רוכשת דירה תבעה פיצוי מוסכם על הפרת הסכם. אלא שהמוכר הראה כי הם הגיעו להסכמות חדשות כך שהיא לא זכאית לפיצוי על הפרה שכבר הוסדרה. בית משפט השלום דחה את עמדתו אך המחוזי קיבל אותה.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל לאחרונה ערעורו של מוכר דירה, וביטל פסק דין שחייב אותו לשלם לקונה פיצוי מוסכם על פי הסכם המכר. השופט אריאל ואגו קבע כי תביעת פיצויים בגין הפרה שהוסדרה בנספח מאוחר להסכם מהווה חוסר תום לב.
ביולי 2010 נכרת הסכם למכירת דירה בבאר-שבע תמורת 850 אלף שקל. מאחר שעל זכויות המוכר בדירה היו עיקולים ושיעבודים נכתב בהסכם כי הוא יחזיר את כל הכספים באמצעות התשלומים שיקבל עבור הדירה. הרוכשת גם התחייבה בהסכם להפקיד מיד סכום של 200 אלף שקלים בכדי להסיר תחילה עיקול שיש למס הכנסה כדי שאפשר יהיה להתקדם עם העסקה, אך לא עמדה בהתחייבות זו.
בהמשך, נודע לרוכשת שגם המוכר לא טמן ידו בצלחת, כאשר בין היתר הסתיר ממנה כי בנק לאומי למשכנתאות כבר החל בהליכים למימוש הדירה עקב חוב של 150,000 שקלים.
הרוכשת פנתה עם ממצאיה אל המוכר והשניים ערכו נספח להסכם המכר שבו הוסדרה הדרך לסילוק החוב לבנק. בנוסף, הוסכם בו על העלאת מחיר הדירה ל-905,000 שקלים וכי יתר התנאים של הסכם המכר יישארו בתוקף.
למרות ההסכמות בנספח החדש, ביוני 2014 הגישה הרוכשת תביעה נגד המוכר לפיצוי המוסכם לפי החוזה, כ- 90 אלף שקלים. לדבריה, העובדה שהמוכר לא גילה לה על החוב לבנק ועל הליכי הגבייה בעקבותיו נחשבת להפרה יסודית של החוזה.
אך המוכר טען שכל המחלוקות לגבי העסקה הסתיימו עם חתימת הנספח החדש, כך שההפרה הוסדרה ולכן לא הייתה לרוכשת שום סיבה לתבוע אותו.
בנוסף הוא טען כי הרוכשת איבדה את זכותה לפיצוי המוסכם משום שהפרה בעצמה את ההסכם כשלא הפקידה את הכספים לצורך הסדרת החוב לרשויות המס.
בפסק הדין שניתן בקיץ שעבר בבית משפט השלום נקבע כי הסתר החוב והליכי הגבייה אכן מזכה את הרוכשת בפיצוי המוסכם, וקיומו של הנספח אינו שולל ממנה זכות זו שנכתב בו במפורש כי "ההסכם הראשון נותר בתוקף".
דף חדש
על פסק דין זה הגיש המוכר ערעור, והשופט ואגו קיבל אותו. בניגוד לקביעת בית משפט השלום השופט כתב כי "אין זה מתקבל על הדעת, ואין בכך משום תום לב, לערוך הסדר של ישוב מחלוקות, שנועדה להעלות את ההתנהלות החוזית על דרך הישר ולהשיב 'שלום בית' על כנו, ועדיין, להגיש תביעה עתידית לפיצוי בגין הפרה 'היסטורית'".
כלומר, לשיטת השופט החתימה על הנספח נועד להסדיר את מערכת היחסים החוזית בין הצדדים בעקבות ההפרות ולכן הרוכשת לא הייתה רשאית להשתמש בסעיף הפיצוי המוסכם בהסתמך על הפרה שהוסדרה.
השופט הבהיר כי בנספח גם אין סעיף "שמירת זכויות" שאפשר לרוכשת לתבוע פיצוי על הפרה שאירעה לפני שנחתם. הוא קבע כי הנספח החדש מגלם "מחילה" על הפרות עבר, ואם הרוכשת לא חשבה כך, היה עליה לדאוג לעיגון זכותה לפיצוי בנספח החדש.
לפיכך השופט קיבל את ערעורו של המוכר, ביטל את חיובו בפיצוי המוסכם וחייב את הרוכשת בהוצאות של 20 אלף שקלים.
- ב"כ המערער: עו"ד א. דוידוב
- ב"כ המשיבה: י. הוד ור. הוד, עו"ד מקרקעין
עו"ד אבי ששו
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין