של 3,000 שקלים.
התובעים השכירו את ביתם שבהוד השרון לרגל נסיעה לחו"ל, כאשר אימו של התובע טיפלה עבורם בכל עניין השכירות. לטענת האם, במהלך ביקור בדירה הסבו השוכרים את תשומת לבה לנזילה מברז בכיור במטבח אשר תוקן, אלא שהמתקן לחומרי ניקוי שנמצא בארון מתחת לברז הוכתם בכתמי חלודה ולטענתה השוכר טען כי ידאג לנקות את הכתמים, אך כשביקרה שוב בנכס כחודשיים לפני תום תקופת השכירות, גילתה לתדהמתה כי לא זו בלבד שהכתמים לא נוקו, אלא שהחלודה התפשטה מעבר וגרמה לנזקים.
עוד טענו בעלי הדירה, כי כתוצאה מרטיבות בדלת ארון האמבטיה, כמו גם בדלת ארון המטבח, יש צורך להחליף את המטבח כולו בעלות של 15,000 שקלים, שכן לא ניתן להחליף רק את הדלת. בתביעה שהגישו לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, דרשה בעלי הדירה פיצוי של 19,206 שקלים, הכולל בין היתר את עלות המטבח, החלפת ברז במטבח, רכישת נורות שרופות והזמן שהשקיעה האם על מנת לטפל בליקויים שהותירו אחריהם השוכרים, כשהאם אף הציגה בפני בית המשפט את דלת ארון האמבטיה, גומייה קרועה שהיתה בברז ועוד, תוך שהיא מציינת כי לדידה בלאי סביר הינו תיקון תקלה במכשיר חשמלי שנמצא במושכר.
השוכרים ביקשו לדחות את התביעה וטענו כי תאוות הבצע והסחיטה מצד אימו של בעל הדירה לא ידעה שובע.
לטענתם, במהלך תקופת השכירות הם עשו שימוש סביר לצורך מגורים במושכר, תוך שמירה עליו והשבחתו בהסכמת הבעלים ועל חשבונם שלהם. לטענתם, הם נשאו בכל העליות שנדרשו מהם ביחס לאותו מתקן שלטענת התובעים התקלקל, אך בשלב מסוים הבינו כי אין גבול לדרישות ביחס להשבת המושכר לקדמותו כביכול, ולכן סירבו לשלם סכומים נוספים.
דרישות בלתי סבירות מצד בעלי הנכס
השופטת לימור רייך דחתה את התביעה, לאחר שקבעה כי טוב היה לו לא היתה מוגשת כלל.
ביחס לנזק שנגרם למטבח, נקבע כי התובעים לא הוכיחו באמצעות חוות דעת מומחה את הנזק שנגרם למטבח ואף לא הוכיחו את הקשר הסיבתי שבין הנזילה לנזק שנגרם לדלת המטבח ולצורך בהחלפת המטבח כולו. השופטת התייחסה להצעת מחיר שקיבלו התובעים להחלפת המטבח, לפיה לא ניתן להחליף רק את הדלת עקב שוני בגווני הצבע, וקבעה כי אין בין הצעה זו, שניתנה ע"י חברה בעלת אינטרס כלכלי, לבין אחריות השוכרים לנזק, דבר.
השופטת פירטה סכומים נוספים שדרשו התובעים ולא הוכחו, ובין היתר את הדרישה לפיצוי בגין החלפת ברז במטבח בעלות של 200 שקלים ואת הדרישה לפיצוי של 100 שקלים לשעה עבור הזמן שהושקע בטיפול בנזקים.
"כאמור, אלו הן דוגמאות לדרישות בלתי סבירות שבראות בית המשפט בהכרח נכנסות תחת ההגדרה של בלאי סביר, על כך העידה הגברת רביב בעצמה, לדידה במהלך עדותה הסבירה שתיקון של מוצר שמצוי בבית ומתקלקל, הינו בבחינת בלאי סביר. אם כך מדוע החלפת הברז אינה עונה על ההגדרה, ומדוע כאשר אין מחלוקת שהברז במטבח הוחלף קודם לכן, היה זה על חשבונם של התובעים, אין זה אמור להיות גם כעת על חשבונם - לתובעים הפתרונים" כתבה השופטת, והוסיפה כי התרשמה לטובה מהשוכרים ומאופן שמירתם על הנכס.
לאור דחיית התביעה וקביעת בית המשפט כי לא זו בלבד שלא עלה בידי התובעים להוכיח את תביעתם, אלא שרכיבים רבים נכנסים בגדר 'בלאי סביר' שהם מחויבים בתיקונו, חויבו התובעים לשלם לשוכרים הוצאות משפט של 3,000 שקלים.
לפסק הדין בעניין רביב ואח' נ' ארנון ואח'
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.